, |

זמן קריאה: 8 דקותשיתוף:

קשב, למידה, אימפולסיביות וחרדות אצל ילדים מתחילים לפעמים במקום שלא רואים. הילה מעין דור מסבירה איך תנועה, משחק ותרגול עקבי מחזקים את היסודות.

כלים
הילה במהלך מפגש אימון מוח בהילה המרכז לאימון | צילום: צילום: הילה המרכז לאימון
הילה במהלך מפגש אימון מוח בהילה המרכז לאימון | צילום: צילום: הילה המרכז לאימון

כל גננת מכירה את הילד שלא מצליח לשבת במעגל, וכל מורה מכירה את התלמידה החכמה שקוראת לאט מדי ומתעייפת אחרי עמוד אחד. הורים רבים מנסים שיעורים פרטיים, הסברים, תגמולים ושיחות, ובכל זאת מרגישים שמשהו בסיסי לא זז. בשנים האחרונות יותר ויותר משפחות בצפון מגלות כיוון אחר, שמתחיל דווקא בגוף ובמערכות הבסיס של המוח.

אחת הכתובות לכך היא הילה המרכז לאימון, שפועל בקיבוץ עין דור ומלווה ילדים ובני נוער בתהליכי אימון מוח בגישת הנוירולוגיה התפקודית. מאחורי המרכז עומדת הילה, מחנכת ומאמנת מוח עם ניסיון של 19 שנים בעבודה עם ילדים ונוער, שהחליטה לחבר בין עולם החינוך לבין עולם התנועה והוויסות.

מי היא הילה

את דרכה המקצועית התחילה הילה בהוראה. היא בעלת תואר ראשון ותואר שני בחינוך והוראה, ולאורך השנים עבדה עם ילדים בכיתות, בקבוצות ובליווי אישי. היא גם בוגרת לימודי רפלקסולוגיה במכללת רידמן בכנרת, והשילוב בין העבודה החינוכית לבין ההבנה של הגוף הוביל אותה לחפש כלים שמגיעים לשורש הקושי ולא רק לסימפטומים שלו.

בשנים האחרונות למדה והתמחתה באימון מוח ובעקרונות הנוירולוגיה התפקודית בהנחייתו של ד״ר אדם וינטר. כיום היא מפעילה את השלוחה הצפונית של המרכז לנוירולוגיה תפקודית בעין דור. אליה מגיעות משפחות מכל אזור הצפון, שעד לא מזמן נאלצו לנסוע רחוק כדי לקבל ליווי כזה.

המשפט שמלווה אותה, לדבריה, הוא של הרב שלמה קרליבך: ״כל מה שילד צריך זה מבוגר אחד שיאמין בו״. בפועל זה מתבטא בגישה שרואה את הילד כמכלול, ולא כאוסף של ציונים, אבחונים או בעיות התנהגות.

התמחות באימון מוח לילדים

בניגוד למטפלים שעובדים עם כל הגילאים, הילה בחרה להתמקד בהתמחות באימון מוח לילדים ולבני נוער. הבחירה הזאת לא מקרית. מוח של ילד עדיין מתפתח ומתגבש, ולכן הוא גמיש ופתוח לשינוי במיוחד. התרגול בגיל הזה פוגש מערכות שעדיין נבנות, והחיזוק שלהן משפיע על הדרך שבה הילד לומד, משחק ומתמודד שנים קדימה.

עבודה עם ילדים דורשת גם שפה אחרת. ילד לא מגיע למפגש כי הבין שהוא צריך לחזק את מערכת שיווי המשקל שלו, אלא כי כיף לו ומעניין לו. ההתמחות של הילה משלבת את הידע המקצועי מעולם הנוירולוגיה התפקודית עם כמעט שני עשורים של ניסיון חינוכי: היא יודעת להפוך תרגיל מדויק למשחק, לזהות מתי ילד עייף או מתוסכל, ולהתאים את הקצב כך שכל מפגש יסתיים בתחושת הצלחה.

