, |

זמן קריאה: 10 דקותשיתוף:

טורינו היא העיר שרוב הישראלים מדלגים עליה בדרך למילאנו או לאגמי הצפון, ובדיוק בגלל זה היא כל כך נעימה: בירה מלכותית עם כיכרות ענקיות, שמונה עשר קילומטר של קשתות פורטיקו שמאפשרות לטייל גם בגשם, המוזיאון המצרי השני בגודלו בעולם, בתי קפה היסטוריים שבהם נולד הביצ'רין — והאלפים שמבצבצים בסוף כמעט כל רחוב. הנה המדריך המלא: שכונות, מסלול של שלושה ימים, כרטיסים, אוכל וטיולי יום.

כלים
המולה אנטונליאנה מוארת בשעת ערב מעל גגות טורינו | צילום: צילום: Abbrey82, ויקישיתוף, CC BY-SA 4.0
המולה אנטונליאנה מוארת בשעת ערב מעל גגות טורינו | צילום: צילום: Abbrey82, ויקישיתוף, CC BY-SA 4.0

למה דווקא טורינו, ולמה עכשיו

יש ערים באיטליה שאתם נוסעים אליהן כדי לראות משהו מסוים, ויש ערים שאתם נוסעים אליהן כדי פשוט להיות בהן. טורינו שייכת לקטגוריה השנייה, וזאת בדיוק הסיבה שאני ממליצה עליה למי שכבר עשה את הסיבוב הקלאסי. אין פה תור של שעתיים לכנסייה אחת מפורסמת, אין פה רוכלים שתוקעים לכם סלפי-סטיק בפנים, ואין פה את התחושה שאתם חלק מתהלוכה. יש פה עיר איטלקית אמיתית, שחיה את החיים שלה, ושבמקרה גם הייתה הבירה הראשונה של איטליה המאוחדת.

מי שמגיע מצפה לעיר תעשייה אפורה (פיאט, יובנטוס, מפעלים) ומגלה בירה מלכותית: כיכרות ענקיות בפרופורציות של ורסאי, שמונה עשר קילומטר של קשתות פורטיקו מקורות שמאפשרות לחצות את מרכז העיר ברגל גם ביום גשום, בתי קפה מהמאה ה-18 עם מראות וקטיפה אדומה, והאלפים שמבצבצים בסוף כמעט כל רחוב ישר. בחורף, כשהפסגות מולבנות, זה אחד המראות היפים באיטליה כולה.

וכן, יש כאן גם רכיב פרקטי: טורינו עדיין זולה משמעותית ממילאנו, פירנצה או ונציה. מלון טוב במרכז, ארוחת ערב הגונה וכרטיסים למוזיאונים — הכול כאן עולה פחות. אם אתם מתכננים טיול רחב יותר במדינה, שווה לקרוא קודם את המדריך המלא לטיול באיטליה, ואז לשבץ את טורינו בתוך המסלול.

פיאצה ויטוריו ונטו, הכיכר הגדולה בקצה ויה פו, והמולה אנטונליאנה מתנשאת ברקע
פיאצה ויטוריו ונטו, הכיכר הגדולה בקצה ויה פו, והמולה אנטונליאנה מתנשאת ברקע (צילום: Livioandronico2013, ויקישיתוף, CC BY-SA 3.0)

איך מגיעים וכמה ימים להקדיש

אין טיסה ישירה מתל אביב לטורינו, ורוב הישראלים מגיעים באחת משתי דרכים. הראשונה: טיסה למילאנו (מלפנסה), ומשם רכבת ישירה שלוקחת שעה ו-50 דקות עד תחנת פורטה סוזה. השנייה: טיסה עם קונקשן אחד לשדה קאסלה שנמצא 16 קילומטר מהעיר, ומשם רכבת פרברית או אוטובוס שלוקחים כ-40 דקות למרכז.

אפשרות שלישית שאנשים פחות חושבים עליה: לשלב. טורינו ומילאנו קרובות כל כך שאפשר לנחות במילאנו, להעביר שם יומיים, ולהמשיך ברכבת. אם זה הכיוון שלכם, המדריך לטיול במילאנו יחסוך לכם זמן תכנון.

כמה ימים? שלושה לילות זה המינימום ההגיוני, וארבעה הם האידיאל. טורינו היא עיר שמתגמלת על איטיות — חלק גדול מהחוויה כאן הוא לשבת שעה בבית קפה בלי לעשות כלום. אם אתם מוסיפים טיול יום לגבעות הלאנגה או לארמון ונאריה, קחו חמישה.

