רובנו מכירים את הסיכונים הבריאותיים הכרוכים בסוכרת — פגיעה בכלי הדם, מחלות לב, פגיעה בכליות ובעיניים. אלא שבשנים האחרונות מצטברות יותר ויותר עדויות לכך שלמחלה יש השלכות משמעותיות גם על אחד האיברים החשובים ביותר בגוף: המוח. הקשר בין סוכרת מסוג 2 לבין ירידה קוגניטיבית ודמנציה הפך לנושא מרכזי במחקר הרפואי.
לפי סקירה מדעית רחבת היקף שפורסמה בכתב העת Diabetologia, אנשים עם סוכרת מסוג 2 נמצאים בסיכון גבוה בכ-60% עד 70% לפתח דמנציה מכל סוג, בהשוואה לאנשים שאינם חולים בסוכרת. הסקירה מתארת את הקשר בין הפרעות מטבוליות, עמידות לאינסולין, פגיעה בכלי הדם ותהליכים ניווניים במוח, ומצביעה על הזדמנויות למניעת דמנציה לאורך החיים.
ד"ר פיוטר מליקוב מדגיש כי אחת התובנות המרכזיות העולות מהסקירה היא שדמנציה אינה מחלה אחת, אלא תסמונת שיכולה לנבוע ממספר תהליכים פתולוגיים במוח.
"אלצהיימר היא אחת הצורות המוכרות והשכיחות שלה אך קיימים גם סוגים נוספים ובהם דמנציה וסקולרית, הנגרמת כתוצאה מפגיעה באספקת הדם למוח, ודמנציה מעורבת, המשלבת מספר תהליכים"
אמר ד"ר פיוטר מליקוב, נוירולוג מומחה ומנהל מרכז מליקוב לנוירולוגיה ורפואה מתקדמת
בין המנגנונים שמתוארים בסקירה: עמידות לאינסולין במוח, הפוגעת בוויסות חילוף החומרים של תאי העצב ובתקשורת בין התאים; והצטברות תוצרים הנקראים AGEs כתוצאה מרמות סוכר גבוהות לאורך זמן, העלולים להגביר עקה חמצונית, דלקת ופגיעה בכלי דם קטנים. עם זאת, החוקרים מדגישים כי אין בכך טענה שסוכרת גורמת בהכרח לאלצהיימר, או שקיים מנגנון יחיד המסביר את הקשר.
"הקשר בין סוכרת לפגיעה מוחית הוא קשר משמעותי שאנחנו מבינים כיום טוב יותר. רמות סוכר גבוהות לאורך זמן עלולות לפגוע בכלי הדם ולהוביל לפגיעה באספקת החמצן וחומרי ההזנה לרקמת המוח. הצטברות של פגיעות כאלה לאורך שנים עלולה לפגוע בתפקודים קוגניטיביים ולהעלות את הסיכון להתפתחות דמנציה"
אמר ד"ר מליקוב
אחד הממצאים הבולטים הוא שהקשר עשוי להתחיל כבר בשלב הטרום-סוכרתי. במחקר תצפיתי שנכלל בסקירה נמצאו אנשים עם טרום-סוכרת בסיכון גבוה ב-12% לפתח דמנציה, בהשוואה לבעלי רמות סוכר תקינות. בקרב מי שכבר אובחנו עם סוכרת מסוג 2, רמות גבוהות במיוחד של המוגלובין מסוכרר (HbA1c) נקשרו לסיכון מוגבר. גם לגיל שבו מתפתחת המחלה יש משמעות: אבחון בגיל צעיר יותר קשור לסיכון מצטבר גבוה יותר בהמשך החיים.
"המשמעות היא שלא כדאי להמתין להופעת סיבוכים כדי להתחיל להתייחס לבריאות המטבולית. איתור מוקדם של טרום-סוכרת, מניעת התקדמותה לסוכרת וטיפול בגורמי הסיכון הנלווים עשויים להיות בעלי חשיבות גם לבריאות המוח בעתיד"
אמר ד"ר מליקוב
התפתחות נוספת נרשמת בתחום הטיפול התרופתי. תרופות ממשפחת GLP-1 מעוררות עניין רב בקרב חוקרים בשל השפעותיהן האפשריות מעבר לאיזון רמות הסוכר, והסקירה מציגה ממצאים ממחקרים תצפיתיים ומניתוחים של ניסויים קליניים, שלפיהם תרופות ממשפחה זו עשויות להיות קשורות להפחתת הסיכון לדמנציה ולירידה קוגניטיבית. לצד זאת מודגשת חשיבותה של המעטפת הטיפולית הכוללת: תזונה, פעילות גופנית, הפחתת עישון ואלכוהול וטיפול בגורמי סיכון קרדיווסקולריים.
"בקרב אנשים עם סוכרת, לתזונה יש חשיבות רבה. היא מסייעת בניהול רמות הסוכר, במשקל ובבריאות כלי הדם. לכן, תכנון תזונתי מותאם עשוי להיות מרכיב משמעותי בטיפול הכולל"
אמר ד"ר מליקוב
עם זאת הוא מסייג כי אין כיום בסיס לקביעה שתזונה מסוימת מרפאת דמנציה או מחליפה טיפול תרופתי ייעודי, וכי הטיפול התזונתי צריך להשתלב בתוכנית טיפול כוללת. לסיום ממליץ ד"ר מליקוב לשים לב לשינויים כמו שכחה שהופכת תכופה יותר, קושי בריכוז, האטה בחשיבה או קושי בתכנון ובביצוע פעולות יומיומיות, ולפנות להערכה רפואית כאשר מדובר בשינוי מתמשך או מחמיר המשפיע על התפקוד.
"היום ניתן לאבחן אלצהיימר כבר מגיל 40 באמצעות בדיקות דם ייחודיות ולהתאים טיפולים מתקדמים כדי להאט את התקדמות המחלה. ככל שנזהה מוקדם יותר את השינויים הקוגניטיביים, כך נוכל לפעול מוקדם יותר כדי לצמצם נזקים ולשמר את איכות החיים"
סיכם ד"ר פיוטר מליקוב
