מתי מוטב להיעזר באיש מקצוע?
למרבה הצער, המציאות מלמדת כי על אף יעדיו החשובים של המוסד לביטוח לאומי, הרי שאנשים אשר פועלים באופן עצמאי מולו, אינם בהכרח מצליחים למצות את מלוא זכויותיהם, ופוגשים באי אלו תקנות ותחיקות אשר מפחיתות את חומרת מצבם. האם זה בהכרח נכון? ייתכן מאוד, אך איש מקצוע משפטי כגון עורך דין לתביעות ביטוח לאומי יוכל לבחון את הנושא באופן מעמיק, ולהיערך מראש עם הפניה אל המוסד לביטוח לאומי תוך שהוא מצר את צעדיו של המוסד למניעת קבלת מלוא הפיצויים, הקצבאות וכיוצא בכך. לא אחת, אלו הפונים למיצוי זכויותיהם באופן עצמאי, מגלים כי הם ניצבים בפני תהליך מסורבל למדי. לעתים הדבר נובע מטבע הדברים, לאור שורת התקנות השונות והסבוכות.
ייצוג בוועדות
נדגים זאת על נכות או תאונת עבודה, אז נדרש האדם התובע את המוסד לביטוח לאומי להתייצבות אל מול וועדה רפואית. במקרים שכאלו, הרי שייצוג על-ידי עורך דין והכנה מקדימה, יכולה לסייע רבות בהוכחת הנזק שנגרם או אי-הכשירות, ומשם למצות את הזכויות באופן מקסימלי. די בפרט אחד קטן שלא יוזכר בוועדה, כדי שהדבר יוביל להחלטה שונה מזו שלה מצפה האדם אשר תובע את המוסד לביטוח לאומי. יש לציין כי לרוב וועדות רפואיות יידרשו לצורך קבלת קצבת נכות, קצבת נכות עבור תאונת עבודה, קצבה עבור נפגעי פעולות איבה וכיוצא בכך. עוד יש לציין כי פגיעה נפשית להבדיל מפיזית, מצריכה אסטרטגיה משפטית מעמיקה יותר ושורה של מסמכים אשר יאפשרו להוכיח את מצבו הקיים של התובע מעבר לכל צל של ספק.
האם נכון לערער על החלטה עם עורך דין?
לעתים קרובות יכולה הוועדה הרפואית לקבל החלטה שתיתפס על-ידי התובע או התובעת כשגויה. במקרים שכאלו, הרי שניתן בהחלט להגיש טופס ערר ובו לכלול את כל הנימוקים והסימוכין לבקשתו של התובע. במקרים שכאלו, הרי שמומלץ מאוד לערוך את המסמכים יחד עם עורך דין המתמחה בדיני ביטוח לאומי, ואשר יוכל לסייע הן על בסיס הכרתו עם התחום והן על בסיס ניסיונו אל מול הוועדות הרפואיות.
