במהלך דיון בסוגיית אשפוז ילדים וחינוכם בבתי החולים בישראל, עלה כי משרד רה"מ יכנס השבוע צוות בין משרדי לפתרון משבר אשפוז המטופלים מסוריה. בדיון הוצגו בתי הספר הייחודים בישראל לטיפול בילדים מאושפזים. אם לילדה בת 12 הסובלת מאי ספיקת לב: "בזכות התוכנית הממוצע של בתי הוא 98". דו"ח מכון המחקר והמידע של הכנסת: בשנת 2015 ניתנו כ-103 אלף היתרי כניסה לטובת טיפול רפואי לפלסטינים.
יו"ר הוועדה לזכויות הילד, ח"כ יפעת שאשא ביטון: "התכנסנו לדיון חגיגי במסגרתו נבחן את שירותי החינוך הניתנים לילדים בבתי החולים. נקודת המבט היא שילד הוא ילד לא משנה מהיכן הוא ובריאות וחינוך הם מהזכויות הבסיסיות שמגיעות לכל ילד. אני גאה במקרה הזה להיות חלק ממדינת ישראל שנותנת שירות לא רק לילדים שלנו אלא גם לילדים שמגיעים ממדינות אחרות, לעיתים מדינות אויב ושולחת משלחות רפואיות לסייע בכל העולם. לצד כך נדרוש מהממשלה לא רק להיות הומנית ולתת את השירות אלא גם לשפות את בתי החולים על השירות שהם נותנים".
במקביל לדיון הוצגה בכנסת תערוכה מיוחדת המציגה את עולמם החינוכי של ילדים וילדות המתמודדים עם מחלות קשות, פציעות ונכויות המרתקות אותם לבתי החולים. צלם התערוכה שחר עזרן, קיבל הצצה נדירה אל קרביה של תכנית 'סאסא סטון קו אור' לחינוך ילדים מאושפזים, מבית קדימה מדע. התערוכה הוצגה בארגון אונסקו ובבניין האום בז'נבה בשיתוף הקונגרס היהודי העולמי.
אבי גנון, מנכ"ל קדימה מדע: "התערוכה היום היא תוצאה של פעילות חינוכית יחידה מסוגה בעולם המתבצעת בבתי החולים ביוזמה של המדינה ובתי החולים באמצעות תמיכה פילנטרופית. ישראל היא המדינה היחידה שמפעילה גוף חינוכי בתוך בתי החולים. המיזם שלנו פועל בכל בתי החולים בישראל, כולל הפסיכיאטרים. השירותים האלה ניתנים לכלל הילדים, ישראלים ולא ישראלים. משרד החינוך הוא הרגולטור של הפעילות הזו. אנחנו מסייעים בהעברת שעות אחר הצהריים שאחרי הלימודים. אנחנו לקראת סיכום להמשך מימון התוכנית גם מצד התורם וגם מצד משרד החינוך ל-5 שנים נוספות".
שרית שריקי, האגף לחינוך מיוחד, משרד החינוך: "המשרד מפעיל 150 מרחבים חינוכיים במסגרות של בתי חולים, מחלקות ילדים ומחלקות פסיכיאטריות. תלמיד שמאושפז צריך במהלך התקופה תוכנית אישית וממוקדת והתלמידים מקבלים את המענה הזה דרך המסגרות האלה, כל אחד לפי גילו וצרכיו".
אסנת קורח לב ציון, מנהלת הדסה הר הצופים: "בזכות קדימה מדע יש מכשירים המסייעים לילדים בלמידה גם בבתי החולים וגם בכיתות הרגילות. הסיפורים שמגיעים הינם מאוד מרגשים, ילדים שמאבדים הכרה בסוריה ומוצאים עצמם בבית חולים בישראל שכל מה שהם שמעו על ישראלים זה דברים שליליים. נוצרים קשרים וחברויות, זו פעילות אדירה. הפרויקט הוא הרבה מעבר לשעשע את הילדים ולהשלים להם את החסר בבית הספר".
ד"ר עידית סגל ממשרד הבריאות הציגה נתונים לגבי מספר המטופלים הסורים בישראל: "טופלו בסביבות 1,320 תושבי סוריה, מתוכם 150 ילדים. חלקם מטופלים במרכז הארץ ומוחזרים לבתי החולים בצפון, שם מרוכזת עיקר הפעילות. עוד 90 ילדים טופלו במרפאות לצרכי ביקורות ומקרים דומים שאינם דחופים".
אריאלה דר, סגנית מנהלת בית הספר במרכז הרפואי לגליל הציגה את דרך הטיפול בילדים הסורים: "ראינו לנכון ללמוד גם את השפה הערבית ביחד עם עובדי בית החולים. למדנו לדבר בשפה שהיא רלוונטית לילדים. הם מגיעים בהלם, המענה שלנו בחלקו תעסוקתי ובחלקו לאפשר להם יכולת להבין מה הם חווים. יש לנו גם צוות שדובר השפה הערבית. נוצרים קשרים מאוד עמוקים, יש מערכות יחסים שקשה להתנתק מהם".
