חברת הכנסת סתיו שפיר (המחנה הציוני) הגיעה למקום הראשון במדד החברתי של ארגון המשמר החברתי לכנס (מושב) החורף של הכנסת ב-2017. זוהי הפעם הראשונה שחברת כנסת (אישה) נמצאת במקום הראשון במדד החברתי. שפיר החליפה בראש המדד את חבר סיעתה, איציק שמולי, שהגיע שלוש פעמים לראש המדד והפעם ירד למקום השלישי.
שלושה מהח"כים הערבים בצמרת המדד החברתי
במקום השני במדד החברתי נמצא ח"כ דב חנין מהרשימה המשותפת. שלושה ח"כים נוספים מהרשימה – יוסף ג'בארין, עבדאללה אבו מערוף ועבד אלחכים חאג' יחיא – נמצאים לראשונה בעשירייה הפותחת של המדד. עד למדד החברתי הקודם, חנין היה הח"כ היחיד מהרשימה המשותפת שהגיע לעשרת המקומות הראשונים. בעשירייה הפותחת נמצאים גם מיכל רוזין ותמר זנדברג )מרצ), נחמן שי וחיליק בר (המחנה הציוני). מיקי לוי מ"יש עתיד" שהגיע במדד הקודם למקום השלישי, צנח הפעם למקום ה-17. חיים ילין הגיע למקום ה-13 במדד, הגבוה מבין הח"כים של יש עתיד.
מרצ הגיעה למקום הראשון בדירוג הממוצע של המפלגות במדד החברתי, כמו במדד הקודם וברוב המדדים שלפניו. במקום השני נמצאת, לראשונה, הרשימה המשותפת. אחריה, בפער קטן מאוד, המחנה הציוני, שעד כה תמיד הייתה אחת משתי המפלגות החברתיות ביותר במדד. במקום הרביעי נמצאת יש עתיד, בעיקר בשל נוכחות דלה של מרבית חבריה בהצבעות.
הח"כים מהקואליציה מגיעים למקומות נמוכים יותר במדד מאשר הח"כים מהקואליציה בגלל המשמעת הקואליציונית. למרות זאת, סיעת "כולנו" הצביעה אחרת מסיעות אחרות בקואליציה והגיעה בפעם השלישית למקום הגבוה ביותר ביניהן.
ח"כ מירב בן ארי מ"כולנו" הגיעה בפעם השלישית ברציפות למקום הגבוה ביותר במדד מבין הח"כים בקואליציה, בפער גדול. בן ארי הצביעה, למשל, בעד חינוך חינם לילדים מגיל 3 בבתי חולים, הארכת משך הזכאות לגמלת סיעוד לחולים והענקת קיצבה לנשים מוכות השוהות במקלט. גם חברי סיעתה טלי פלוסקוב ואכרם חסון הגיעו למקום גבוה יותר משאר הח"כים בקואליציה. פלוסקוב תמכה, לדוגמא, בחוק דיור בהישג יד, ואילו חסון תמך בהצעה להגדיל את אחריות חברות הביטוח כלפי המבוטחים. ח"כ דרוזי נוסף, חמד עמאר (ישראל ביתנו) הצביע גם הוא באופן חברתי יותר משאר הקואליציה.
"המטרה שלנו היא להשפיע על חברי הכנסת ולגרום להם להצביע באופן שמקדם ערכים חברתיים", אומר ממלא מקום מנכ"ל המשמר החברתי, ארן רונדל, "לכן אנחנו מפרסמים את המדד החברתי, שמראה שוב ושוב שלחברי הכנסת יש שליטה על האופן שבו הם מצביעים למרות המשמעת הקואליציונית. ניתן לראות זאת בהבדל בין אופן ההצבעה של חברי כנסת בליכוד, שנצמדו לאינטרסים של הממשלה, לח"כים מ"כולנו" שלעתים התאמצו להצביע באופן חברתי, בין ח"כים באופוזיציה שהגיעו לרוב ההצבעות לאלה שבקושי הגיעו. להבדלים הללו יש השפעה על החקיקה בפועל".
השיטה: מגישים הצעות חוק חברתיות ומצביעים נגדן
ההצבעות של הח"כים מ"כולנו" על חוקים חברתיים שונות לחלוטין מאלה של הליכוד. בתחתית המדד החברתי נמצאים ח"כ נאווה בוקר (ליכוד) ויעקב אשר (יהדות התורה – שניהם יחד במקום 120-119). ציפי חוטובלי וז'קי לוי (ליכוד) הגיעו יחד למקומות 117-118. ברקו וחוטובלי הצביעו נגד חוקים חברתיים שהיו יכולים לעזור לישראלים רבים לשפר את תנאי חייהם
הבסיסיים, כמו איסור על פיצול דירות, הגבלת מספר התלמידים בכיתות או נגישות בתי החולים לדוברי שפות זרות. איוב קרא ומיקי זוהר, גם הם מהליכוד, חולקים את המקומות ה-115 וה-116.
