לקראת הדיון , הופצה טיוטת מסמך מדיניות שנערך על ידי מינהל התכנון במשרד הפנים, הכולל התייחסות לטורבינות רוח מכל הסוגים והגדלים, תוך בחינת ההיבטים השונים הקשורים בהקמתן, לרבות היבטים מרחביים, הנדסיים, תפעוליים ואחרים.
בסיכום המסמך מוצעת המלצה להליכי תכנון של טורבינות רוח בהתייחס לגודלן ולמרחב הקמתן- מטורבינות קטנות ביותר ועד לגדולות ביותר הקיימות כיום ו/או בפיתוח, מהמרחב העירוני ועד למרחב הפתוח.
במהלך השימוע נשמעו הערות נציגי גופים, מוסדות תכנון ויזמים במטרה לשפר את המסמך על מנת לאפשר קידום מדיניות ברורה, שקופה ויעילה שתאפשר יצירת מסלולים קצרים ככל שניתן להקמת טורבינות רוח, תוך שמירה על ההיבטים שיאפשרו שמירה על המרחב הפתוח בישראל ועל בטיחות ורווחת הציבור בישראל.
לאחר עדכון והטמעת הערות הציבור, יוגש המסמך למועצה הארצית לתכנון ובניה בכדי שתקבע את המתווה הסטטוטורי לקידום מתקני אנרגיות הרוח.
משרד הפנים, כחלק מפעילותו הנרחבת לקידום תחום האנרגיה החלופית, ובמטרה לאפשר את מימוש החלטת הממשלה לייצור אנרגיה מתחדשת בהיקף של 10% מייצור כלל החשמל בשנת 2020, החל בגיבוש מדיניות תכנונית להקמת אנרגיית רוח בישראל, וזה לאור זאת שמשרד הפנים מודע ליתרונות הסביבתיים של אנרגיה מתחדשת בכלל ושל אנרגית רוח בפרט.
כזכור, משרד הפנים קידם כבר, באמצעות מינהל התכנון, תכנית מתאר ארצית למתקנים פוטו וולטאיים תמא 10/ד/10. המהלך הנוכחי מהווה המשך ישיר לתכנית זו במטרה לקדם הסדרה תכנונית למתקני ייצןר חשמל מאנרגיה מתחדשת על מגוון סוגי, גודל, אופי ומיקום המתקנים השונים.
