הבינה המלאכותית משנה במהירות את הדרך שבה הישראלים מחפשים מידע, לומדים נושאים חדשים ומגבשים את תמונת העולם שלהם, אך השימוש הגובר בטכנולוגיה אינו מלווה בהכרח במודעות מספקת למגבלותיה. כך עולה ממחקר חדש בנושא הרגלי צריכת מידע ואמון בישראל לשנת 2026, שנערך על ידי מוסד שמואל נאמן למחקר מדיניות לאומית בטכניון, שנקר, ויקימדיה ישראל ואיגוד האינטרנט הישראלי, ויוצג בכנס משותף בנושא "מי צריך ויקיפדיה שיש AI?".
המחקר בחן את הרגלי השימוש של הישראלים במקורות מידע שונים, את רמת האמון שהם רוחשים להם ואת השפעת הבינה המלאכותית על דרכי החיפוש והלמידה. ממצאיו מצביעים על שינוי משמעותי במפת מקורות המידע: בעוד שמקורות מסורתיים, ובהם טלוויזיה, רדיו, עיתונות מודפסת וויקיפדיה, ממשיכים למלא תפקיד מרכזי, מקורות אלגוריתמיים כמו רשתות חברתיות וצ'אטבוטים מבוססי בינה מלאכותית תופסים מקום הולך וגדל בשגרת צריכת המידע.
על פי המחקר, 63% משתמשים במקורות מידע אלגוריתמיים בתדירות של ארבעה ימים בשבוע ומעלה, לעומת 29% במקורות המידע המסורתיים שנבחנו. הפער בולט במיוחד בקרב צעירים בני 25-34, שם הוא מגיע ל-50 אחוז, ומצטמצם בהדרגה עם העלייה בגיל.
מטרות השימוש בבינה מלאכותית מגוונות: 85% מהנשאלים דיווחו כי השתמשו בה בחודש האחרון כדי לספק סקרנות ולחפש מידע שמעניין אותם, 78% השתמשו בה כדי לקבל מענה לשאלות בנושא בריאות ורפואה, 71% לפענוח מושגים ו-70% לחיפוש טיפים ועצות. לעומת זאת, 55% השתמשו בה לצורכי חדשות ואקטואליה ורק 25% לכתיבת קוד.
ויקיפדיה מול הצ'אט: מי זוכה לאמון הציבור?
ממצא מעניין נוסף נוגע למערכת היחסים המשתנה בין ויקיפדיה לכלי הבינה המלאכותית. אף שהישראלים משתמשים בצ'אטבוטים מבוססי בינה מלאכותית בתדירות גבוהה יותר מאשר בוויקיפדיה, הם אינם מייחסים להם אמינות גבוהה יותר. כאשר הנשאלים התבקשו להשוות בין מידע המופיע בוויקיפדיה לבין מידע שמספקת בינה מלאכותית, 28% נטו להעדיף את ויקיפדיה ו-29% את הבינה המלאכותית. לעומת זאת, בהשוואה בין ויקיפדיה לאתרי אינטרנט אחרים, נהנתה ויקיפדיה מיתרון ברור: 31% העדיפו אותה לעומת 20% שהעדיפו את האתרים האחרים.
עוד נמצא כי האמון בבינה מלאכותית מתחזק ככל שתדירות השימוש בה עולה. בעוד שוויקיפדיה נהנית מרמת אמון גבוהה יחסית גם בקרב מי שכמעט אינם משתמשים בה, האמון בבינה מלאכותית מתפתח בעיקר מתוך התנסות. בקרב משתמשים יומיומיים, שיעור האמון הגבוה בשני המקורות כמעט זהה: 53% בוויקיפדיה לעומת 49% בבינה מלאכותית.
משתמשים יותר, אבל לא בהכרח בודקים
לצד השימוש הנרחב, המחקר חושף פער בין האמון שהציבור רוחש לבינה המלאכותית לבין המודעות למגבלותיה. 50% מהישראלים סבורים שתשובות הבינה המלאכותית מבוססות על מידע עדכני, ו-41% מאמינים כי היא מספקת בדרך כלל מידע עובדתי מדויק. עם זאת, רק 53% מודעים לכך שמודלים של בינה מלאכותית עלולים לייצר מידע שגוי.
