בתוך פחות מ-48 שעות דיווחו הכוחות הממשלתיים על כיבוש העיירות ד'ובאב, באב וחדיד, שמצפון למצר, ועל השבת השליטה בעיר הנמל מוח'א. החות'ים, מצדם, הכחישו כל נסיגה, והדובר הצבאי שלהם, תת-אלוף יחיא סריע, הודיע על מטח טילים בליסטיים וכטב"מים לעבר נמל התעופה "המלך ח'אלד" בריאד, בית הזיקוק ברביע', נמל התעופה באבהא ובסיסים צבאיים בח'מיס משיט, נג'ראן וג'יזאן.
השילוב הזה – מתקפה קרקעית נתמכת-סעודיה על ציר הים האדום לצד אש חות'ית ישירה על בירת סעודיה – הופך את השבוע הזה לנקודת המפנה החדה ביותר בזירה התימנית מאז הפסקת האש של 2022.
רקע: איך קרסה הפסקת האש
הפסקת האש שתיווך האו"ם באפריל 2022 החזיקה מעמד, בצורה רופפת, קרוב לארבע שנים. היא התפוררה סופית ביולי 2026, על רקע המלחמה האזורית סביב איראן. החות'ים, כפי שניסח זאת האנליסט הביטחוני אבראהים ג'לאל בריאיון לאל-ג'זירה, "הצטרפו למלחמה של ארה"ב וישראל נגד איראן בלוח הזמנים שלהם", ובאוגוסט הפנו את האש גם פנימה: ירי רקטות וכטב"מים על מתקני נמל מוח'א ועל עמדות הממשלה במארב.
בספטמבר הם עברו למתקפה קרקעית והשתלטו על רצועת חוף באורך של כ-150 קילומטרים לאורך הים האדום, כולל העיר מוח'א ואיים סמוכים, ובהמשך על מחוזות בדרום חודיידה. ב-4 באוקטובר הכריזו החות'ים על כיבוש העיירה אל-תורבה, שעל הציר הראשי המחבר בין תעז לעדן, וסגרו למעשה טבעת כיתור חלקית סביב תעז, העיר השלישית בגודלה בתימן.
המתקפה החות'ית הזו היא שהביאה את הממשלה ואת סעודיה לנקודת ההכרעה. הנשיא רשאד אל-עלימי, יו"ר מועצת ההנהגה הנשיאותית, הורה לכוחות "להתחיל בביצוע המשימות המוטלות עליהם על פי תוכנית מאושרת עד לשחרור המדינה מהחות'ים", והגדיר את יעדי המבצע כ"השבת מה שנותר מהשטחים" ו"שחרור צנעא". זו הפעם הראשונה מזה שנים שממשלת תימן מצהירה בפומבי על צנעא כיעד צבאי.
מאה מטוסים, עיר נמל ומצר
על פי דיווח יורוניוז בערבית, המבצע נפתח ביום שני בבוקר בחיפוי אווירי של כמאה מטוסי קרב של הקואליציה בהובלת סעודיה. דובר הקואליציה, תת-אלוף תורכי אל-מאלכי, התחייב ל"תמיכה מבצעית מלאה" ואמר כי הקואליציה "תמשיך לתמוך בתימן עד להשבת מוסדות המדינה ועד שיוסר האיום החות'י על השיט". סעודיה הצדיקה את חזרתה למעורבות צבאית ישירה ב"זכותה הטבעית" להגן על ריבונותה לאחר שורת תקיפות על ריאד, אבהא וג'יזאן.
בשטח, הכוחות הממשלתיים דיווחו תוך יומיים על השבת השליטה בד'ובאב – עיירה הנמצאת ממש מצפון למצר באב אל-מנדב – ובעיירות באב וחדיד הסמוכות, ועל כניסה למוח'א. בהודעה מסכמת, שקשה לאמת באופן עצמאי, טענו הכוחות כי מאז תחילת ההסלמה "נוטרלו" 1,747 לוחמים חות'ים ב-1,122 פעולות צבאיות במחוזות צעדה, אל-ג'וף ותעז, וכי 364 כלי רכב צבאיים הושמדו או הושבתו. אל-ערבייה דיווחה כי המבצע נמשך גם ביום שלישי, וכי הממשלה רואה בו "מתקפה אסטרטגית" שתכליתה הסופית היא צנעא.