השכונות: איפה כדאי לישון ולמה

טורינו בנויה על רשת רומית מסודרת, ולכן קל מאוד להתמצא בה. אלה השכונות שחשוב להכיר:

  • Centro – המרכז ההיסטורי. פיאצה קסטלו, פיאצה סן קרלו, ויה רומא וויה פו. כאן נמצאים כמעט כל המוזיאונים והארמונות, וכאן תשלמו הכי הרבה על לינה. היתרון: אתם הולכים לכל מקום ברגל, תחת קשתות, בלי להוציא יורו אחד על תחבורה.
  • Quadrilatero Romano – הריבוע הרומי. סמטאות צרות מצפון-מערב לפיאצה קסטלו, שהיו פעם מוזנחות והיום הן מרכז החיים של הערב. פה נמצאים רוב הברים לאפריטיבו, והאווירה בשעה שבע בערב היא הדבר הכי כיף בעיר.
  • San Salvario – סן סלבריו. דרומית לתחנת פורטה נואובה, צמוד לפארק ואלנטינו. שכונה צעירה, רב-תרבותית, עם מסעדות טובות במחירים שפויים ובתי מלון בוטיק נעימים. ההמלצה שלי לרוב המשפחות והזוגות.
  • Vanchiglia – ונקיליה. מצפון-מזרח, בין ויה פו לנהר. שכונת סטודנטים שהפכה לאופנתית, עם מיקרו-בירה, גלריות וגלידריות. שקטה בלילה, הליכה של עשר דקות למרכז.
  • Borgo Po ו-Gran Madre. מעבר לנהר, במעלה הגבעה. פחות נוח ללא רכב, אבל הנוף משם על העיר והאלפים הוא הפיצוי.
  • Crocetta – קרוצ'טה. שכונה בורגנית שקטה מדרום-מערב למרכז, עם שוק רחוב יומי מצוין. טובה למי שמחפש דירה גדולה יותר לכמה ימים.

אם אתם מחפשים עיר איטלקית נוספת באותו גודל ובאותה אופי של אוכל טוב בלי המונים, שווה להציץ גם במדריך לטיול בבולוניה.

מבט מלמעלה על פיאצה קסטלו ועל פאלאצו מדאמה שבמרכזה
מבט מלמעלה על פיאצה קסטלו ועל פאלאצו מדאמה שבמרכזה (צילום: Guglielmo di Rivoli, ויקישיתוף, CC0)

מסלול של שלושה ימים בטורינו

יום ראשון: הכיכרות, הארמונות והמצרים

התחילו בפיאצה קסטלו, הלב של העיר. במרכזה עומד פאלאצו מדאמה — בניין שהחזית שלו ברוקית לבנה והגב שלו טירה מימי הביניים מלבנים, ושווה להיכנס אליו לפחות בשביל גרם המדרגות של יובארה. בצד הצפוני של הכיכר נמצא הארמון המלכותי, בית בית סבויה, עם אולמות מוזהבים, חדר שריון מרשים במיוחד לילדים וגן אחורי שקט.

משם רדו דרך ויה רומא אל פיאצה סן קרלו, שהאיטלקים קוראים לה "הסלון של טורינו". זו כיכר מלבנית מושלמת, מוקפת קשתות, עם פסל פרש במרכז ושתי כנסיות תאומות בקצה הדרומי. שבו בבית קפה, הזמינו ביצ'רין, ותנו לעצמכם חצי שעה.

פיאצה סן קרלו עם פסל הפרש במרכז והקשתות שמקיפות את הכיכר
פיאצה סן קרלו עם פסל הפרש במרכז והקשתות שמקיפות את הכיכר (צילום: Giorgio Duma, ויקישיתוף, CC BY-SA 4.0)
הכנסיות התאומות סנטה כריסטינה וסן קרלו בקצה הדרומי של הכיכר
הכנסיות התאומות סנטה כריסטינה וסן קרלו בקצה הדרומי של הכיכר (צילום: Benjamin Smith, ויקישיתוף, CC BY-SA 4.0)

אחר הצהריים הקדישו למוזיאון המצרי (Museo Egizio). זה האוסף המצרי הגדול בעולם אחרי קהיר, עם יותר מ-30 אלף פריטים, ספר המתים של איוהה, מקדש אליסייה שלם וחדר שמוקדש לקבר של כהן שנמצא כמעט שלם. הקדישו לו שלוש שעות לפחות, והזמינו כרטיס מראש — בסופי שבוע הוא נמכר.

