הרשתות החברתיות הפכו לזירה המרכזית שבה אנשים מביעים דעות, משתפים חוויות ולעתים גם מתווכחים. בין אם מדובר בקבוצת "וואטסאפ", פייסבוק, טיקטוק או אינסטגרם, קל מאוד לכתוב משפט שנראה תמים וברגע אחד להפוך אותו לעוולה אזרחית.

כלים

 

חוק איסור לשון הרע, תשכ"ה-1965, חל במלואו גם על הפרסומים ברשת, ולעיתים אף מחמיר יותר בשל מהירות ההפצה והכוח של שיתוף מידע. חשוב להבין מה מותר ומה אסור, כדי לא למצוא את עצמכם תובעים או נתבעים.

במסגרת הפעילות בפורום לשון הרע באתר, אנו רואים כי רבים מהפונים אינם מודעים לכך שגם פרסום שנכתב במסגרת "שיחה פרטית" או בקבוצה מצומצמת עלול להיחשב פרסום לפי החוק. במקרים רבים, תחושת האינטימיות של הרשתות החברתיות גורמת לאנשים להתבטא בצורה חופשית יותר, מבלי לקחת בחשבון את המשמעות המשפטית האפשרית של הדברים.

באדיבות אתר הפורומים המשפטיים

מהו "לשון הרע" לפי החוק החוק מגדיר לשון הרע כפרסום שעלול להשפיל אדם, לעשותו מטרה לבוז או לעג, לפגוע במשלח ידו או "לבזות אדם בשל גזעו, מוצאו, דתו, מקום מגוריו, גילו, מינו, נטייתו המינית או מוגבלותו". המבחן אינו מה התכוון המפרסם לכתוב, אלא כיצד הפרסום עשוי להתפרש בעיני האדם הסביר.

ברשתות, הפרסום הוא כמעט תמיד "פרסום" כמשמעותו בחוק, משום שמספיק שאדם נוסף ראה את התוכן. גם קבוצת "וואטסאפ" משפחתית נחשבת "פרסום", כל עוד יש אדם נוסף אשר נחשף לפרסום חוץ מהנפגע.

האחריות על המילה הכתובה ברשת

בעידן הדיגיטלי, רבים שוכחים שכל מילה הנכתבת מתועדת ויכולה לצוץ מחדש בכל שלב. אחריות משפטית חלה על כותב הפוסט, על משתפים, ולפעמים גם על מי שמוסיף תגובה פוגענית לפוסט קיים. גם כתיבת "אמת" אינה בהכרח פוטרת מאחריות, משום שחוק לשון הרע קובע שהגנת האמת חלה רק כאשר קיימת גם "תועלת ציבורית" בפרסום.

לדוגמה, מי שכותב ביקורת על נותן שירות יכול לעשות זאת לגיטימית, אך אם הוא מגזים, ממציא פרטים, או מייחס מעשים פליליים ללא בסיס, הוא עלול להיתבע.

מניסיונם של עורכי הדין בפורום בלשון הרע, לא מעט סכסוכים משפטיים מתחילים דווקא בפרסום שנכתב מתוך כעס רגעי או תחושת עוול. לעיתים הכותב משוכנע כי מדובר בהבעת דעה לגיטימית, אך כאשר הדברים מנוסחים כעובדה או כוללים ייחוס מעשים חמורים ללא בסיס, הם עלולים להיחשב לשון הרע על פי החוק.

מה אסור לכתוב

שיוך אדם לעבירה ללא הוכחה

האיסור הבולט ביותר הוא לייחס לאדם עבירה פלילית או מעשה בלתי מוסרי בלי שיש ראיות לכך. גם ניסוחים "זה נראה שהוא גנב" או "אני חושב שהוא רימה" עלולים להיחשב לשון הרע.

הפצת שמועות או רכילות

שמועות שמועברות כעובדה, גם אם "כולם יודעים" או "מישהו אמר לי", אינן מהוות הגנה. בתי המשפט קבעו לא פעם כי מי שמפרסם שמועה נושא באחריות מלאה, בלי קשר למקור שלה.