פער משמעותי במיוחד נמצא בין קבוצות גיל ואוכלוסייה שונות. בקרב בני 18-34, שיעור המודעים לאפשרות שהבינה המלאכותית תציג מידע שגוי עומד על 61%, לעומת 41% בלבד בקרב בני 55 ומעלה. פער בולט נמצא גם בין יהודים לערבים: 59% מהיהודים מודעים למגבלה זו, לעומת 29% מהערבים. המחקר מצביע על כך שהקבוצות המשתמשות פחות בבינה מלאכותית הן גם אלה שמודעות פחות למגבלותיה, והחוקרים מדגישים כי האתגר אינו מסתכם בהנגשת הכלים הטכנולוגיים, אלא מחייב גם פיתוח אוריינות בינה מלאכותית ויכולת להעריך באופן ביקורתי את המידע המתקבל מהם.
גם בכל הנוגע לאימות המידע, התמונה מורכבת: 55% מהישראלים נוהגים לקרוא תקצירי בינה מלאכותית המופיעים במנועי חיפוש ולהמשיך מהם למקורות מידע נוספים, בעוד 28% מסתפקים בתקצירים עצמם. עם זאת, כאשר נבחנים הרגלי האימות של תשובות הבינה המלאכותית, מתברר כי רק כ-38% מהמשתמשים מאמתים אותן מול מקורות מידע נוספים, ושיעור דומה מבקשים מהכלים להציג את המקורות שעליהם התבססו.
אחד הממצאים הבולטים הוא שבקרב מי שקוראים ויקיפדיה מדי יום, 55% מאמתים את תשובות הבינה המלאכותית מול מקורות נוספים, לעומת 33% בלבד בקרב מי שאינם קוראים בה כלל. גם בקרב משתמשים קבועים במנועי חיפוש שיעור המאמתים גבוה יותר, אך הקשר חזק יותר בקרב קוראי ויקיפדיה.
ארבעה מכל עשרה צעירים משתמשים בבינה מלאכותית מדי יום
המחקר מצביע גם על פער בין-דורי משמעותי בהיקף השימוש: 41% מבני 18-34 משתמשים בצ'אטבוטים מבוססי בינה מלאכותית מדי יום, לעומת 32% מבני 35-54 ו-16% בלבד מבני 55 ומעלה. עם זאת, גם בקרב האוכלוסייה המבוגרת, כמעט שלושה מכל ארבעה משתמשים בבינה מלאכותית לפחות מדי פעם.
במסגרת המחקר נותחו גם 1,226 תשובות לשאלה פתוחה שבחנה כיצד השימוש בבינה מלאכותית שינה את הרגלי החיפוש והלמידה. 73% מהמשיבים תיארו שינוי חיובי, לעומת 2% בלבד שתיארו שינוי שלילי. בין היתר, 28% ציינו את מהירות מציאת המידע, 26% את הקלות והנוחות ו-20% את האפשרויות החדשות ללמידה. בנוסף, 14% ציינו במפורש כי הבינה המלאכותית החליפה עבורם את מנועי החיפוש.
ממצאים אלה ממחישים כי הבינה המלאכותית אינה רק כלי טכנולוגי נוסף, אלא הופכת עבור רבים לנקודת המוצא בחיפוש מידע ובתהליכי למידה. לצד היתרונות במהירות, בנגישות ובנוחות, המחקר מעלה שאלות הנוגעות לאמון, לאימות מידע וליכולתם של המשתמשים להבחין בין תשובה משכנעת לבין מידע מבוסס.
המחקר יוצג ב-19 בנובמבר 2026 במסגרת כנס בשנקר, בהשתתפות פרופ' שיזף רפאלי, נשיא שנקר; מיכל ונדר שוורץ, מנכ"לית ויקימדיה ישראל; וד"ר ערן לק, עמית מחקר בכיר במוסד שמואל נאמן למחקר מדיניות לאומית בטכניון.
הסקר נערך באמצעות חברת iPanel על בסיס פאנל אינטרנטי ודגימת מכסות של האוכלוסייה הבוגרת בישראל, בני 18 ומעלה, בשפות עברית וערבית. במסגרת המחקר נבחנו דפוסי שימוש בשמונה מקורות מידע, רמות אמון, הרגלי אימות ופערים בין קבוצות אוכלוסייה.