אולם תצוגה במוזיאון המצרי של טורינו
אולם תצוגה במוזיאון המצרי של טורינו (צילום: Gianni Careddu, ויקישיתוף, CC BY-SA 4.0)

יום שני: המולה, הפורטיקו והפסאז'ים

הסמל של טורינו הוא המולה אנטונליאנה, מבנה בן 167 מטר עם צריח מחודד שנבנה במקור כבית כנסת ובסוף הפך למשהו אחר לגמרי. היום שוכן בתוכו המוזיאון הלאומי לקולנוע, ולדעתי הוא המוזיאון הכי מהנה בעיר: אולם מרכזי עצום שבו שוכבים על כורסאות אדומות ומסתכלים למעלה, מסדרון של תפאורות קולנוע ואוסף של מכונות אופטיות מלפני הקולנוע. מעלית זכוכית מטפסת במרכז החלל אל נקודת תצפית בגובה 85 מטר — ביום בהיר רואים משם את כל רכס האלפים.

אחרי הצהריים פשוט לכו. טורינו היא עיר שעושים בה הליכה, ולא במקרה: שמונה עשר קילומטר של פורטיקו מקורים נבנו כאן כדי שבני המלוכה יוכלו ללכת מהארמון עד הנהר בלי להירטב. ויה פו היא הקטע היפה ביותר. בדרך היכנסו לגלריה סובאלפינה — פסאז' קטן מ-1874 עם גג זכוכית, חנות ספרים משומשים ובית קפה היסטורי אחד.

קשתות הפורטיקו לאורך ויה פו, שמאפשרות ללכת בעיר גם בגשם
קשתות הפורטיקו לאורך ויה פו, שמאפשרות ללכת בעיר גם בגשם (צילום: Jeanne Griffin, ויקישיתוף, CC BY-SA 4.0)
גלריה סובאלפינה, פסאז' מקורה בגג זכוכית בלב העיר
גלריה סובאלפינה, פסאז' מקורה בגג זכוכית בלב העיר (צילום: Zairon, ויקישיתוף, CC BY-SA 4.0)
חזית הארמון המלכותי של טורינו
חזית הארמון המלכותי של טורינו (צילום: Fredericks, ויקישיתוף, נחלת הכלל)

יום שלישי: הנהר, הפארק והגבעה

בוקר בפארק ואלנטינו, הריאה הירוקה של טורינו לאורך נהר הפו. בתוכו נמצא הבורגו מדייבאלה — כפר ימי ביניים שנבנה ב-1884 כתפאורה לתערוכה והושאר על כנו, ושהילדים נכנסים אליו בלי להתווכח. משם המשיכו לאורך הנהר צפונה עד גשר ויטוריו עמנואלה הראשון, וחצו אותו אל כנסיית גראן מאדרה די דיו שבצד השני.

נהר הפו במבט מפארק ואלנטינו, עם הגבעה הירוקה שמעבר לנהר
נהר הפו במבט מפארק ואלנטינו, עם הגבעה הירוקה שמעבר לנהר (צילום: Benjamin Smith, ויקישיתוף, CC BY-SA 4.0)
גשר ויטוריו עמנואלה הראשון חוצה את נהר הפו
גשר ויטוריו עמנואלה הראשון חוצה את נהר הפו (צילום: Zairon, ויקישיתוף, CC BY-SA 4.0)

אחר הצהריים: עלו ברכבת ההרים הקטנה מסאסי אל בזיליקת סופרגה — נסיעה של 18 דקות בקרון היסטורי שמטפס במדרון ונעצרת ליד כנסייה ברוקית מרשימה על ראש הגבעה. מהמדרגות שלה נפרש הנוף הכי יפה על העיר ועל האלפים, ובתוכה נמצאים קברי בית סבויה.

