"אגף שוק ההון פרסם עמדת ממונה הקובעת שעמלות הסוכנים לא צריכות להיגזר מדמי הניהול, כדי לא לתמרץ סוכני ביטוח לרכוש ללקוחותיהם מוצרים פנסיוניים עם דמי ניהול גבוהים יותר", כתב מימרן לד"ר ברקת, "עמדה זו עוגנה ב-2017 בחקיקה. אבל החוק במתכונתו הקיימת עדיין לא מונע את התמריץ לסוכנים למכור ללקוחות מוצרים פנסיוניים יקרים ובעלי דמי ניהול גבוהים".
"החוק מתייחס לכל חברה מנהלת ולכל מוצר פנסיוני בנפרד, ולכן, כאשר לקוח מצטרף לקרן פנסיה, עמלת הסוכן שלו תיקבע על-פי תעריף שקבעה קרן הפנסיה, ואם לקוח עם אותו שכר ואותה צבירה יצטרף לביטוח מנהלים, עמלת הסוכן שלו לרוב תהיה גבוהה יותר. כלומר, לסוכן הביטוח יש אינטרס לצרף את הלקוח לביטוח מנהלים, דבר שלא תמיד עולה בקנה אחד עם טובת הלקוח", כתב מימרן, "לפיכך, אנו סבורים שיש להמשיך את המהלך של הפרדת עמלות הסוכנים מדמי הניהול ולקבוע כי עמלות הסוכנים ינותקו גם מבחירת המוצר הפנסיוני ומההחלטה של הלקוח אם לרכוש פנסיה או ביטוח מנהלים".
"התיקון הזה חשוב כיוון שרוב הציבור איננו בעל ידע פיננסי מעמיק, ולפיכך, כאשר לקוח או עמית חדש פוגש סוכן פנסיוני, לרוב הוא מתבלבל מהמונחים המקצועיים והולך בעקבות המלצותיו באופן כמעט עיוור. אנו רואים זאת למשל כאשר סוכנים ממשיכים לצרף עמיתים לקרנות פנסיה בדמי ניהול מקסימליים, על אף האפשרות להתמקח ולקבל הנחות או לעבור לקרנות ברירת המחדל. מאחר ורוב החברות המציעות ביטוחי חיים אינן מנהלות בעצמן קרנות פנסיה וקופות גמל, אלא באמצעות חברות קשורות שלהן, אנו דורשים להחלת רגולציה או חקיקה על קבוצת חברות קשורות כמקשה אחת".
