, |

זמן קריאה: 3 דקותשיתוף:

לפי נתוני הוועדה לתכנון ולתקצוב במועצה להשכלה גבוהה, אוניברסיטת בן-גוריון בנגב קיבלה 23.3% מהיקף המענקים במסגרת שיתופי הפעולה המדעיים – השיעור הגבוה ביותר מבין אוניברסיטאות המחקר בישראל.

חנוכת מרכז המו"פ הדואלי היישומי ברובע החדשנות סביב אוניברסיטת בן-גוריון בנגב | צילום: שמואל דברת, אוניברסיטת בן-גוריון בנגב
חנוכת מרכז המו"פ הדואלי היישומי ברובע החדשנות סביב אוניברסיטת בן-גוריון בנגב | צילום: שמואל דברת, אוניברסיטת בן-גוריון בנגב
אוניברסיטת בן-גוריון בנגב מובילה בישראל בקשרי אקדמיה-תעשייה, כך עולה מנתוני הוועדה לתכנון ולתקצוב (ות"ת) של המועצה להשכלה גבוהה. זו הפעם השנייה ברציפות שהאוניברסיטה הדרומית ניצבת בראש המדד, הבוחן את היקף שיתופי הפעולה המדעיים של מוסדות האקדמיה עם חברות בתעשייה, גופים מהמגזר הפרטי והציבורי ומשרדי ממשלה.

על פי הדוח, הפער בין בן-גוריון ליתר המוסדות משמעותי: אוניברסיטת תל אביב מדורגת במקום השני עם 17.61%, האוניברסיטה העברית בירושלים במקום השלישי עם 15.79%, מכון ויצמן למדע במקום הרביעי עם 14.12% והטכניון במקום החמישי עם 14%. בהמשך הרשימה נמצאות אוניברסיטת בר-אילן עם 7.56%, אוניברסיטת חיפה עם 3.97% ואוניברסיטת אריאל עם 3.52%.

הנתונים מצטרפים למהלכים שמקדמת האוניברסיטה בשנים האחרונות להעמקת החיבור בין מחקר אקדמי לבין צרכים מעשיים של התעשייה והמגזר הציבורי. הקשר מתקיים במגוון ערוצים – ממחקרים משותפים ופיתוח טכנולוגיות ועד מסחור ידע, הקמת חברות הזנק ופיתוח הון אנושי. ליבת הפעילות מרוכזת בBGN, חברת מסחור הטכנולוגיות של האוניברסיטה, הפועלת בתחומי הסייבר, הרובוטיקה, הביוטכנולוגיה, האנרגיה, טכנולוגיות החקלאות והמים. בין היתר צורפה בשנה האחרונה חברת בואינג כשותפה למחקר במרכז הסייבר של האוניברסיטה.

הקשר לתעשייה מתחיל כבר בתואר הראשון. מרכז יזמות 360° מעמיד בפני סטודנטים אתגרים מהשטח, ובמסגרת התוכנית Students Think Innovation, הפועלת בשיתוף Google ומערך הדיגיטל הלאומי, מפתחים צוותי סטודנטים פתרונות טכנולוגיים לצרכים של משרדי ממשלה וגופים ציבוריים. במחזור האחרון פיתחו הסטודנטים את ARGUS – מערכת מבוססת בינה מלאכותית לניטור ואימות נתוני פליטות ממפעלים עבור המשרד להגנת הסביבה, שכבר נמצאת בשימוש המשרד.

יוסי רוקני, ממלא מקום מנכ"ל אוניברסיטת בן-גוריון בנגב. צילום: דני מכליס, אוניברסיטת בן-גוריון בנגב
יוסי רוקני, ממלא מקום מנכ"ל אוניברסיטת בן-גוריון בנגב. צילום: דני מכליס, אוניברסיטת בן-גוריון בנגב

"הנתונים של ות"ת משקפים את המחויבות העמוקה של אוניברסיטת בן-גוריון בנגב לחיבור בין מצוינות אקדמית לבין צורכי המשק, התעשייה והחברה הישראלית. אוניברסיטת מחקר אינה יכולה להסתפק ביצירת ידע בתוך הקמפוס; עליה לוודא שהידע הזה מוצא את דרכו אל העולם שמחוץ לאקדמיה ומסייע להתמודד עם אתגרים אמיתיים."

אמר יוסי רוקני, ממלא מקום מנכ"ל אוניברסיטת בן-גוריון בנגב.

פרופ' רז ילינק, סגן נשיא למחקר ופיתוח באוניברסיטת בן-גוריון בנגב. צילום: דני מכליס, אוניברסיטת בן-גוריון בנגב
פרופ' רז ילינק, סגן נשיא למחקר ופיתוח באוניברסיטת בן-גוריון בנגב. צילום: דני מכליס, אוניברסיטת בן-גוריון בנגב

"קשרי אקדמיה-תעשייה אינם רק מנגנון להעברת ידע מהאוניברסיטה אל התעשייה. מדובר בשותפות דו-כיוונית, שבה התעשייה והממשלה מביאות אל האקדמיה את האתגרים והצרכים של העולם האמיתי, והאקדמיה מביאה את היכולת המדעית, את הידע ואת ההון האנושי הנדרשים כדי להתמודד איתם."

אמר פרופ' רז ילינק, סגן נשיא למחקר ופיתוח באוניברסיטה.

ג'וש פלג, מנכ"ל BGN – חברת מסחור הטכנולוגיות של אוניברסיטת בן-גוריון בנגב. צילום: דני מכליס, אוניברסיטת בן-גוריון בנגב
ג'וש פלג, מנכ"ל BGN – חברת מסחור הטכנולוגיות של אוניברסיטת בן-גוריון בנגב. צילום: דני מכליס, אוניברסיטת בן-גוריון בנגב

"תפקידנו ב-BGN הוא לסייע לידע שנוצר במעבדות להגיע אל העולם – באמצעות רישוי טכנולוגיות, הקמת חברות, שותפויות עם התעשייה וחיבור בין חוקרים לבין גורמים שיודעים לקחת רעיון פורץ דרך ולהפוך אותו לפתרון בעל השפעה. ההובלה בנתוני ות"ת היא ביטוי לעומק הקשרים שנבנו לאורך השנים ולפוטנציאל הגדול שעוד לפנינו."

אמר ג'וש פלג, מנכ"ל BGN – חברת מסחור הטכנולוגיות של אוניברסיטת בן-גוריון בנגב.

The Butterfly Button