מדובר במתקן המצוי בסמוך לקיבוץ ניר אליהו (ידוע גם כ"מט"ש ניר אליהו") והמאגרים הסמוכים לו, אל נחל קנה ונחל סיר, שזורמים אל הירקון ומשם לים. בבקשה הם מציינים כי הזרמת השפכים פוגעת בנחל ובציבור הנהנה ממנו, יוצרת מטרדי ריח קשים הגורמים לבחילות וכאבי ראש, גורמת למפגעי ייתושים המסוכנים לבריאותם, פוגעת באיכות חייהם ובאוטונומיה של כלל התושבים המתגוררים בסמוך לתוואי הנחל.
המבקשים הם נועה חובב ויואב טל, תושבי מושב אלישמע אשר על גדות נחל קנה. אליהם, כאמור, הצטרפה עמותת צלול. תכליתה של התובענה היא שיקום הנחל ופיצוי כספי של חברי הקבוצה על נזקיהם במשך השנים בהם היו - ועודם חשופים - למטרדים הנ"ל. הבקשה מתייחסת לתושבי היישובים הסמוכים למט"ש – כ-350 אלף תושבים. המבקשים מיוצגים על ידי עורכי הדין ליעד ורצהיזר, חיה ארז, חגי קלעי ואוהד רוזן.
רקע: מט"ש ניר אליהו, שהוקם בשנת 1999, נועד לטפל בכ-6,000 מ"ק של שפכים ביממה. כבר בסמוך לאחר הקמתו היה ברור לרשויות הרלוונטיות כי למט"ש כפי שנבנה אין יכולת לטפל כהלכה בכמות השפכים המוזרמת אליו, וכי מדובר במפגע חמור אשר יש הכרח למגר באופן מידי. אולם, במשך שנים לא נעשה דבר ורק נוספו עוד ועוד רשויות המזרימות שפכים אל המט"ש. כעת מוזרמים אל המט"ש שפכים בהיקף של כ-24,000 מ"ק ביממה, פי ארבעה מהקיבולת המקסימאלית שלו. השפכים והקולחים זורמים בסמוך לבתי התושבים, יוצרים מפגעי ריח קשים, גורמים לבחילות וכאבי ראש ולמפגעי יתושים ופוגעים באוטונומיה של התושבים, ברווחתם וביכולתם לעשות שימוש סביר במקרקעיה. זיהום נחל סיר ונחל קנה, אף פוגע פגיעה קשה וממושכת במערכת האקולוגית של נחל הירקון ובניסיונות לשקמו, כך שהמאמצים והמשאבים הכספיים האדירים, שהושקעו בשיקום הנחל יורדים לטמיון.
על אף שתכניות לשדרוג המט"ש היו קיימות שנים רבות (ואף זאת בשיהוי ניכר), רק בשנת 2014 - בעקבות שימוע שנערך לרשויות הרלוונטיות על ידי המשרד להגנת הסביבה - החלו לנקוט צעדים אופרטיביים לביצוע השדרוג. נראה כי גם שדרוג זה, אשר העבודות לביצועו אינן צפויות להסתיים בקרוב, לא ייתן מענה מספיק. בנוסף, לא ננקטו צעדים לצמצום המפגע בתקופת הביניים. עמותת צלול פועלת במשך השנים האחרונות באינטנסיביות למציאת פתרון לזיהום הנחל ולסבלם של התושבים. העמותה פנתה בעניין זה למקבלי ההחלטות, נפגשה עם אנשי איגוד הערים וארגנה הפגנות, אך ללא הועיל.
