לפי הדו"ח, תנאי המחייה בעזה ובגדה קשים גם כך כאשר רבע מכוח העבודה מובטל ו- 24% מהפלסטינים מתחת לקו העוני עוד לפני התפרצות הקורונה. לצד תנאים אלו, ירידה גדולה מהצפוי בסיוע הבינלאומי והתפשטות הנגיף מהווים סיכונים משמעותיים לכלכלה הפלסטינית הפגיעה.
מספר נתונים מהדוח:
o בעקבות צמיחה של פחות מ -1% בשנת 2019, מגיפת COVID-19 צפויה להכביד מאוד על הכלכלה הפלסטינית, שתוביל להתכווצות של 2.5% בשנת 2020 - במקרה הטוב. לפי הדו"ח, במידה והתפרצות הוירוס לא תגיע תוך 4 חודשים למצב שהיא נמצאת בשליטה, ההתכווצות הכלכלית של הכלכלה הפלסטינית עשויה לעלות על 7 אחוזים.
o הרשות הפלסטינית מעריכה כי נדרשים 120 מיליון דולר כדי לענות על הצרכים הרפואיים בלבד. כאשר מימון התורמים הוא הנמוך ביותר בעשורים האחרונים, פער המימון של הרשות הפלסטינית לשנת 2020 עשוי לעלות על מיליארד דולר ארה"ב.
o רבע מכוח העבודה הפלסטיני היה מובטל, ו -24% מהפלסטינים חיו מתחת לקו העוני (כלומר מרוויחים פחות מ- 5.5 דולר ליום,) עוד לפני המגיפה. התפשטות הקורונה החמירה את המצב.
o הדו"ח מציין כי את האפקט הגדול ביותר על הכלכלה הפלסטינית עלולה לכונן החלטה למנוע את כניסתם של 140,000 פועלים פלסטינים לישראל. עובדים אלה, עם הכנסותיהם הגבוהות יחסית, יוצרים שליש מהצריכה הפרטית בכלכלה הפלסטינית