ההתמחות מתבטאת גם בהיכרות עם השלבים השונים של הילדות. ילד בגן, תלמיד בכיתה א׳ שרק לומד לקרוא ונער בחטיבת הביניים שמתמודד עם עומס לימודי מגיעים עם צרכים שונים מאוד, והתוכנית של כל אחד מהם נבנית בהתאם לגיל, לשלב ההתפתחותי ולמה שקורה בחיים שלו באותה תקופה.

מה זה בעצם אימון מוח

הרעיון שעומד מאחורי אימון מוח פשוט יחסית. כדי שילד יוכל להקשיב, לקרוא, לכתוב או לשלוט בתגובות שלו, המוח צריך לעבד בו זמנית מידע שמגיע מהגוף, מהעיניים, מהאוזניים ומתחושת שיווי המשקל. כשאחת המערכות הבסיסיות האלה עובדת קשה מדי, הילד משקיע אנרגיה רבה רק כדי לשבת יציב או לעקוב אחרי שורה בספר, ונשאר לו פחות כוח לקשב וללמידה עצמה.

באימון מוח לא עובדים ישירות על החומר הלימודי. במקום זאת עובדים על התשתית: שיווי משקל ויציבה, תנועות עיניים ומיקוד מבט, קואורדינציה בין שני צידי הגוף, עיבוד חושי ויכולת ההירגעות. כשהבסיס הזה מתחזק, הקשב והלמידה נשענים על קרקע יציבה יותר.

מי שנכנס לחדר האימון בעין דור רואה מקום שנראה יותר כמו מגרש משחקים מאשר כמו קליניקה. יש לוחות שיווי משקל, כדורים, תרגילים על הרצפה ומשחקים שדורשים מהילד לעקוב, לתפוס ולתאם. מבחינת הילד זה מרגיש כמו משחק, אבל כל תרגיל נבחר בכוונה ומותאם לפרופיל שעלה בהערכה.

למי זה מתאים

בהילה המרכז לאימון מתמקדים בארבעה תחומים עיקריים, שהורים, גננות ומורים מזהים פעמים רבות עוד לפני שיש אבחון מסודר.

קשב וריכוז. ילד שמתחיל משימה ולא מסיים אותה, שבאמצע הסבר כבר נמצא במקום אחר, שזז ומתנדנד על הכיסא ומאבד את הרצף בגלל רעש קטן. לפי הגישה של הילה, ילד שלא מצליח לשבת עד סוף השיעור לא עושה את זה בכוונה. לעיתים המערכות שאחראיות על יציבות, תנועת עיניים ועיבוד חושי עובדות קשה מדי, ולא נשאר מספיק כוח לקשב.

קשיי למידה, קריאה וכתיבה. ילד שמדלג על מילים ושורות, מתבלבל בין אותיות דומות, קורא לאט ומתעייף מהר או מתקשה להעתיק מהלוח. במקרים כאלה הקושי קשור לא פעם ליכולת של העיניים לעקוב אחרי שורה, לתיאום בין יד לעין או לעיבוד של מה שרואים ושומעים, ושם בדיוק נכנס האימון.

אימפולסיביות והתנהגות. ילד שעונה לפני שהשאלה נגמרה, מתפרץ כשמשהו לא מצליח, מתקשה במעברים ובמשחקים עם חוקים ויודע בדיעבד שזה לא היה בסדר אבל לא הצליח לעצור. הילה מדגישה שמדובר ברוב המקרים במערכת ויסות שעובדת בעומס, ולא בילד רע. האימון מחזק את היכולת לעצור רגע, להירגע ולבחור תגובה.

חרדות וקשיים רגשיים. ילד שנבהל מרעשים ושינויים, נמנע ממקומות ואנשים חדשים, מתקשה בפרידה בבוקר או מגיב בעוצמה לשינוי קטן בתוכנית. כשהגוף מרגיש יציב ובטוח, המוח פנוי יותר להתמודד. התרגילים נעשים בקצב של הילד, באווירה נעימה, עם אתגרים קטנים שבונים ביטחון.

