אמנות

הרוקמות האתיופיות בקרית גת, האורגות הבדואיות בלקייה, אומני הפסיפס של בית לחם - כולם משתייכים ככל הנראה לדור האחרון של אמנותם, ועסקיהם המבוססים על ידע בן מאות שנים שעבר מדור לדור עומדים לפני פשיטת רגל. לראשונה בישראל: הפרוייקט הבריטי המפורסם"גו גלובל 2014 ישראל-פלסטין", במסגרתו סטודנטים משנקר והרויאל קולג' הבריטי יספקו לאומנים כלים לשפר את מצב עסיקהם, ויתעדו את הידע למען שימורו לטובת הדורות הבאים בשיתוף פעולה ישראלי-פלסטיני- בריטי

'לעוף עם הפסלים'גד פרנק – 35 שנות פיסולGad Frank – Soaring with Sculptureגלריית מונטיפיורי מכירות פומביותיום ו' 21.3.2014, שעה 12:00אוצר: חגי שגב 

בהגיעו לגבורות, מציין גד פרנק שלושים וחמש שנות יצירה סוערות ואינטנסיבית, כאמן פעיל ויוצר, אשר לא פסק לפסל מאז ניתן לו לראשונה גוש אבן ליצור בו. 12 פסלי אבן, גדולי מידות, המהווים חתך מייצג ליצירתו רבת השנים וברוכת הכישרון, יוצגו בתערוכה זו, הנושאת את השם 'לעוף עם הפסלים'. התערוכה תיפתח, ביום ו' 21.3.14, בשעה 12:00, בגלריית מונטיפיורי מכירות פומביות ותוצג עד לתאריך 21.4.2004.

"פרנק מצליח לפסל מתוך האבן תחושות ויצרים הגועשים בקרבו ולובשים צורה חדשה, פיזית, שאותה הצופה יכול לזהות ולהכיר: "תעשה מה שהאינסטינקטים שלך דוחפים אותך לעשות", הוא אומר.  יכולתו לראות מבעד לסלע הגולמי את מה שחבוי בתוכו, וכישרונו לתרגם את חזיונותיו הסוריאליסטיים, היחידאיים, לצורה ותוכן כה משכנעים, הם ההופכים את פסליו לייחודיים ומעוררי השראה" כותב חגי שגב, במאמרו לקטלוג.

נדמה כי פסליו של פרנק יוצאים מתוך סיפוריו שכן עוד בטרם החל לחצוב באבן, כבר חצב ממוחו דמויות ועלילות שובות לב. פרנק הוא מספר סיפורים בחסד ואף פרסם שני ספרים. (קובץ הסיפורים 'כלניות' (2003) השזור בקורות חייו; והרומן הבדיוני 'עלמא' (2005) המפליג על כנפי הדמיון ועוסק בהתמודדות בת קיבוץ עם עצמה ועם הקהילות הסובבות אותה). פרנק כלל אינו משתמש ברישומי הכנה, אמצעי הנחוץ בדרך כלל לפַּסלים. כבר במבט ראשון על גוש הסלע או השיש הוא מצליח לדמיין את הצורות החבויות בהם "אין לי צורך לרשום את הרעיון שעולה במוחי. אני רואה לנגד עיניי את מה שאמור לצאת מהחומר. כמעט שאינני עושה סקיצות של הרעיונות". בפעמים הבודדות שבהן פרנק כן רושם סקיצות, הוא עושה זאת על קירות הסטודיו.

"אחד הדברים שמעסיקים אותי יותר מכול כשאני בונה פסל, הוא השמירה על היכולת לזהות ולהבין את מקורות הפסל ומהיכן הוא נולד", אומר פרנק.

