ילדים תובעים את הוריהם על כך ששילמו עבורם מזונות נמוכים מדי, הסכמי הורות משותפת נדחים על ידי בתי המשפט, ועל זוג ההורים נאסר למכור רכוש אותו ירשו ילדיהם. כל התרחישים הללו עלולים לקרות ואף קורים כאשר ההורים מגיעים להסכמות לא חוקיות לגבי גורל ילדיהםאגדות ילדים רבות עוסקות בעולמות הנשלטים על ידי ילדים, ובהם נעלמת דורסנותו ונצלנותו של עולם המבוגרים, ומשתרר צדק, ושוויון זכויות לכל. מסתבר שלאגדות הללו קיימת דריסת רגל גם במציאות של ימינו.
"הורים רבים אינם מודעים לכך, אך הסכמות לא מעטות שאליהן מגיעים ההורים בינם לבין עצמם עלולות שלא לעמוד במבחן בית המשפט" אומר עו"ד מיקי שיפמן , מומחה לדיני משפחה. לדבריו, הבולטות והשכיחות ביותר בטעויות שעושים הורים, היא במסגרת הסכמים להורות משותפת.
"הסכמים להורות משותפת הפכו לטרנד לוהט בשנים האחרונות, בייחוד בקרב בני זוג חד מיניים, אך לא רק אצלם" אומר עו"ד מיקי שיפמן , "גם הורים המעוניינים להביא ילד לעולם אך לא לחלוק יחד תא משפחתי לכל דבר, מצטיידים על פי רוב בהסכמים המפרטים את הזכויות והחובות של ההורים בגידול הילד. למרבה הצער, הסכמים אלה טובים כשהכל עובר על מי מנוחות, אך כאשר מתעוררות מחלוקות – הם לא שווים את הנייר עליהם הם רשומים".
לדברי עו"ד שיפמן, למרות שהדבר נראה טבעי ומתבקש, לא ניתן לכלול כיום בהסכם נישואין או בהסכמי חיים משותפים שום הכרעה כלפי תינוק שעדיין לא נולד, שכן הוא נחשב בגדר תינוק תיאורטי. על כן הסכמות רבות הנאמרות בעל פה, או אפילו נכתבות בהסכמים חתומים בין ההורים לא זוכות להכרת בית המשפט.
לדברי עו"ד שיפמן, חשוב לזכור שהחוק בישראל מתחשב עדיין בחזקת הגיל הרך, למרות שהנושא עומד בפני שינוי חקיקתי, ועדיין מטיל רק במקרים נדירים על האב לגדל ילדים הצעירים מגיל 6, זאת רק לאחר שהוכח מעל לכל ספק שהאם איננה ראויה לגדל את ילדיה.
בשל החוק, מעמדם של ההורים הלא ביולוגים המתפקדים כיום כהורים לכל דבר, עלול להיפגע בצורה קשה. לדברי עו"ד מיקי שיפמן , החוק לא רק שאוסר הסכמות שכאלה בין ההורים על ילד שטרם נולד, אלא על שורה ארוכה של הסכמות אסורות נוספות, העוסקות בגריעה של זכויות מהילד.
אמא, אבא – נגמרו המזונות
גם הסכמה על גובה המזונות בין ההורים לא תמיד תעמוד מול תביעה של ילדיהם. "בית המשפט רואה במזונות את זכותם של הילדים, ואת חובתם ההורים" מסביר עו"ד שיפמן. "אם הילדים מוצאים את עצמם נפגעים מהאמצעים הכספיים שהועמדו לרשותם על ידי ההורים, עוד בטרם הגיעם לגיל בגרות, ואם הם יודעים כי אחד מההורים מסתיר נכסים מעיני בית המשפט, ובכך גורע מהם את מזונותיהם, הם זכאים לעתור לבית המשפט ולבקש ממנו שישית על הוריהם מזונות ראויים". אמנם התרחיש הזה נראה הזוי ונדיר, אך הוא התרחש לא פעם ולא פעמיים במקומותינו.
אל תגעו בירושה שלי
ברוב הפעמים נהנים הילדים מהירושה של הוריהם, אך קיימים מקרים לא מעטים בהם מנסים ההורים ליהנות מהירושה שהוענקה לילדיהם. בצוואות רבות דואגים הסבים לעתיד הנכדים, ורושמים אותם כמוטבים בנכסים ובממון אותם הם מורישים להם.
היות והילדים נמצאים ברשות הוריהם וסרים למרותם, קיימת סכנה שההורים ינצלו את המצב, וישלחו את ידם אל ממונם של ילדיהם. לכאורה זקוקים ההורים להסכמת ילדיהם, אך מתחת לגיל מסויים, הילדים כלל לא מודעים לטובתם, וכך גם הסכמתם זו לא תעמוד במבחן בית המשפט.
"בית המשפט לא מתיר להורים למכור מגרש או נכס הרשום על שמם של ילדם" אומר עו"ד מיקי שיפמן . לדבריו, ברוב הפעמים לילד אין את היכולת להגיב במקום ובזמן ולהתנגד לפעולות ההורים הנעשות בניגוד לאינטרסים שלו, אך קרה לא פעם ולא פעמיים בהם פנו הילדים בדיעבד אל בית המשפט, על מנת שישיב להם רכוש אשר נלקח מהם בהיותם ילדים, אמנם בהסכמתם, אך בניגוד ברור לאינטרסים שלהם, וליכולת השיפוט שעמדה להם באותה העת.
מתנה בשם הילד
יהיו משפחות אשר בכוונה, או מבלי משים, יעניקו מתנות יקרות ערך בשם ילדיהן. גם כאן, אומר שיפמן, מתן מתנה בשם הילד היא מעשה לא חוקי, ואם מדובר במתנה יקרה במיוחד, יוכל הילד לנסות ולהשיבה לכשיתבגר ויעמוד על טיבו של המעשה שנעשה בשמו. לדברי עו"ד שיפמן, הורים עלולים גם לתת ערבות בשם ילדיהם, לאחר שקיבלו מהם ייפוי כוח. גם במקרה זה הערבות איננה חוקית, וספק אם תעמוד במבחן בית המשפט. במקרה תביעה, בה פעולות ההורים עומדות להכרעתו של בית המשפט, מנסים השופטים לתהות על מניעיהם של ההורים בבצעם פעולות בשם ילדם.
"אין ספק, שכאשר התא המשפחתי נאבק במשבר כלכלי חמור, והנכסים והכספים הנמצאים ברשות הילד עשויים להציל את כלל התא המשפחתי, טובת הילד תצא נשכרת מכך שההורים יממשו את הנכסים הללו" אומר עו"ד שיפמן, "אך כאשר מימוש נכסים זה נעשה להנאת ההורים, ספק אם הדבר יעמוד במבחן בית המשפט".