בזיליקת סופרגה, על הגבעה שמשקיפה על טורינו
בזיליקת סופרגה, על הגבעה שמשקיפה על טורינו (צילום: Paris Orlando, ויקישיתוף, CC BY-SA 4.0)

כרטיסים: מה שווה לקנות מראש ומה לא

כמה כללים פשוטים שיחסכו לכם כסף וזמן:

  • Torino+Piemonte Card. כרטיס משולב ל-2, 3 או 5 ימים שנותן כניסה לעשרות מוזיאונים וארמונות בעיר ובפיימונטה כולה, כולל המוזיאון המצרי, המולה, הארמון המלכותי וונאריה. אם אתם מתכננים שלושה אתרים ומעלה ביום — הוא משתלם כמעט תמיד.
  • המוזיאון המצרי. תמיד מראש, תמיד עם שעת כניסה. זה האתר הכי עמוס בעיר.
  • המולה והמוזיאון לקולנוע. שימו לב שיש שני כרטיסים נפרדים — מוזיאון בלבד, ומוזיאון עם המעלית. קחו את המשולב, המעלית היא חצי מהעניין.
  • ארמון ונאריה ריאלה. הגנים נסגרים מוקדם בחורף, ולכן כדאי להתחיל בהם ורק אחר כך להיכנס לארמון.
  • רכבת סופרגה. לא נוסעת בימי שלישי בחלק מהעונות — בדקו לפני שאתם מתכננים את היום סביבה.

תחבורה: למה כנראה לא תצטרכו אותה

מרכז טורינו שטוח לחלוטין ומסודר כמו רשת, ורוב המרחקים בין האתרים הם עשר עד עשרים דקות הליכה. בכל זאת, כדאי להכיר: בעיר קו מטרו אוטומטי אחד (קו 1) שחוצה אותה מצפון-מערב לדרום ועוצר גם בשתי תחנות הרכבת הראשיות, לצד רשת חשמליות ואוטובוסים ותיקה ונעימה. כרטיס בודד תקף 100 דקות כולל החלפות, ויש גם כרטיס יומי. מי שלן מחוץ למרכז — קנו כרטיסייה, היא זולה יותר.

מונית מזמינים באפליקציה או בתחנה; לא עוצרים אותה ביד ברחוב. ואם אתם שוקלים רכב שכור — אל תיקחו אותו לימים בעיר עצמה. מרכז טורינו הוא אזור ZTL עם מצלמות, והקנסות מגיעים לישראל חודשים אחר כך.

אוכל: מה אוכלים בטורינו ואיפה

פיימונטה היא אחת מחבלי האוכל החזקים באיטליה, והמטבח כאן שונה לגמרי מזה של הדרום — חמאה במקום שמן זית, בשר ופטריות במקום עגבניות ודגים.

  • ביצ'רין (Bicerin). המשקה של העיר: שכבות של אספרסו, שוקולד חם וקצפת סמיכה בכוס זכוכית קטנה. לא מערבבים.
  • ג'נדויוטו (Gianduiotto). פרלין שוקולד-אגוזי לוז בצורת סירה הפוכה, שנולד כאן כשהמחסור בקקאו אילץ להוסיף אגוזים. היום הוא סמל העיר.
  • אניולוטי דל פלין. רביולי זעירים במילוי שלושה בשרים, שמוגשים ברוטב צלי או פשוט בחמאה ומרווה.
  • ויטלו טונאטו. פרוסות עגל קרות ברוטב טונה וקייפרס. נשמע מוזר, מתברר כגאוני.
  • אפריטיבו. בטורינו זו לא דעיכה אלא מוסד: קונים משקה בין שש לשמונה ומקבלים גישה לבופה. בריבוע הרומי כל בר שני עושה את זה.

לשווקים: פורטה פאלאצו הוא שוק הרחוב הגדול באירופה, פתוח בבקרים, רועש, זול ומלא חיים; במרקאטו צ'נטרלה הסמוך יושבים לאכול; ובאיטלי לינגוטו, הסניף הראשון בעולם של הרשת, משלבים קניות עם ארוחה.

דוכן פירות וירקות בשוק פורטה פאלאצו
דוכן פירות וירקות בשוק פורטה פאלאצו (צילום: Jorge Franganillo, ויקישיתוף, CC BY 2.0)

טיולי יום מטורינו

אחד היתרונות הגדולים של טורינו הוא מה שנמצא סביבה. אלה ארבעת הטיולים ששווים את היום:

