אחת הבעיות הנפוצות של אזרחים המגיעים לגיל פרישה (60) הינה אחזקת כספים רבים אותם חסכו במשך כל ימי חייהם, מתוך כוונה להבטיח את עתידם בתקופת הפרישה, שעה שמעטים מוצאים פתרונות השקעה ראויים, עד למועד בו יזדקקו להם.
בדיוק בשביל אותם פורשים חוקק תיקון 190 לפקודת מס הכנסה, שמטרתו להשיב את הכדאיות לחיסכון באמצעות קופות גמל בעבור גמלאים. אז עבור אותם אזרחים, הכנו את מורה הנבוכים לגמלאי החסכן. לגזור ולשמור!
בשנת 2012 אושר תיקון 190 לפקודת מס הכנסה [נוסח חדש] וזאת לאחר שמקבלי ההחלטות במשרד האוצר הבינו כי יש היגיון רב בשיפור האפשרויות העומדות בפני אנשים בגיל הפנסיה, כך שכדאיות ההשקעה באפיק החיסכון הפנסיוני– קופת גמל, הפכה גדולה יותר.
הרעיון, בגדול, היה לדרבן גמלאים או אזרחים לפני גמלאות להשקיע בקופת גמל חלק מחסכונות חייהם, כאשר האפשרות למשוך את הכספים פרושה בפניהם בכל נקודת זמן שיבחרו בהתאם לצורכיהם.
בפועל מדובר באחת מההטבות הכלכליות המשמעותיות שנראו במחוזותינו בכל הקשור לטיפול בחסכונות פורשים ועל כן מן הראוי כי קהל חוסכים זה ידע את היתרונות הגלומים בתיקון.
קצת היסטוריה
ראשיתה של הסאגה בשנת 2007. אותם מקבלי החלטות במשרד האוצר ישבו ושברו את הראש כיצד לשים סוף למשיכות הספוראדיות שביצעו חוסכים מחסכונותיהם בקופות הגמל. הסיבה הייתה ברורה לכל. על מנת להצליח ולהגיע לסכום חיסכון משמעותי, יש להקפיד על הימנעות ממשיכת כספי החיסכון, שאלמלא, יתרוקן ולא יהיה בעל השפעה בעת הצורך. מתוך הכורח האמור, נתן משרד האוצר הוראה לחדול מביצוע משיכות כספים באופן חד פעמי וקבע כי מנקודת זמן זו ואילך יוכלו החוסכים למשוך את כספי חסכונותיהם רק בהגיעם לגיל פרישה ורק במתכונת של קצבה חודשית.
לכאורה, נראה כי האחראים לכספי ציבור החוסכים ממלאים את תפקידם על הצד הטוב ביותר. אולם כוונה לחוד ומציאות לחוד. כתוצר ישיר של החלטת משרד האוצר ובאופן בלתי צפוי, הפנים ציבור החוסכים כי אפיק ההשקעה של קופות הגמל איבד מכדאיותו, בעיקר כאשר מדובר בחיסכון לפרק זמן בינוני, ועל כן החל למשוך את כספי קופות הגמל מתוך כוונה לתור ולמצוא אפיקים אטרקטיביים יותר בהם הכסף "יעבוד", אך יהיה נזיל. למעשה, התוצאה הייתה קטסטרופלית – צניחה דרסטית בגיוס כספים לקופות הגמל!
בצר להם ולאחר כמה שנים טובות, הבינו באוצר כי בבואם לברך יצאו מקללים וכי נדרשת תגובה מיידית וממשית לתיקון (שיותר קלקל מאשר תיקן). וכך, בשנת 2012, תוקנה הפקודה בשנית תחת הכותרת "תיקון 190".
אז מה הבשורה בתיקון 190?
