כחלק מיוזמה ארצית הושקו בשנים האחרונות שישה מרכזים למחקר בתחומי הננו באוניברסיטאות המחקר. במסגרת פעילות זו הושקעו סכומים נכבדים בפיתוח תשתיות בתחומי ננו, המשרתות את החוקרים ותרמו למספר נכבד של פיתוחים טכנולוגיים ופריצות דרך מדעיות ישראליות בתחום זה

כלים

באוניברסיטת תל-אביב ניצלו את בניית מרכז הננו המקומי להפיכת התשתיות שלו למרכז ידע ארצי, שנהנים ממנו לא רק עשרות קבוצות מחקר אלא גם יותר מ-20 חברות. מרכז הננו כולל ציוד חדשני וייחודי בתחום המיקרוסקופיה האלקטרונית, ההדפסה הננומטרית (nano imprinting lithography), הכתיבה באמצעות קרן יונים(FIB) , לרבות מגוון רחב מאוד של אמצעי ייצור מתחום המיקרו: משלב תכנון המסכה וייצור המסכה, לשלב השיקוע של שכבות דקות ואיכולים יבשים ורטובים, ועד שלב האריזה.

יכולות הליטוגרפיה מכסות את התחום הננו-מטרי (עשרות ננו-מטר) ועד התחום המיקרוני (מיקרונים בודדים). תחום הציפויים כולל טכנולוגיות מגוונות כגון נידופים תרמים, נידופים באמצעות קרן אלקטרונים, התזה וכו' המאפשרות תחום מאד רחב של סוגי חומרים הניתנים לציפוי במגוון תכונות פני שטח. צוות המרכז כולל שמונה מדענים ומהנדסים מנוסים המובילים את הפעילות המקצועית.

"פתיחת המרכז לשימוש משתמשים מהתעשייה היא אלמנט חשוב בעשייה שלנו," מדגיש פרופ' אורי צ'שנובסקי, ראש מרכז הננו של אוניברסיטת תל-אביב. "בעצם פתיחת המרכז למשתמשים מהתעשייה אנחנו מחזקים את הפוטנציאל האמיתי של התשתית שהוקמה בתמיכה ציבורית, וחושפים את התעשייה למחקר האקדמי המתבצע באוניברסיטה. ההכנסות ממשתמשים מהתעשייה יהוו מרכיב חשוב בהבטחת פעילות המרכז לאורך שנים, כמו במרכזים דומים בעולם."

פתיחת המעבדה למשתמשים חיצוניים חייבה התארגנות ובניית מערך שירות ייעודי. המשתמשים מהתעשייה יכולים לעבור הכשרה ולהשתמש במעבדה בכוחות עצמם, או להזמין עבודה באמצעות מהנדסי תהליך מיומנים. "שכירת והכשרת מהנדסי תהליך למשתמשים חיצוניים תרמה רבות גם למשתמשים האקדמיים," מציינת פרופ' יעל חנין, מנהלת משותפת של מרכז האפיון והייצור של אוניברסיטת ת"א. "כיום גם חוקרים ללא ניסיון בתהליכי מיקרו וננו יכולים להזמין עבודות. בעצם פתיחת המעבדה לתעשייה קידמנו באופן משמעותי את הפעילות האקדמית באוניברסיטה."

ביום פתוח שהתקיים לאחרונה באוניברסיטת תל-אביב הוצגה בפני נציגי חברות רבות פעילות המרכז והתקיים דיון פתוח על צרכים מיוחדים עכשוויים ועתידיים. עדי ברעם, סמנכ"ל ב-IMH, חברה המתמחה בניהול ומימוש פרויקטים מבוססי טכנולוגית MEMS, שהשתתף בדיון, ציין: "זמינות ישירה של ציוד מיקרו וננו למהנדסי החברה והשירות שניתן באוניברסיטת תל-אביב הוא קריטי לפיתוח רכיבי MEMS. תהליכי הפיתוח דורשים נוכחות של מהנדסי החברה בזמן הרצת התהליך. זהו שירות חשוב, שחסרונו בארץ העיק עלינו בשנים האחרונות." פרויקטים המבוצעים במעבדות כיום כוללים רכיבים אופטים (כגון גבישים פוטוניים), רכיבים לשימושים ביולוגיות (Lab on a chip), חיישני MEMS כגון מדי תאוצה וכן מגוון רכיבים לאפיון תכונות חומרים ננומטרים.

עם משתמשי המרכז נמנות חברות רבות, ביניהן התעשייה האווירית, אלביט מערכות, IMH, מרדין טכנולוגיות, מזעור, אל סיאלו, ועוד.