  • ארמון ונאריה ריאלה. חצי שעה באוטובוס מהעיר. ארמון ציד ענק של בית סבויה, אתר מורשת עולמית, שהגלריה הגדולה שלו — אולם לבן באורך 80 מטר עם רצפת שחמט וחלונות משני הצדדים — היא אחד החללים המרשימים באיטליה. בקיץ יש שם מופעי מים בגנים.
  • גבעות הלאנגה ואלבה. שעה וחצי דרומה. נוף של שורות כרמים על גבעות, כפרים עם טירות אדומות כמו גרינצאנה קאבור, ובסתיו — עונת הכמהין הלבנה באלבה. חובה עם רכב או עם סיור מאורגן.
  • סאקרה די סן מיקלה. מנזר מהמאה ה-10 שנבנה על צוק מעל עמק סוזה, בערך 40 דקות מערבה. זה המבנה שהשרה את "שם הוורד" של אומברטו אקו, והנוף מהמרפסת שלו שווה את הטיפוס.
  • אגם מאג'ורה. שעה וחצי צפונה ברכבת. איים עם ארמונות, גנים בוטניים ונוף אלפיני. אם אתם ממשיכים צפונה לשווייץ, המדריך לטיול בציריך יתחבר לכם יפה למסלול.
הגלריה הגדולה בארמון ונאריה ריאלה
הגלריה הגדולה בארמון ונאריה ריאלה (צילום: Marie-Lan Taÿ Pamart, ויקישיתוף, CC BY 4.0)
טירת גרינצאנה קאבור מוקפת שורות כרמים בגבעות הלאנגה
טירת גרינצאנה קאבור מוקפת שורות כרמים בגבעות הלאנגה (צילום: Cloud7, ויקישיתוף, CC BY-SA 3.0)

מתי כדאי לנסוע

טורינו היא עיר של ארבע עונות אמיתיות, ולכל אחת יש אופי משלה.

אביב (אפריל-יוני) הוא כנראה הזמן הטוב ביותר: 18-25 מעלות, הפארקים פורחים, והאלפים עדיין מושלגים ברקע. סתיו (ספטמבר-נובמבר) מביא את עונת הכמהין והבציר בלאנגה, ואת פסטיבל השוקולד של העיר. חורף (דצמבר-פברואר) קר (3-8 מעלות) ולעיתים ערפילי, אבל זו העונה של שוקולד חם בבתי קפה היסטוריים, של תאורות חג ברחובות ושל אתרי סקי שעה וחצי מהעיר. קיץ (יולי-אוגוסט) חם ולח יחסית, והעיר מתרוקנת מתושבים באוגוסט — חלק מהמסעדות הטובות פשוט סגורות.

אם אתם בונים טיול חורפי באירופה שמשלב עיר ושלג, שווה להשוות גם מול המדריך לטיול במינכן.

שבעה טיפים קטנים שעושים הבדל

  • בתי הקפה ההיסטוריים גובים יותר על ישיבה מאשר על עמידה בבר. זה לא רמאות, זה חוק — ושווה את ההפרש.
  • הרבה מוזיאונים בעיר סגורים בימי שני. תכננו את יום שני לפארקים, לשווקים ולהליכה.
  • קחו מטרייה גם בקיץ. גשמי רעם קצרים הם דבר שבשגרה פה.
  • תחנת פורטה סוזה מתאימה יותר לרכבות למילאנו ולפריז; פורטה נואובה למרכז וללאנגה. בדקו מאיזו אתם יוצאים.
  • המוזיאון המצרי מציע אודיו-גייד מצוין במחיר סמלי. אל תוותרו עליו.
  • בשוק פורטה פאלאצו שימו לב לתיקים ולטלפונים בשעות העומס, כמו בכל שוק גדול באירופה.
  • אם יורד שלג על האלפים — עלו לסופרגה או למולה למחרת בבוקר. התצפית בימים האלה היא משהו אחר לגמרי.

לסיכום

טורינו לא תנסה להרשים אתכם בשלוש השעות הראשונות. היא עיר שמתגלה לאט: בקשתות שמגנות עליכם מהגשם, בכיכר שפתאום נפתחת בסוף רחוב, במלצר שמסביר בסבלנות איך שותים ביצ'רין, ובאלפים שמופיעים בסוף השדרה כשאתם כבר לא מצפים להם. זו עיר לטיול שני או שלישי באיטליה, למי שכבר ראה את הדברים הגדולים ורוצה עכשיו משהו אמיתי יותר.

ואם אתם בונים טיול איטלקי רחב, אפשר לחבר אותה יפה גם לוורונה, לונציה, לפירנצה ולרומא — או לחצות את הגבול מערבה אל ניס והריביירה הצרפתית, שנמצאת חמש שעות נסיעה בלבד.

The Butterfly Button