לאהור – מערכת FFN. באתר תיארו את המינוי כהתפתחות חשובה לשיתוף הפעולה הבין-דתי ולקידום חופש הדת, הפיוס והדו-קיום בשלום בין קהילות יהודיות, מוסלמיות, נוצריות וקהילות מיעוט נוספות.
הארגון התאגד במדינת אורגון כתאגיד לתועלת הציבור ללא כוונת רווח, ורשות המסים האמריקאית (IRS) הכירה בו כגוף צדקה לפי סעיף 501(c)(3). לדברי מקימיו, ייעודו הוא להעניק להסכמי אברהם ממד מוסרי ורוחני עמוק יותר ולתרגם את עקרונותיהם ליוזמות מעשיות המעודדות דיאלוג, הבנה הדדית ויציבות עולמית.
המספרים שמאחורי המינוי
- שישה סניפים לתנועת הנשים שהיא מובילה בפקיסטן
- 13 מנהיגים מוסלמים אמריקאים במשלחת שהובילה לישראל בדצמבר 2025
- מעמד של גוף צדקה ציבורי לפי סעיף 501(c)(3) בארצות הברית
- האישה המוסלמית הראשונה שנכללה ברשימת "18" של ארגון הדסה
מנהיגה בחזית
המינוי מציב בראש היוזמה פעילה פקיסטנית-אמריקאית בולטת בתחומי חופש הדת והמפגש הבין-דתי. עלי נולדה בקראצ'י למשפחה בעלת מסורת מכובדת של שירות ציבורי; היא בתו של קוטבודין עזיז – דיפלומט, עיתונאי וסופר שנמנה עם דמויות התנועה הפקיסטנית.
הרקורד שלה
בפקיסטן פעלה לקידום חופש דת ולהגנה על קהילות פגיעות באמצעות יוזמות בהובלת נשים, בשישה סניפים ברחבי המדינה. לאחר ההתקפות בג'ראנוואלה ובסרגודהה הובילה משלחת לבירור עובדות, שהאירה את רדיפת הנוצרים ואת האתגרים שבפני מיעוטים דתיים. ב-2023 מונתה ליושבת ראש סניף פקיסטן של ארגון G100 למאבק באלימות על רקע מגדרי.
בארצות הברית ייסדה את המועצה לקידום נשים מוסלמיות ורב-דתיות (AMMWEC) ומכהנת בה כנשיאה ומנכ"לית. היא מורה בדימוס במערכת החינוך הציבורי בקליפורניה, וב-2015 השתתפה בפסגת הבית הלבן למאבק באלימות קיצונית.
מעורבותה הבין-דתית זכתה לתשומת לב בין-לאומית נוספת לאחר מתקפת חמאס ב-7 באוקטובר 2023: היא גינתה בפומבי את האלימות המינית של חמאס, השתתפה בעצרת "צעדה למען ישראל" בוושינגטון והביעה סולידריות עם הקהילות היהודיות.
"אני כאן כדי לומר לאחיי ולאחיותיי האברהמיים – אינכם לבד" (אנילה עלי, עצרת "צעדה למען ישראל", וושינגטון)
מסר המערכת
ב-FFN ציינו כי פעילותה מייצגת מאמץ לבנות גשרים בין קהילות בתקופה שבה קיטוב דתי, אנטישמיות, חוסר סובלנות וסכסוכים ממשיכים לאתגר את הדו-קיום בשלום.
המערכת בירכה על חזון הארגון החדש – לחרוג מהסכמים דיפלומטיים ולפתח יחסים משמעותיים בין בני אדם מאמונות שונות, באמצעות חינוך, חילופי תרבות ופעילות בשטח – והביעה ביטחון שניסיונה של עלי בפקיסטן ובארצות הברית יסייע לחזק את שיתוף הפעולה הבין-לאומי בתחומי חופש הדת, מנהיגות נשים, זכויות מיעוטים ודיאלוג בין-דתי.
בסיום איחלה המערכת הצלחה לעלי ולפועלים ב-The Abrahamic Movement USA, והדגישה כי המורשת האברהמית אינה צריכה להישאר חיבור היסטורי או דתי בלבד, אלא להפוך לבסיס מעשי לשיתוף פעולה בין יהודים, נוצרים, מוסלמים ובני מסורות אמונה אחרות.