פגיעה בעסק או במקצוע

כתיבת ביקורת שלילית תוך ניסיון לפגוע במוניטין העסק עשויה להיחשב לשון הרע. לאחרונה נפסקו פיצויים משמעותיים נגד גולשים שהשמיצו בעלי עסקים ללא בסיס.

"שיימינג" ברשת

פרסום תמונות, שמות או פרטים פרטיים במטרה לבייש אדם נחשב פעמים רבות לשון הרע ואף לפגיעה בפרטיות. תופעה נפוצה היא תלונות על "נהגים מסוכנים" תוך חשיפת לוחית רישוי או תמונה, ובתי המשפט אינם מקלים בכך ראש.

מה מותר לכתוב ומהן ההגנות

אמת דיברתי

ההגנה המרכזית בחוק היא פרסום אמת שיש בו עניין ציבורי. לא כל אמת היא בעלת עניין ציבורי. סכסוכים בין שכנים או בני משפחה אינם בהכרח בעלי תועלת לציבור הרחב, ולכן קיים סיכון גם אם הטענות אמיתיות.

הבעת דעה

הבעת דעה מותרת כאשר ברור שמדובר בדעה ולא בעובדה. לדוגמה: "לדעתי השירות היה גרוע" היא דעה לגיטימית. אבל "הם מרמים לקוחות" הוא טענה עובדתית שמחייבת הוכחות.

חסינויות נוספות

החוק מעניק הגנות לדיונים משפטיים, לפרסומים של רשויות מוסמכות, למשל למשטרת ישראל, ולפרסום אשר בוצע בתום לב, אך רוב הפרסומים ברשת אינם נכללים בקטגוריות אלו.

כיצד להימנע מתביעת לשון הרע

כתבו עובדות רק אם אתם בטוחים בהן וביכולת להוכיחן.הימנעו מתיוג אנשים כ"נוכלים", "עבריינים" וכדומה.הפרידו בין חוויה אישית לבין ייחוס טענות עובדתיות.זכרו שגם הודעת "וואטסאפ" תמימה עלולה להגיע לידי אדם נשוא ההודעה.אם יש ספק, אל תפרסמו. בתי המשפט קבעו לא פעם שמי שיכול היה לבחור בדרך מרוסנת יותר אך בחר בלשון חריפה, יישא באחריות.

סיכום

לשון הרע ברשתות חברתיות היא לא עניין שולי. פוסט שנכתב ברגע של כעס או בהיסח דעת עלול להפוך במהירות לעילה לתביעה ולחייב את המפרסם בפיצוי משמעותי, גם בלי שהנפגע יוכיח נזק. הדין בישראל קובע גבולות ברורים, ובתי המשפט מיישמים אותם בקפדנות. אפשר לחלוק ביקורת ולהביע דעה, אבל צריך לעשות זאת בזהירות, מתוך אחריות ומתוך מודעות לכך שכל מילה ברשת יכולה להיות בעלת משמעות משפטית. כתיבה שקולה ומדויקת תאפשר להתבטא בחופשיות מבלי להסתכן בהליך משפטי מיותר.

מי שנמצא במצב שבו עולה שאלה של לשון הרע או מתמודד עם פרסום פוגעני, יכול לפנות לצוות המקצועי של פורום לשון הרע באתר הפורומים המשפטיים ולקבל ייעוץ מוקדם ומדויק.

אתר הפורומים המשפטיים הוא פורטל משפטי ישראלי הפועל משנת 2006 ומפעיל פורומים מקצועיים בתחומי משפט מגוונים, בהם גם פורום העוסק בלשון הרע. הפורטל מאפשר לגולשים להציג שאלות משפטיות ולקבל מענה מעורכי דין פעילים בתחומם, ובכך יוצר לאורך השנים מאגר ידע משפטי רחב המבוסס על שאלות אמיתיות של הציבור ועל ניסיון מקצועי מהפרקטיקה.