האימון מיועד לילדים ולבני נוער, ובשיחת ההיכרות בודקים יחד עם ההורים אם הוא מתאים לגיל ולצרכים של הילד הספציפי.

איך נראה התהליך

כל תהליך מתחיל בהיכרות. הילה נפגשת עם ההורים, שומעת מה הם רואים בבית ומה מספרים בגן או בבית הספר, ומבצעת הערכה תפקודית של הילד. אבחון קודם אינו תנאי להתחלה, אבל אם קיים כזה, היא שמחה להתייחס אליו.

על בסיס ההערכה נבנית תוכנית אישית שכוללת תרגילי תנועה, שיווי משקל, עבודה על תנועות עיניים וקואורדינציה, וכלים להרגעה. המפגשים נערכים באופן קבוע, ולצידם הילד מקבל תרגול קצר להמשך בבית. ההורים שותפים לאורך כל הדרך ומקבלים עדכון שוטף על ההתקדמות ועל מה שכדאי לחזק.

נקודה שהילה מקפידה להבהיר כבר בשיחה הראשונה היא שאימון מוח הוא תהליך ולא מפגש חד פעמי. המוח מתחזק דרך חזרה ותרגול לאורך זמן, ולכן נדרשת סדרה של מפגשים. מספר המפגשים משתנה מילד לילד לפי הקושי, הגיל והקצב שלו, ואין לה כוונה להבטיח לוח זמנים אחיד לכולם.

לא במקום, אלא לצד

חשוב להבין מה אימון מוח הוא ומה הוא איננו. מדובר בליווי תפקודי שמשתלב לצד טיפולים ומסגרות קיימים, ולא מחליף אותם. הוא יכול לעבוד לצד הוראה מתקנת, ריפוי בעיסוק, טיפול רגשי או פסיכולוגי, ולצד טיפול תרופתי כשיש כזה. החלטות על טיפול רפואי ותרופתי נשארות אצל הרופא המטפל, והילה מקפידה להציג את התחום בצורה הזאת בפני כל משפחה.

הגישה הזאת משקפת גם את הרקע החינוכי שלה. אחרי שנים בתוך מערכת החינוך, היא יודעת שילד שמתקשה צריך בדרך כלל כמה מבוגרים שעובדים יחד, וששיתוף פעולה בין ההורים, הצוות החינוכי ואנשי המקצוע הוא מה שמייצר שינוי יציב.

מה ההורים מספרים

באתר המרכז מתפרסמות הודעות שהורים שלחו לאורך התהליך. אחת האמהות כתבה שמחודש לחודש ראתה שיפור ניכר, ושהרצון של בנה להגיע ולהתאמץ אומר הכול. אם לנערה סיפרה על שיפור בשיווי המשקל, בקואורדינציה, בתנועות העיניים ובקריאה, והוסיפה שבתה מגיעה בשמחה לכל מפגש. הורים אחרים תיארו כמה קשה היה להאמין, כשהשוו בין נקודת הפתיחה בתחילת השנה לבין המקום שבו הילד נמצא בסופה.

לבקשת הילה, ההמלצות מתפרסמות בלי שמות הילדים. מבחינתה, פרטיות הילד והמשפחה קודמת לכל שיקול שיווקי.

למה זה חשוב לגננות ולמורות

אנשי חינוך נמצאים פעמים רבות בעמדה הטובה ביותר לזהות שילד מתקשה. הם רואים אותו במעגל, בשיעור, בהפסקה ובמעברים, ומשווים אותו לבני גילו. הילה רואה בהם שותפים מרכזיים, ולכן היא מקפידה להנגיש את המידע גם לגננות, למורות ולצוותים חינוכיים, כדי שיוכלו להפנות הורים לבדיקה בשלב מוקדם.

לדבריה, לא צריך לחכות למשבר כדי לבדוק. כשאותם סימנים חוזרים שוב ושוב למרות מאמץ, הסברים ותמיכה, כדאי לעצור ולשאול אם יש משהו בבסיס שאפשר לחזק. ככל שמתחילים מוקדם יותר, כך קל יותר לילד לבנות על יסודות יציבים.