ח"כ שאשא ביטון: "שמענו הרבה על הפעילות המבורכת הזו אבל מישהו צריך לשאת בהוצאות האלה, יש התחייבות של מדינת ישראל לבתי החולים לפחות לגבי המטופלים הסורים אך היא לא עומדת בה. חשוב שיהיה לזה כיסוי, פנינו בסוגיה למשרדים וקיבלנו את התייחסותם".
בהתייחסות המשרדים ציין משרד האוצר כי הנושא בדיון, כולל השיפוי של משרד הביטחון למשרד הבריאות. ממשרד ראש הממשלה נמסר כי המשרד עמל על מציאת פתרון וכי מנכ"ל המשרד יקיים בהמשך השבוע פגישה עם משרדי הבריאות, האוצר והביטחון כדי להגיע למתווה מוסכם לטיפול בפצועים הסורים.
עותמאן אבתיסאם, אם לילדה שנולדה עם מחלה כרונית של אי ספיקת כליות סיפרה על החינוך במסגרת הייחודית בבתי החולים בישראל: "היום בתי בת 12, היא קיבלה כל יום טיפול בשערי צדק במשך שנים. התוכנית החינוכית עזרה לי להתפתחות יותר מהכל, ואנחנו קיבלנו תמיכה מבית החולים במסגרת הזו. התמיכה הזו סייעה לה להשתלב ולעמוד בקצב של בית הספר, היו תקופות שהיא הייתה מאושפזת שבועיים ושבוע נמצאת בבית, והמוסד הזה סייע לה להישאר בקצב, היא על ממוצע 98 ומקבלת תעודות הצטיינות".
בהמשך נגע הדיון בסוגיית ילדים פלסטינים וילדים שאינם ישראלים המאושפזים בבתי החולים.
אוריאנה אלמסי ממרכז המחקר והמידע של הכנסת הציגה דו"ח שהוכן לבקשת ח"כ אחמד טיבי בנוגע למתן טיפול רפואי לפלסטינים בבתי-חולים בישראל, ולפיו בשנת 2015 ניתנו כ-103 אלף היתרי כניסה לטובת טיפול רפואי. 81% למטרת טיפול רפואי במזרח ירושלים. בין השנים 2013 ל-2015 ניתנו לפלסטינים בסך הכול 322,391 היתרי כניסה לישראל לצורך קבלת טיפול רפואי בבתי-חולים בישראל, כ 93% - לתושבי איו"ש והיתר לתושבי עזה. חצי אחוז מהבקשות נדחו מסיבות ביטחוניות.
ראיד בלעום, אחראי יחידת תיאום, רשות פלסטינית כזה, בי"ח תל השומר: "על פי נתוני 2016 טופלו אצלנו בתל השומר כ-400 חולים משטחי הרשות, 65 אחוז מעזה, היתר מהגדה. 85 אחוז זה ילדים. יש לנו מספר אנשי מקצוע, יש לנו מורות דוברות ערבית, עובדים סוציאליים דוברי ערבית, פיתחנו שירותים שונים בהתאם לצורך".
בלעום הצביע על בעיות לגבי המגיעים מעזה: "מי שמופנה אלינו זה ילדים עם מחלות קשות, הרצף הטיפולי מאוד חשוב וקריטי כאן, בעיקר במקרי סרטן. לא פעם נתקלים בקשיים בזימון משפחה לצורך רקמות או בזימון חולים עצמם. היו פגישות עם רשויות הצבא אך עדיין ישנן בעיות".
דליה בסה, מתאמת בריאות עזה, משרד הביטחון: "ישנן בעיות שחלקן קשורות בביטחון, חלקן בתאום, לפעמים יש בעיה במלווה. בצד הפלסטיני יש גם בעיה שלעיתים הטופס לא מוגש בזמן ואז החולה מאחר לקבלת הטיפול. ביהודה ושומרון אנחנו עובדים באופן רציף ואין מקרה שילד לא יגיע לבית החולים".
ח"כ אחמד טיבי: "הנושא הזה חשוב לי, לכן הזמנתי את דו"ח המחקר. נקודה חשובה היא סירוב משרד הביטחון לתת לנו את מספר החולים והילדים מסורבי הכניסה".
ד"ר זואי גוטצייט, רופאים לזכויות אדם: "אני רוצה להתייחס לעשרת אלפים ילדי מבקשי המקלט, מתוכם 4,500 שאינם זוכים לנגישות לשירותי הבריאות בישראל. מעמידים להוריהם ביטוח וולונטרי, אבל יש לזכור שרבים מהם לא מסוגלים לשלם את העלויות".
יו"ר הוועדה סיכמה את הדיון: "תודה לכל אחד ואחת מהנוכחים על העבודה היומיומית, תודה גם לקדימה מדע. אבקש שהמשרדים ישבו ויגיעו לפתרון בנוגע לסוגיה הסורית. בנוגע לרשות הפלסטינית, יש לפנות לגורמים במשרד הביטחון ולייעל את התאום והקישור כדי שתהייה כתובת ברורה גם למי שמגיע מעזה. לגבי מבקשי מקלט – אבקש משרד הבריאות שיגשר בנושא, יש למצוא פתרון לילדים ללא ביטוח, זו אינה בעיה רק שלהם, הם כאן וזו בעיה של כולנו. בנוסף הוועדה קוראת למשרד לבנות מסד נתונים בנוגע למספר הילדים המאושפזים בבתי החולים בישראל".