| מבצע "שחר תימן" במספרים | ||
|---|---|---|
| 959 הרוגים מאז אוגוסט | 4,207 פצועים | כ-198,000 עקורים בתוך תימן |
| 100 מטוסי קרב של הקואליציה | 66 תקיפות סעודיות ב-24 שעות (לטענת סריע) | 12% מהסחר העולמי עובר בבאב אל-מנדב |
המשמעות האסטרטגית ברורה. באב אל-מנדב הוא המצר המפריד בין הים האדום למפרץ עדן, וכ-12 אחוזים מהסחר העולמי עוברים דרכו. מאז ספטמבר, כאשר החות'ים השלימו את השתלטותם על החוף מדרום לחודיידה ועד מוח'א, הם החזיקו לראשונה בשתי הגדות המעשיות של הגישה למצר – באיים ובחוף היבשתי. ג'לאל מזהיר כי משמר המהפכה האיראני שיפר באופן ניכר את מערך הטילים ואת דיוק הכטב"מים של החות'ים, מה שמאפשר לטהראן "להעביר את הלחץ ממצר הורמוז אל באב אל-מנדב".
התגובה החות'ית: הכחשה וטילים על ריאד
התגובה מצנעא הגיעה בשני ערוצים מקבילים. בערוץ הראשון – הכחשה גורפת. אתר "21 ספטמבר", מהשופרות המרכזיים של התנועה, ציטט את סריע כמי שהכריז על "דחיקת ריכוזי האויב הסעודי שניסו להתקדם לעבר באב אל-מנדב", ובערוצי החות'ים חזרו על הטענה כי הודעות הממשלה על ד'ובאב ומוח'א הן "תעמולה".
במקביל פרסם סריע, ביום שלישי בערב, מניין משלו: לדבריו, מטוסי האויב הסעודי ביצעו ב-24 השעות האחרונות 66 תקיפות אוויריות וטילים על יעדים במחוזות אל-ג'וף, תעז, מארב, חודיידה, חג'ה וצעדה, שאותם הגדיר "מתקנים אזרחיים".
הערוץ השני הוא התקפי. בהודעה שקרא ליל רביעי הודיע סריע:
"כוחותינו המזוינים תקפו את נמל התעופה המלך ח'אלד בריאד בטיל בליסטי"
אמר תת-אלוף יחיא סריע, הדובר הצבאי של החות'ים
משרד ההגנה הסעודי אישר, בשם אל-מאלכי, כי "טיל בליסטי ששוגר על ידי המיליציות החות'יות לעבר צפון ריאד יורט והושמד", וכי מערך המודיעין של הקואליציה עוקב אחר אתר השיגור בצנעא "לצורך השמדתו". סעודיה הודיעה גם על יירוט טיל שכוון לח'מיס משיט, והצביעה על צנעא, צעדה ועמראן כמקורות הירי העיקריים. סריע הוסיף טענות על תקיפת סביבת נמל התעופה בעדן ועל הפלת כטב"ם סעודי מדגם CH-4 מעל אל-ג'וף. החות'ים, כדרכם, לא הציגו תיעוד של פגיעה כלשהי.
לירי על ריאד יש חשיבות שחורגת מהנזק הצבאי. הוא מאותת שהחות'ים מבינים כי סעודיה חזרה להיות צד ישיר במלחמה, ושהם בוחרים להעלות את המחיר במקום להתכופף. הוא גם מסביר מדוע ריאד מיהרה לחתום בשבועות האחרונים על הסכמי הגנה עם פקיסטן וטורקיה, ששתיהן הסכימו לפרוס כוחות צבאיים בשטח סעודיה – אף כי ההודעה המשותפת לא ציינה מספרים ולא לוח זמנים.
מפת החזיתות: תעז היא המפתח
ניתוח שטח שפרסמה אל-ג'זירה ב-6 באוקטובר, המקיף את כל 22 המחוזות, מצייר תמונה של מלחמה רב-חזיתית ללא הכרעה. תעז היא החזית הלוהטת ביותר: הכוחות הממשלתיים נסוגו עד 10 בספטמבר מארבעה מחוזות-משנה, בהם אל-ואזעיה, מוח'א וד'ובאב, והחות'ים טענו ב-4 באוקטובר לשליטה באל-תורבה ובאל-שמאיתין. "שחר תימן" הוא, במידה רבה, ניסיון להפוך את התמונה הזאת דווקא מהחוף.