בגן, הסימנים יכולים להיות קטנים ויומיומיים: ילד שנמנע ממתקני טיפוס, שמתקשה לגזור או לצייר בתוך קווים, שמתעייף מהר בזמן ישיבה במעגל, או שמגיב בעוצמה רבה לרעש ולהמולה. בבית הספר הם מופיעים לרוב סביב קריאה, כתיבה, העתקה מהלוח וסיום משימות. אף אחד מהסימנים האלה לבדו אינו מעיד על בעיה, אבל כשכמה מהם מופיעים יחד ולאורך זמן, שווה לבדוק. גננת שמפנה הורים לשיחת היכרות לא מצמידה לילד תווית, אלא פותחת עבורו אפשרות נוספת.

למה דווקא תנועה

הורים רבים שואלים איך ייתכן שתרגילי שיווי משקל או מעקב עם העיניים משפיעים על קריאה או על התפרצויות כעס. התשובה של הילה מתחילה בהתפתחות התקינה. בשנים הראשונות לחיים, התנועה היא הדרך שבה המוח לומד לארגן את עצמו. זחילה, הליכה, טיפוס ומשחק בונים בהדרגה את הקשרים שמאפשרים לגוף להיות יציב ולעיניים לעבוד בצורה מתואמת.

כשחלק מהשלבים האלה לא התבססו מספיק, הילד ממשיך לגדול ולהתפתח, אבל משלם על כך מחיר בכל פעם שנדרש ממנו מאמץ. באימון חוזרים לבסיס הזה בצורה מובנית ומדורגת, ונותנים למוח הזדמנות לחזק את מה שחסר. מסיבה זו התרגילים נראים לעיתים פשוטים, אבל הדיוק, החזרה והמינון הם שעושים את ההבדל.

יתרון נוסף של העבודה דרך תנועה הוא החוויה של הילד עצמו. ילדים שהתרגלו להרגיש כישלון סביב שולחן העבודה מגיעים למפגש שבו הם קופצים, מאזנים ומשחקים, וחווים הצלחות קטנות שוב ושוב. עבור רבים מהם, זו הפעם הראשונה מזה זמן רב שמשהו שקשור ללמידה מרגיש להם טוב.

שאלות שהורים שואלים

האם צריך אבחון לפני שמתחילים? לא. אם קיים אבחון, הילה שמחה לעיין בו, אבל בכל מקרה התהליך מתחיל בהערכה תפקודית משלה, שמראה מה עובד היטב ומה זקוק לחיזוק.

מאיזה גיל אפשר להתחיל? המרכז עובד עם ילדים ועם בני נוער. בשיחת ההיכרות בודקים יחד אם האימון מתאים לגיל ולצרכים של הילד, ואם לא, אומרים זאת בגלוי.

איך מכינים ילד חרד למפגש הראשון? פשוט מספרים לו שמדובר במפגש של משחק ותנועה. המפגש הראשון רגוע ונבנה כך שהילד ירגיש בנוח, בלי לחץ ובלי מבחנים.

מתי רואים שינוי? כל ילד מתקדם בקצב שלו. השינוי נבנה בהדרגה לאורך סדרת המפגשים, והילה עוקבת יחד עם ההורים אחרי ההתקדמות ומעדכנת אותם לאורך כל הדרך.

פרטים ויצירת קשר

הילה המרכז לאימון פועל ברחוב שאול המלך בקיבוץ עין דור, ומשרת משפחות מכל אזור הצפון. שעות הפעילות הן בימים א׳ עד ה׳ בין 9:00 ל־19:00, וביום ו׳ בין 9:00 ל־13:00. אפשר לפנות בטלפון 050-3611100 או בוואטסאפ לשיחת היכרות קצרה וללא התחייבות, שבה בודקים יחד אם אימון מוח מתאים לילד.

בסופו של דבר, המסר של הילה פשוט. כל ילד וילדה יכולים להתקדם כשמבינים מה הם צריכים, ונותנים להם את הזמן, הכלים והאמונה להגיע לשם.

The Butterfly Button