ואמנם, במבט ראשון הקריאה בפסליו הפיגורטיביים של פרנק ברורה; 'כתיבתו' הפיסולית בהירה וישירה. הוא נוטה לשוב לכמה אלמנטים מרכזיים, גוף האישה בראש ואחריו בעלי חיים, ובעיקר ציפורים, נחשים וצבים. בדימויי הציפור החל פרנק לעסוק בתחילת יצירתו, כשרק החל לפסל ציפורים. (קבוצת פסלים זו תהווה את עיקר פסלי התצוגה בתערוכה).  "שאלתי את עצמי מאיפה הציפורים האלה; (אומר פרנק)  כולן נראות ציפורים רעות, אלה אינן ציפורי שיר יפות. מתוך חקר פנימי הגעתי למסקנה שבמידה רבה הן מתארות את מרכיב הרוע שמתקיים בכל אחד ואחת מאיתנו. גם בי עצמי קיים אותו רוע, ואין לי שום צורך להתכחש. "הזיקה שיוצר פרנק בין הציפור לבין גוף האישה היא מרתקת ויוצרת מצע רחב לווריאציות על הנושא, לדיון על מידת ההאנשה שאפשר לייחס לציפורים שהוא מפסל ולשאלת הקשר שהוא מניח בין הדימוי הנשי לרוע האנושי?" כותב שגב.

התערוכה תלווה בקטלוג מקיף ממכלול יצירות האמן.

תערוכתו של גד פרנק 'לעוף עם הפסלים', תוצג בגלריה של מונטיפיורי מכירות פומביות, רח' גורדון 36, תל אביב טל' 03-5668818, בין התאריכים: 21.3.14-21.4.14.

שעות הביקור בתערוכה: ימים ב'-ה':  10:00-18:00, יום ו':  10:00-13:00.

בשנות ה-80' וה-90' כבשו החולצות המאוירות של "ליפטי" את הרחוב הישראלי עם מגוון דימויים בשפה ויזואלית אישית וייחודית. רות אדלר - מעצבת טקסטיל בוגרת שנקר, ציירת ומאיירת - הציעה במגוון יצירות המוצגות בתערוכה בשנקר פרשנות ססגונית ומלאת חיים לנופיה של ישראל ולהווי החיים בה, תוך זיקה בינלאומית לסגנונם של מאטיס, דיוויד הוקני ומילטון אייברי

לכבוד יום האישה הבינלאומי - תערוכה ייחודית "גולדה מאירה"

התערוכה תוצג ברחבת האודיטוריום במשכן הכנסת בתאריכים 2-6/3/2014

פתיחה חגיגית תתקיים ביום שלישי ה-4/3 לרגל אירוע יום האישה הבינלאומי של הוועדה לקידום מעמד האישה בכנסת ושוויון מגדרי בראשות חה"כ עליזה לביא

אוצרת: ד"ר סיגל ברקאי

משתתפים/ות: מיכל לופט, אולגה קוזיננקו, בת-חן אברמוביץ, דנה הורנשטיין, הודיה לוי, דניאלה קאפה, סיון שבירו- מימרן, עפרי אורי, קארין גולן, נעה הרפז-ביטון, רונן עמור, שחר אדמון, שיר כץ, שלי ארז, שני הדר, צליל רוזנטל, מור עפרון, הילה לאו, מורן אילוטוביץ, ליטל ג'רבי, לוסי קליינרמן, אלואיז בורנשטיין, נופר פרץ.

המחלקה לאמנות בפקולטה לאמנויות של מכללת סמינר הקיבוצים תציין השנה את יום האישה הבינלאומי בתערוכה ייחודית שנועדה להאיר מחדש את דמותה הפוליטית השנויה במחלוקת של גולדה מאיר. התערוכה כוללת כ-20 עבודות אמנות במדיות שונות, כגון: רישום, צילום, וידאו, הדפס ופיסול. מטרת התערוכה הייתה לגרום לסטודנטים/ות, לאותו דור שלא ידע את יוסף, לחקור את דמותה של גולדה, ולא באמצעות מחקר עיוני רגיל - כי אם באמצעות החוויה האמנותית. לשם היצירות האמנותיות החדשות, חקרו הסטודנטים/ות את דמותה המורכבת של גולדה מאיר, אחת המנהיגות המושכחות ביותר, אך גם זו שבשמה ובזכותה נתפסת מדינת ישראל כמובילה בשוויון בין המינים.

התערוכה מאירה אותה מתוך חשיבה ביקורתית על מנהיגות פוליטית בכלל, ועל מנהיגות נשים בפרט. העבודות מעלות דילמות וקונפליקטים הקשורים במתח שבין האישי לפוליטי, הפרטי והציבורי, אימהות וקריירה, גבריות ונשיות, מזרח ומערב, עבר והווה, מלחמה ושלום.

