האפשרות של צילום מבעד לזכוכית ובאותה הזדמנות לחשוף גם את הנשקף בה, משמשת את אבות הצילום המודרני מתחילת המאה העשרים. הראשון שהציג תערוכה בשנת 1926 בה הוצגו חלונות ראווה על תכולתם והעיר פריז משתקפת בזכוכית היה יוג'ין אטג'ה. בצילומיו החלונות היו דוממים וזאת בגלל מגבלות החשיפה האיטית. הצלם רוברט פראנק העלה בספרו המיתולוגי "האמריקאים", דמויות של נשים במזללת המבורגרים המגיבות למצלמתו בפרץ צחוק. רוברט פראנק הרבה ללכוד במצלמתו, בצילום חטף, דמויות במרחב ציבורי, הן כמתבונן מבחוץ והן בהייתו שותף לאותו חלל
