ריקוד ה"נענוע" הוא אמצעי התקשורת המרכזי של דבורי הדבש: באמצעותו מכוונת דבורה שמצאה מזון את חברותיה לכוורת אל מקור המזון, ומעבירה מידע על מרחקו וכיוונו. החוקרים ביקשו לבדוק האם דבורה המספקת מידע אמין תגביר את מאמצי הגיוס שלה, לעומת דבורה שהמידע שלה מטעה או שאינו ניתן לאימות — וכך להבין כיצד מושפעת התקשורת החברתית במושבה מאיכות המידע.
לשם כך יצרו החוקרים שלושה מצבים עבור הדבורה הרוקדת, "דבורת המוקד": במצב אמין (Honest) דבורים שעקבו אחר הריקוד והגיעו למזין אכן מצאו מזון; במצב מטעה (Liar) הרקדנית עצמה קיבלה מזון, אך הדבורים שהגיעו בעקבותיה מצאו מזין ריק; ובמצב בלתי ניתן לאימות (Unverified) הדבורים שהגיעו למזין נלכדו ולא יכלו לחזור לכוורת, כך שלא נוצר משוב כלשהו לגבי איכות המידע.
דבורת הדבש בהאבקה. צילום: יוסף אנגל
ממצא המחקר המרכזי היה שדבורים "אמינות" הגדילו את מאמץ הגיוס והרחיבו את מספר מעגלי הריקוד שביצעו — כלומר רקדו זמן רב יותר, הפיקו אות חזק יותר וחשפו יותר דבורים למידע שלהן. החוקרים מציעים כי מדובר בביטוי ל"שיתוף ביטחון" (confidence sharing): כאשר דבורה מקבלת חיזוק לכך שהמידע שלה אמין, היא מגבירה את עוצמת האות שהיא משדרת.
בקרב הדבורים ה"מטעות" לא נמצא שינוי משמעותי בעוצמת הריקוד לאורך הזמן, והן לא הגדילו את מספר המעגלים. לפי החוקרים, הדבורה חוותה סתירה: מצד אחד היא עצמה מצאה מזון, אך מצד שני היעדר המשוב החיובי מן הדבורים שגייסה הפחית את "ביטחונה" באות. הדבורים שלא קיבלו משוב כלל הפחיתו בהדרגה את מאמצי הגיוס ואת מספר מעגלי הריקוד — ממצא המרמז שלא רק מידע שלילי משפיע על עוצמת האות, אלא גם היעדרו של משוב חיובי.
עוד עלה מן המחקר כי הדבורים העוקבות עקבו אחר אותו מספר קטן של מעגלי ריקוד בשלושת המצבים, וכך פינו מקום לדבורים נוספות לעקוב אחר הריקוד. מכאן שרקדניות שרקדו זמן רב יותר יכלו לגייס יותר עוקבות. החוקרים בדקו גם האם זמן ההמתנה לפריקת הצוף — פרמטר המושפע משפע המשאבים בסביבה — השפיע על התוצאות, ולא מצאו הבדלים בין הטיפולים. כלומר, השינויים בריקוד נבעו מאיכות המידע ומן המשוב החברתי, ולא משינויים כלליים במצב הכוורת או בסביבה.
לדברי החוקרים מדובר במנגנון קולקטיבי חשוב: מידע אמין מקבל "הגברה" חברתית, מידע לא ודאי נחלש, וכך שומרת הכוורת על זרימת מידע יעילה. המחקר אף מעלה אפשרות מסקרנת של צורה בסיסית של ניטור אי-ודאות, ואולי אפילו מרכיבים של "מטה-קוגניציה" אצל דבורים. בכך הוא מחבר בין תקשורת חברתית, אמינות מידע וקבלת החלטות קולקטיבית, ומציע מנגנון טבעי לבקרת איכות מידע התורם להבנת "חוכמת הנחיל" (collective intelligence) בדבורי הדבש.
מנכ"ל המועצה להאבקה ודבש, גיל שצברג, אמר: "חושיה ויכולותיה של דבורת הדבש ממשיכות להדהים את החוקרים בעולם. מחקר חשוב זה מסביר את היכולת הגבוהה של הדבורים להעריך את אמינות המידע שהן מפיצות. כמו בעולם גם בישראל הורחבו המחקרים בתחום דבורי הדבש המאביקות כ-80% מגידולי החקלאות, במטרה להגן עליהן ובמקביל לייעל את פעילות ההאבקה שהן מספקות. אני מצפה כי תוצאות המחקרים יובילו למציאת דרכים שיאפשרו להתמודד טוב יותר עם תופעת היעלמותן המדאיגה, הנגרמת בין היתר מאיומים ממשיים של משבר האקלים, התחממות גלובלית ואורבניזציה מואצת".
מנתוני המועצה להאבקה ודבש עולה כי כיום פועלים בישראל מאות דבוראים המטפלים בעשרות אלפי כוורות, הפזורות באלפי נקודות מרעה צופני ברחבי הארץ, כאשר כ-100,000 כוורות מאביקות גידולים חקלאיים של פירות וירקות. תרומתה של דבורת הדבש להאבקת הגידולים מסתכמת בכ-3.5 מיליארד שקלים בשנה לתמ"ג החקלאי בישראל.
