יוזם חוק גרוניס ח"כ יעקב כץ, כצל'ה, מי שנפגש בצמתים רבים בעבודתו הציבורית מול נשיאת בית המשפט העליון דורית ביניש, נפרד ממנה במאמר מסכם. שלום ולא להתראות
19 שנה חלפו מיום שהוקמה המדינה ועד שיצא העם היהודי אל המרחב כתוצאה ממלחמת ששת הימים. ירושלים אוחדה ושוחררו חבלי האבות - ערי ערשו של העם היהודי, בארץ יהודה בנימין ושומרון. אז החלו שני כוחות פועלים להתמודדות עם המצב החדש והמאתגר.
זו הייתה הזדמנות הפז הגדולה שנקרתה לממשיכי דרכו ולתלמידיו של מרן הרב קוק זצ"ל. הם השתלבו מיד בעשייה ההתיישבותית, הפכו את החזון להגשמה, והפכו מובילים את הבנייה וההתיישבות. ממש באותה העת החלה את דרכה המשפטית פרקליטה צעירה שעתידה להיות עמוד תווך כביכול נגד מהלכיו של בורא עולם לקדם את שיבת עם ישראל לארצו.
אישה זו לחמה נגד כל דבר חיובי שהתרחש כאן בארץ. היא עמדה ככוח המניע לכרסם באושיות המוסר היהודי.
נגד העם היהודי
היא ולא אחרת ליקטה בחריצות אובססיבית את הראיות המפלילות שהטילו את האחריות לטבח 'סברא ושתילה' על שר הביטחון אריק שרון במלחמת שלום הגליל בשנת תשמ"ג (1982). לבסוף היא הביאה ע"י ועדת כַּהַן גם להדחתו של שר ביטחון בעיצומה של לחימה באויב המר.
יגון כבד נפל על עם ישראל עם חטיפת אוטובוס קו 300 שבו רצחו החוטפים רבים מנוסעיו. הפרקליטה דורית בייניש הייתה הכוח המניע מאחורי החקירה של אנשי השב"כ שפיקדו על חיסול המחבלים ושחרור הניצולים בני הערובה, והובילה את הקו התקשורתי העוין נגד השב"כ והממסד כולו.
בשנת תשנ"ב החליטה ממשלת רבין פה אחד, מש"ס ועד מר"צ, לגרש 400 מחבלי חמאס ללבנון. פרקליטת המדינה בייניש פעלה למנוע את המהלך עד שבג"ץ פסק נגד עמדתה. בייניש הייתה פעילה מרכזית להציג בעיני אומות העולם את צה"ל כצבא רע ועוין, היא הבאישה את ריחו ושמו בקרב שונאי ישראל, שעד היום מסתמכים על פסקיה המעוותים נגד העם היהודי.
קשרה את ידי צה"ל
במבט לאחור אנו שואלים את עצמנו, האם בסופו של דבר היא השיגה את מטרותיה?
הייתי בן 16 כשפרצה מלחמת ששת הימים ומאז פגשתי אותה עומדת בדרכנו בצמתים רבים, אבל נראה שאין לנו אלא להסיק שהיא דווקא קידמה אותנו. היא חיזקה וחישלה אותנו להמציא פתרונות, להמציא המצאות חדשות כדי לנסות להבין עוד יותר מה ה' רוצה מעמנו. היא שיכללה את כח העמידה שלנו, של העם כולו.
העם בישראל הרגיש את נחת זרועה בפעילותה בעשור האחרון נגד חומת ההפרדה. קשירת הידיים של צה"ל על ידה עלתה לנו באש תופת, בחיי אדם ובהריסת כח ההרתעה של ישראל מול אויביה. די אם נזכיר את הטבח בדם קר בשנת ה'תשס"ד (2004) של טלי חטואל ו-4 בנותיה שהתאפשר בשל העובדה שהשופטת בייניש לא התירה לצה"ל, חרף תחנוניו, להרוס מבנים מהם צלפו תדיר על יהודים הנוסעים בכביש.
סניף של מרצ
לא פלא שחתן פרס ישראל, שר המשפטים לשעבר, פרופ' דניאל פרידמן, שאינו איש ימין כלל ועיקר, הכריז עליה שהינה "סניף של מר"צ בבית המשפט העליון". היא מיוצגת בכנסת בשלושה מנדטים בראשות חה"כ זהבה גלאון.
למרות היותה פועלת נמרצת ל"מדינת כל אזרחיה", בייניש כשלה ערב פרישתה בניסיונה להביא להגירה ערבית מסיבית אל תוככי מדינת ישראל, ולהכשיל את חוק האזרחות.
בייניש הכשירה את פעילותו המפוקפקת של סוכן השב"כ "שמפניה" אבישי רביב להסית לאלימות ולשמש כמסית ומדיח נגד רה"מ רבין. אחר כך גם מנעה את אפשרות העמדתו לדין והרשעתו. למרות היותה שותפה פעילה בגירוש יהודי חבל קטיף והחרבת חבל ארץ תוסס ופורח ולמרות שאר מלחמותיה בהתיישבות, מתגוררים כיום, על אפה וחמתה, במזרחה של ירושלים, ביהודה, בשומרון וברמת הגולן למעלה מ־700 אלף יהודים.
פעילותה כנגד תקשורת חופשית וחופש העיתונות בסגירתה את רדיו ערוץ 7, מושמת היום ללעג לאחר שערוץ 7 הינו מאתרי החדשות באינטרנט המצליחים בארץ ואשר הוליד את העיתון "בשבע" הנקרא במאות אלפי עותקים.
אבלה וחפוית ראש
לא רק צה"ל וההתיישבות התגברו עליה וניצחו אותה אלא גם התורה, מורשתו של העם היהודי אשר פעלה כל כך נגדו. עיתון הארץ שאותו היא קוראת מן הסתם יותר מתנ"ך, פרסם סקר הקובע למעשה כי נר התורה מאיר במלוא עוצמתו: 80% מן העם מאמינים באלוקי ישראל ו־51% מצפים למשיח.
האישה שהשתמשה במשפט כדי לעוות את מושגי המוסר היהודי, להנחיל את נמיכות הקומה היהודית, את התבוסתנות הגלותית, שקשרה לכולם את הידיים, הולכת הביתה אבלה וחפוית ראש לאחר שכשלה אפילו להשאיר את מורשתה ויורשתה בבית המשפט העליון, אותו ראתה כנחלתה הפרטית. הרוח אפילו שם נושבת נגדה.
בסייעתא דשמיא זכינו שעלה בידינו באמצעות החוק שחוקקנו, להביא לכך שלא השופטת היוצאת בייניש תקבע מי תהיה הנשיאה הבאה אלא דווקא העם באמצעות נציגיו בכנסת הוא שיקבע מי יהיה הנשיא הבא. ואכן כך נקבע שהשופט אשר גרוניס הוא הנשיא הבא של בית המשפט העליון.
הכותב הוא ח"כ יעקב כ"ץ (כצל'ה), יו"ר האיחוד הלאומי