חלק מהח"כים של הקואליציה שבתחתית המדד החברתי התפרסמו בזכות הצעות חוק חברתיות שהגישו. ואולם אותם ח"כים לא תמיד הצביעו אחר כך בעד החוקים שהם עצמם הגישו וכך אפשרו להם ליפול.
מיקי זוהר, למשל הגיש לא מעט הצעות חוק חברתיות, כמו, למשל, ההצעה להגבלת הפרסום הבזבזני של מונופולים ממשלתיים. ואולם, זוהר הצביע נגד שתיים מהצעות החוק שהוא עצמו הגיש ונמנע בהצבעה על שמונה מהן. נאווה בוקר הצביעה גם היא נגד הצעת חוק שהגישה בעצמה (ייצוג לשני המינים בכנסת) ונעדרה מההצבעות על שבע מהן.
גם ח"כים רבים נוספים מהקואליציה, ביניהם דוד ביטן, דודי אמסלם, אמיר אוחנה ושרן השכל מהליכוד, בצלאל סמוטריץ׳ ואורי מקלב מהבית היהודי, יעקב מרגי ויצחק וקנין מש"ס ואחרים הצביעו נגד הצעות חוק שהגישו בעצמם.
"חברי הכנסת רוצים תדמית חברתית ומרבים להגיש הצעות חוק חברתיות שמקבלות כותרות חיוביות בתקשורת, אבל לא עושים את העבודה הקשה והחשובה באמת – לדאוג שההצעות הללו יעברו ויהפכו לחוקים", אומרת רכזת המחקר של המשמר החברתי, מיכל עדן, "יותר מדי ח"כים בקואליציה נגררים אחרי העדר ומצביעים נגד ההצעות של עצמם, ויותר מדי ח"כים באופוזיציה לא טורחים להגיע להצבעות על הצעותיהם-שלהם. לכן אנחנו מודדים אותם דווקא על הצבעותיהם ולא על הגשת הצעות. יש הצעות חוק רבות מדי וחלקן אף פופוליסטיות ומיותרות. אבל צריך לדאוג שההצעות החברתיות יעברו".
מה אומר המדד על מתמודדי הפריימריז במפלגת העבודה?
עמיר פרץ, המתמודד בפריימריז, הגיע במדד החברתי למקום ה-57, הנמוך ביותר מכל הח"כים באופוזיציה. שני מתמודדים נוספים בפריימריז הגיעו גם הם למקומות עלובים במדד ביחס לשאר האופוזיציה - יו"ר המפלגה והאופוזיציה יצחק (בוז'י) הרצוג הגיע למקום ה-54 וח"כ אראל מרגלית למקום 51.
הרצוג, פרץ ומרגלית כשלו במדד החברתי בגלל שלא טרחו להגיע להצבעות בכנסת. פרץ השתתף בהצבעות על 10 חוקים בלבד מתוך 132 חוקים כלכליים וחברתיים, הרצוג הצביע על 11 חוקים בלבד ומרגלית על 25. שלושת המתמודדים נעדרו, איפוא, מההצבעה על עשרות חוקים חברתיים חשובים שאת רובם יזמו חבריהם באופוזיציה. הרצוג ופרץ, למשל, נעדרו מההצבעה על הגבלת זמני ה"שוטף+פלוס" לספקים והפיקוח על מחירי הקייטנות, ופרץ לא טרח להשתתף אפילו בהצבעה על חוק הפיקוח על עסקאות ביטחוניות יקרות ("החוק למניעת עסקת הצוללות הבאה").
שני מתמודדים נוספים בפריימריז, איתן כבל ועומר בר-לב, הגיעו למקומות גבוהים במדד – כבל למקום ה-15 ובר-לב למקום ה-18 (שלושת המתמודדים הנוספים - אבי גבאי, יום טוב סמיה ועמירם לוין אינם חברי כנסת ולכן אינם במדד).
ח"כ בולט נוסף מהאופוזיציה שנעדר מההצבעות בכנסת באופן קבוע ומגיע לתחתית המדד החברתי של חברי הכנסת מהאופוזיציה הוא יו"ר יש עתיד, יאיר לפיד. לפיד הצביע על 11 חוקים כלכליים-חברתיים בלבד והגיע למקום ה-56 במדד.
אורלי לוי, שעזבה את הממשלה ואת ישראל ביתנו והפכה לסיעת יחיד במטרה להיות אופוזיציה חברתית לוחמת, הגיעה למקום ה-37 - נמוך למדי לחברת אופוזיציה.
המדד החברתי, שארגון המשמר החברתי כותב מדי סיום כנס של הכנסת, מדרג את הח"כים לפי ההצבעות שלהם במליאה על הצעות חוק כלכליות-חברתיות. דירוג חברי הכנסת עולה ככל שהם מצביעים יותר בעד חוקים חברתיים ונגד חוקים אנטי-חברתיים, ויורד ככל שהם מצביעים יותר בעד חוקים אנטי-חברתיים ונגד חוקים חברתיים. החישוב מתבצע באמצעות מערכת הקוד הפתוח "כנסת פתוחה", שפיתח ארגון הסדנא לידע ציבורי.