תיקון 190 לפקודה יצר מצב דברים חדש, שעה שאפשר משיכות כספים אקראיות, אולם זאת תחת שתי מגבלות ברורות ומצטברות. הראשונה, על העמיתים המבקשים למשוך את כספם להיות בני 60 ומעלה במועד בקשת משיכת הכספים (דהיינו, בגיל פרישה), והשנייה, היא כי אותם עמיתים המבקשים למשוך כספים יהיו בעלי זכאות ל"קצבה מזערית", כהגדרתה בחוק. נכון לכתיבת שורות אלה, בשלהי 2018, מדובר בקצבה של 4,418 שקלים חדשים ויותר.
ואכן, תיקון 190 מביא עמו בשורה של ממש, עת מספק הוא ברירות אטרקטיביות עבור ציבור החוסכים שהגיע לגיל פרישה (או שעבר אותו זה מכבר). במידה ויחליטו אותם עמיתים-חוסכים למשוך כספים מקופת הגמל באופן אקראי וחד פעמי, יוכלו לעשות כן בכפוף לתשלום 15% מס נומינלי – ברירה מצוינת אם מתחשבים בערוצי ההשקעה המקבילים כגון תיק השקעות או קרן הנאמנות, שלמשיכת כספים מהן נלווה תשלום מס של 25%. לחילופין, יבחרו אותם עמיתים למשוך את כספם בדמות קצבה חודשית, אזי שיזכו ליהנות מפטור ממס של 100% (פטור מלא). משתלם ביותר לכל הדעות.
התיקון שרק נותן ונותן..
אם כל מה שצוין לעיל לא מספיק, ניתן למצוא בתיקון 190 עוד שורה מכובדת של הטבות ויתרונות.
-עמית הבוחר להשקיע בקופת גמל, יכול לעשות כן גם כשמדובר בהשקעת סכומי כסף נכבדים. עד 8,000,000 שקלים חדשים ליתר דיוק.
-חיסכון באמצעות קופת גמל משמעו השקעה בשוק ההון, דהיינו הגדלת הסיכויים להשגת תשואות איכותיות יותר מאלו המתקבלות בערוצי השקעה בנקאיים דוגמת הפיקדונות, בהם הריבית בימינו היא מזערית.ניהול ההשקעה שלכם על ידי אנשי מקצוע בעלי מומחיות בניהול תיקי השקעות, אשר יוכלו ללוות אתכם ולהשיג עבורכם תוצאות טובות ככל הניתן.
-אופציה לדחיית אירוע המס כל תקופת החיסכון.מעבר קל וללא מגבלות בין מסלולי השקעה (במידה ותרצו לשנות את דרגת הסיכון של ההשקעה, למשל).דמי ניהול נמוכים יחסית (לעומת החלופות הקיימות היום בשוק).
ומה יהא על הילדים?
אחד השיקולים המהותיים של כל אדם המנהל את כספיו בגיל השלישי הוא היכולת להעבירם ליורשים כרצונו. בהקשר זה נותן תיקון 190 מענה מצוין שעה שהוא מאפשר לחוסך להוריש את כספו בפטור, מלא או חלקי ממס. על פי האמור בפקודה, היה והעמית נפטר בטרם הגיעו לגיל 75, יורשיו זכאים לקבל את כספי הירושה שבקופת הגמל בפטור מלא ממס.מאידך, היה ונפטר העמית לאחר שמלאו לו 75 שנים, יורשיו יהיו רשאים לקבל את כספי הירושה שבקופה בצורה הונית, כלומר משיכה אחת בלבד, שתמוסה ב-15% מס נומינלי (בשונה מאפיקי השקעה אחרים בהם המיסוי עומד על 25% ריאלי).
כמו כן, יש בידי היורשים, ככל ואלה בני 60 או יותר, את האפשרות לקבל את כספי הירושה שבקופת החיסכון כקצבה חודשית, נקייה מחיובי מס. חדי האבחנה שבינינו יכולים לראות כי בחירה במסלול הנ"ל תיטיב מאוד עם היורשים.
לסיכום, אם אתם באזור גיל ה-60, או למעלה מכך, ידיעת תיקון 190 לפקודה יכול בהחלט להיטיב עמכם ועל כן מומלץ מאוד לבחון שימוש בכלי חיסכון זה בהקדם.חסכו ואמצו.
