באחד מימי השבעה על סמ"ר אופיר ברקוביץ' ז"ל היה מונח בפינת הסלון ספר פתוח. כל מי שרצה יכול היה לכתוב בו זיכרון, חוויה, תמונה או מילים שלא הספיק לומר. באחד העמודים הופיע שיר שכתב רועי מבצרי, מי שהיה מפקדו של אופיר.
אופיר נולד והתחנך ברעות והיה לוחם שריון בגדוד 52 של חטיבה 401. מאז פרוץ המלחמה לחם במשך כשנה ברצועת עזה. הוא היה בן 20 כשנפל בקרב בג'באליה שבצפון הרצועה, ב-19 באוקטובר 2024.
משפחתו של אופיר מלווה את השיר מראשיתו ושותפה לתהליך. הוריו, סימונה וברוך ברקוביץ', מספרים: "זהו שיר שמלא באופיר, בחיוך שלו ובעוצמות שלו. אופיר היה הבחור עם החיוך. חיוך כובש כזה שאי אפשר היה להתווכח איתו. הוא ראה את הצד הטוב בכל דבר. הייתה בו רגישות טבעית ולא מתאמצת. הוא פשוט ראה את האחר, שם לב אליו וידע להיות שם בשבילו. כל קושי היה מפרק במשפט אחד שחזר בפיו: 'צריך לתת לדברים לחלוף, כי הכול זה לטובה'".
גונן עזריה, חבר קרוב של אביב, אחיו של אופיר, מספר: "בשבעה הוא הראה לי את ספר הזיכרון, ובין כל הדברים שנכתבו שם ראיתי את השיר שרועי, המפקד של אופיר, כתב. משהו במילים תפס אותי. צילמתי את העמוד. לא ידעתי אז שהמילים האלה יהפכו בסופו של דבר לשיר".
לקראת ציון שנה לנפילתו של אופיר הלחין גונן עזריה את המילים וביצע את השיר באירוע לזכרו. בהמשך, בעבודה משותפת עם המפיק המוזיקלי יונתן ויינרייך, נכתב לשיר לחן חדש, והוא הוקלט והופק בגרסתו הנוכחית. השיר נפתח בסימני הסתיו הישראלי, נחליאלי וחצב, אותה עונה שבה נפל אופיר, מתחיל קטן ואינטימי ומתמלא בהדרגה, כלי אחר כלי, עד לפזמון.
גונן עזריה, בן 28, הוא מוזיקאי, זמר ויוצר, יליד קיבוץ מרום גולן, המתגורר בשנים האחרונות בתל אביב. מאז תחילת המלחמה ועד היום הוא משרת במילואים ביחידה לוחמת של חיל האוויר, ובמקביל עובד על אלבום הבכורה שלו.
קרדיטים: מילים – רועי מבצרי; לחן – גונן עזריה ויונתן ויינרייך; ביצוע – גונן עזריה.
תגובות