כך למעשה נוצר הון שחור של אזרחים ישראליים בהיקף מוערך של עשרות מיליארדי שקלים כאשר מרבית הכספים צבורים בבנקים, בכספות, ברכוש ובמוסדות פיננסיים אחרים ברחבי העולם. לאורך השנים היו מקומות שונות בעולם אשר היוו "מקלטי מס" לכל דבר ועניין בהם ניתן היה להפקיד כספים בעילום שם ועל פי חוקי המדינה והתנהלות מוסדות אלו אסור היה למסור מידע לזרים כולל לרשויות מס של מדינות זרות אחרות. מגמה זו של מקלטי המס הפזורים בעולם השתנתה לאחר הסכמים בין מדינתיים, אמנות מס בנושא ועקב לחץ של מדינות רבות בעולם הסובלות מהתופעה.
על הליך גילוי מרצון
רשות המס בישראל מנסה כאמור כל העת לשים ידה על עוד ועוד הון שחור לא חוקי כאשר אחת הדרכים החשובות בפעילות ממושכת זו היא הכרזה על שובו נוהל של "גילוי מרצון" החל מחודש ינואר 2018. הרעיון המרכזי שעומד מאחורי הליך גילוי מרצון אומר כי המדינה תוותר על העמדה של מעלים המס לדין פלילי בתמורה לדיווח עצמי ביוזמתו על הכספים ה"שחורים" אשר ברשותו.
בנקודת זמן זאת האלמנט של זרימת המידע בין מדינות לגבי כספים שמוחזקים במוסדות פיננסיים נעשה קריטי. הצלבות מידע נעשות כל העת ובזכות אמנות המס שנחקקו ונחתמו בנושא במרוצת השנים, ניתן לעלות על כספים "שחורים" ביתר קלות. למעשה, רבים מהמעלימים רואים חלון הזדמנויות צר שהמדינה נותנת כדי לשלם את המסים הנדרשים ולא להיגרר להליך משפטי שעלול להוביל לתשלום החובות, לקנסות נוספים ולהרשעה פלילית.
במסגרת הליך גילוי מרצון קיימים שלושה מסלולים אפשריים לדיווחים: המסלול האנונימי שבו המדווח אינו חושף זהותו בעת הגשת הבקשה אלא רק לאחר שהיא אושרה על ידי רשות המס; המסלול המקוצר שבו סכום הכספים המדווחים אינו גבוה משני מיליון שקל וההכנסה החייבת אינה עולה על חצי מיליון שקל; והמסלול הרגיל שבו הנישום נחשף בפני הרשות, מדווח בגלוי על נכסיו ומשלם את המס המיועד.
המספרים מספרים...
במסגרת המבצע האחרון שהתקיים בשנת 2016 הוגשו למעלה מ-7,400 בקשות לגילוי מרצון במסגרתם הוצהרו כ-25 מיליארד ש"ח ונגבו סה"כ 3 מיליארד ₪ וההערכות הן שעדיין קיימים סכומי כסף רבים מאוד המוחזקים בבנקים ובכספות בחו"ל.
רק חלק מהסכומים הללו דווחו בעבר וברשות מאמינים כי הלחצים שבו נתונים מעלימי המס יגרמו לרבים מהם לחשוף עוד ועוד כספים. הערכות אלו מתווספות להערכות בהם יש אובדן הכנסות שנתיות של בין 40 ל-50 מיליארד שקל שהם כ-20% מהתוצר השנתי, סכום אדיר כמובן שמצוי ב-"כלכלת צללים" שהמדינה רוצה לשים יד על חלקו כדי להעבירו ל"כלכלה המדווחת". ידוע כי זרם המידע העובר בעקבות ההסכמים בין מדינתיים יגבר והדבר ישמש כזרז לכל אלו שעדיין "יושבים על הגדר" ולא דיווחו על הונם השחור.
>> למידע נוסף בעניין "גילוי מרצון", לחצו כאן.