בחודיידה, המרכז החופי האסטרטגי עם שלושת נמליו, הממשלה החזיקה רק במחוזות חיס ואל-ח'וח'ה, ואת היתר איבדה בספטמבר. במארב, מעוז הממשלה שבו שוכנים יותר משני מיליון עקורים, החות'ים תוקפים באופן סדיר אך לא פרצו את הקווים. באל-ג'וף, הגובל בסעודיה, הממשלה מחזיקה בכ-82 אחוזים מהשטח, והחות'ים – בעיר אל-חזם. במחוזות הפנימיים שבשליטת החות'ים – אב, ד'מאר, עמראן, אל-מחווית – אין לחימה קרקעית, רק תקיפות אוויר מזדמנות.
החות'ים, מצדם, מנהלים בפריפריה של תעז לוחמת גרילה שנועדה להקל את הלחץ מהחוף ולחסום צירי אספקה לעדן. גם חדירות כטב"מים למרחב האווירי של עדן, כמו זו שנרשמה ב-2 באוקטובר, הן חלק מאותה שיטה: להעביר את המלחמה גם אל הבירה הזמנית של הממשלה.
המחיר האנושי
מאחורי הצהרות הניצחון של שני הצדדים עומדים מספרים קשים. לפי הדיווח העדכני של ארגון הבריאות העולמי, מאז אוגוסט נהרגו לפחות 959 בני אדם, 4,207 נפצעו, וכ-198 אלף נעקרו מבתיהם בתוך תימן – מהם 13,925 משפחות (כ-97.5 אלף נפש) בתעז לבדה, 7,179 משפחות בלחג', 3,741 משפחות בעדן ו-2,097 באביין. יותר מ-3,000 תימנים ברחו בסירות לג'יבוטי.
מתקני הבריאות באזורי החוף ובמערב ובדרום תעז נסגרו או פועלים בקושי. דובר מזכ"ל האו"ם אנטוניו גוטרש הביע "דאגה עמוקה מההסלמה החדה". ארגוני זכויות אדם מצביעים בה בעת על משפטם של שמונה עובדי או"ם וסיוע בצנעא, שבאישומים נגדם נכללת גם דרישה לעונש מוות, כסימן לכך שהחות'ים מקשיחים גם את חזית הפנים.
סיכום: שלושה תרחישים
המתקפה של השבוע מעמידה את הזירה התימנית בפני שלושה תרחישים אפשריים. הראשון הוא הצלחה מוגבלת: הממשלה והקואליציה מצליחות לייצב את השליטה בד'ובאב, במוח'א וברצועת החוף הדרומית, ומרחיקות את החות'ים מהגדה התימנית של המצר – אך לא מעבר לכך. זהו התרחיש הסביר ביותר, והוא ייתן לריאד ולוושינגטון את מה שהן באמת רוצות: גדה אחת של באב אל-מנדב מחוץ להישג ידם של החות'ים.
התרחיש השני הוא התקעות: החות'ים, שלמדו להילחם מול הקואליציה במשך שנים, מנצלים את השטח ההררי של תעז, כופים מלחמת התשה על הכוחות הממשלתיים ומחזירים את הקו למה שהיה לפני ספטמבר. התרחיש השלישי, והמסוכן ביותר, הוא הסלמה אזורית: ירי מתמשך על ריאד, נוכחות פקיסטנית וטורקית בסעודיה, ומעורבות איראנית גוברת – כלומר, הפיכת תימן לחזית נוספת ורשמית במלחמה האזורית.
ההכרזה על "שחרור צנעא" כיעד נשמעת, בשלב זה, יותר כמסר פוליטי מאשר כתוכנית צבאית. 1,122 פעולות ו-100 מטוסים אינם מספיקים כדי לכבוש בירה שבה שולטים החות'ים זה שתים-עשרה שנים. אבל גם הצד השני צריך לקרוא נכון את המפה: התקפת החות'ים על החוף באוגוסט-ספטמבר היא שהוציאה את סעודיה מהאיפוק שלה. כאשר יחיא סריע סופר 66 תקיפות ביממה ומשגר טילים על נמל התעופה של ריאד, הוא אינו מתאר מצב של תהדיה – הוא מתאר מלחמה. ושחר, בניגוד לשמו של המבצע, הוא רק ההתחלה של יום ארוך.
