ביקום של מארוול, ואקנדה עומדת בפני עצמה — מדינה אפריקאית שהחשיבות האסטרטגית והפוטנציאל יוצא הדופן שלה מאלצים בסופו של דבר את העולם החיצון להביט לעברה. במציאות, יש מקום אחד בקרן אפריקה שמעורר השוואה דומה: סומלילנד.
סומלילנד שוכנת על החוף הדרומי של מפרץ עדן, באחד מנתיבי השיט החשובים בעולם — סמוך לים סוף, למצרי באב אל-מנדב ולקווי הסחר שמחברים בין אירופה, אסיה והמזרח התיכון. במשך שנים ארוכות היא זכתה לתשומת לב בינלאומית מועטה בלבד. זה משתנה עכשיו.
מיקום אסטרטגי
מפרץ עדן מחבר את האוקיינוס ההודי לים סוף, ולכן האזור כולו קריטי לסחר העולמי, לביטחון האנרגיה ולאסטרטגיה הימית. נמל ברברה והמסדרון הכלכלי שסביבו משכו עניין אזורי ובינלאומי כאחד, והשקעות בנמלים, בכבישים ובתשתיות סחר מעלות את האפשרות שסומלילנד תהפוך לשער בין קרן אפריקה לשווקים הגלובליים.
בניית מוסדות נגד כל הסיכויים
סומלילנד הכריזה ב-1991 על חידוש עצמאותה מסומליה. מאז פיתחה מוסדות פוליטיים משלה, מערכות ביטחון, מטבע ומנגנוני ממשל — והכול ללא הכרה בינלאומית רחבה. סומליה ממשיכה לראות בסומלילנד חלק משטחה, בעוד סומלילנד טוענת שהיא מדינה ריבונית לכל דבר. הפרדוקס הזה עומד בלב יחסיה עם הקהילה הבינלאומית.
למה העולם מתחיל להסתכל
קרן אפריקה הפכה חשובה יותר ויותר למעצמות העולם, בשל קרבתה למזרח התיכון, לים סוף ולכמה מנתיבי השיט העמוסים בעולם. המלחמה בסודאן, חוסר היציבות בים סוף, התחרות האזורית והערך האסטרטגי של הנמלים — כל אלה חיזקו את העניין. יחסיה של סומלילנד עם אתיופיה, מדינה יבשתית שיש לה תמריץ חזק להבטיח גישה אמינה לים, מושכים תשומת לב מיוחדת ומציבים את סומלילנד בנקודה שבה נפגשים ריבונות, שלמות טריטוריאלית, סחר, ביטחון והכרה בינלאומית.
גורם ברברה
במרכז השאיפות הכלכליות של סומלילנד עומדת ברברה — סמל לניסיון להפוך גיאוגרפיה להזדמנות. תשתית נמל מודרנית, חיבורים לכיוון אתיופיה והשקעות באזור הכלכלי שסביב הנמל הזינו את התקווה שהעיר תהפוך למרכז לוגיסטי מרכזי:
- נמל בעל תשתית מודרנית וקיבולת מורחבת
- מסדרון כבישים לכיוון אתיופיה
- אזור כלכלי שמושך השקעות סביב הנמל
- שרשראות אספקה אזוריות ממפרץ עדן אל תוך אתיופיה והלאה
יותר ממטאפורה
הכינוי "הוואקנדה האמיתית" הוא כמובן מטאפורה. אין בסומלילנד ויברניום בדיוני, טכנולוגיה עתידנית או מיתולוגיית גיבורי-על. הפוטנציאל שלה מונח במשהו מוחשי הרבה יותר: גיאוגרפיה, אנשים, מוסדות, סחר ומיקום. ההשוואה קולעת למקום שבנה לעצמו זהות ומוסדות בעודו נותר חלקית מחוץ למערכת הבינלאומית.
אין לסומלילנד ויברניום — אבל יש לה קו חוף אסטרטגי, חברה נחושה ועמדה גיאופוליטית שקשה כבר להתעלם ממנה.
עתיד שעדיין נכתב
עתידה של סומלילנד נותר לא ודאי. ההכרה הבינלאומית אינה מובטחת, הפוליטיקה האזורית עשויה להשתנות במהירות — סומליה, אתיופיה, ג'יבוטי, ים סוף ומדינות המפרץ — והשינוי הכלכלי תלוי בהשקעות, בתשתיות, בביטחון ובגישה לשווקים. ובכל זאת, חשיבותה האסטרטגית הולכת וגדלה. ככל שהתחרות סביב ים סוף ומפרץ עדן מתעצמת, וככל שמסדרונות הסחר האפריקאיים מתרחבים, סומלילנד הופכת לחלק משיחה גיאופוליטית גדולה בהרבה.
העולם אולי לא יראה ואקנדה בדיונית עולה מאפריקה, אבל הוא בהחלט מתבונן במקום אמיתי שמנסה להפוך גיאוגרפיה אסטרטגית להזדמנות כלכלית, להשפעה פוליטית ולהכרה בינלאומית.
רקע הכותב
המאמר נכתב ונחקר בידי מוחמד עיסא חוסיין, סגן נשיא לבניית שלום וליישוב סכסוכים באגודת הידידות ישראל–סומלילנד (ISFA), חבר התנועה האברהמית האפריקאית (AAM) ומי שמונה מטעמה למנהל לשלום עולמי, לדיאלוג בין-דתי ולמאבק באנטישמיות ובאנטי-ציונות. הדעות המובעות הן של הכותב בלבד. ריבונותה של סומלילנד שנויה במחלוקת; סומליה רואה בה חלק משטחה.