ההשקה החגיגית של התערוכה תתקיים ביום שלישי ה-4/3, לרגל האירוע לציון יום האישה הבינלאומי שמציינת הוועדה לקידום מעמד האישה ולשוויון מגדרי של הכנסת, במעמד חברות כנסת, מנכ"ליות של חברות עסקיות מהשוק הפרטי, מנהלות עמותות שונות ועוד.

תערוכת "גולדה מאירה" תוצג במשכן הכנסת ברחבת האודיטוריום החל מתאריך 2/3 ולאחר מכן תוצג בקמפוס האמנויות של מכללת סמינר הקיבוצים (רחוב שושנה פרסיץ 3, תל אביב) במסגרת שבוע מיוחד ליום האישה - שבוע "הנשמע קולך"

רוניתיניצקי – 'מדמואזל' תערוכה חדשה Ronit Yanizki – 'Mademoiselle' גלריית הסטודיו של האמנית, קיבוץ גבעת השלושה יום שבת, ה 8.3.2014, בין השעות 12:00-17:00.

תערוכתה של רונית יניצקי 'מדמואזל', בה תציג קבוצת עבודות מן השנה האחרונה, בטכניקה המיוחדת אותה פיתחה, תיפתח בגלריית הסטודיו של האמנית, בקיבוץ גבעת השלושה, ביום שבת, ה8.3.2014, בין השעות 12:00-17:00. תערוכה זו נערכת במסגרת אירועי יום האישה הבינלאומית. התערוכה תוצג עד יום שבת, 22.3.2014.

"בסדרת עבודותיה החדשות מציעה רונית יניצקי נקודת מבט חדשה על המושג אחווה – במקרה הזה אחווה נשית. בעוד ההיסטוריה המקפחת לרוב מושג זה, ועוסקת  במושגי האחווה הגברית ובהסתכלות חד צדדית  ומפלה על חברות ויחסים בין נשים, מתארת יניצקי בעבודותיה את השקפת עולמה על יחסים אלה: תוססים, מלאי חיים ותשוקה". כותבת טלי אמיתי טביב, על עבודותיה.

בעבודותיה החדשות משתמשת יניצקי בתצלומים ישנים של נשים שצולמו על ידי גברים, לעיתים בתנוחות ארוטיות, על מנת לעורר גברים אחרים. סביבן היא בונה, על ידי שימוש בתצורות המייצגות בדרך כלל  את העמלנות הנשית, מעין חומת הגנה: איסוף והדבקה של חמרים שונים, חזרה אין סופית של דפוסי צבע, קישוטים החוזרים על עצמם בקצב אחיד ויצירת משטחים בעלי מוטיבים עיטוריים. בכך משנה  יניצקי לחלוטין את ייעודם המקורי של התצלומים ומעניקה להם סביבה נשית, תומכת ומעצימה שאינה מפרידה בין ארוטיקה לחברות. הניגודיות שבין הדימוי המונוכרומאטי לצבעוניות שמסביבן הופכת את פעולת הניצול והדיכוי לחוויה מתקנת ומעשירה.

הצילומים אותם בחרה יניצקי כנושא לעבודתה נאספו על ידה מן האינטרנט. מדובר בצילומים שצולמו בתחילת המאה ה-20 על ידי צלמים שונים, כשמטרתם הייתה להגחיך את מושאות הצילום ולשימן ללעג. בדרך הטיפול שלה מעניקה יניצקי "תיקון" לאותן נשים, כאשר היא "שותלת" אותן בנוף אוהד, צבעוני ושמח ומשווה להן מראה עליז וצוהל. בכך היא מעניקה להן לגיטימציה, לדבריה.

התערוכה 'מדמואזל' תוצג בסטודיו של רונית יניצקי- גלריה לאמנות עכשווית, בקיבוץ גבעת השלושה, טל': 050-3757475, בין התאריכים: 8.3.14-22.3.14

הגלריה פתוחה בכל ימות השבוע (כולל שבת) בין השעות: 12:00-14:00.

לפרטים נוספים: http://www.crystalarts.co.il/ronityanizki_mademoiselle/

SOFT STRUCTURES"" היא תערוכה במרכזה מיצב ארכיטקטוני רך, עשוי טקסטיל, המגיב לשינויים סביבתיים שנגרמים על-די המבקרים בתערוכה, עקב חישה של קרבת אנשים או שינויים סביבתיים כגון אור או חום. הגופים מגיבים על-ידי שינוי נפחי ושינויים של תאורה וצבע.