בנייר עמדה שגובש ע"י עו"ד שוש רבינוביץ, יועצת משפטית בלשכת המסחר, והוגש לשר, פורטו הסוגיות המהותיות הדורשות התייחסות ומענה מיידי: דחיית לוחות זמנים - הדרישה שהמגזר הפרטי יחויב לעמוד בתקנות (עד 2012) לפני חיוב המגזר הציבורי (עד 2018) אינה סבירה בעליל. ברור והגיוני שעל המגזר הציבורי להיות הראשון ליישום התקנות, שכן הוא מעניק לאנשים עם מוגבלות ולכלל אזרחי המדינה שירות בלעדי אשר אין לו חלופה. לכל הפחות יש להשוות את המועד הדרוש להיערכות המגזר הפרטי לזה של הציבורי.
ביטול פיצוי ללא הוכחת נזק - החוק מאפשר דרכי ענישה רבות, בהן ענישה פלילית, תביעה ייצוגית, הטלת אחריות על מנהל תאגיד, ואף התניית רישוי עסק בקיום ההוראות. בנוסף, ניתן לתבוע פיצוי ללא הוכחת נזק בשל הפרת כל הוראה מן התקנות. גובה הפיצוי הינו עד לסכום של 50,000 ₪! דבר החושף את החברות לסיכון גבוה שמא ייתבעו בקלות רבה. לאור מורכבות הנושא ואי הבהירות שתשרור בעת שהתקנות ייכנסו לתוקף, נדרש שמנגנון פיצוי ללא הוכחת נזק יבוטל.
התקנת תקנות נטל כבד מדי טרם התקנת התקנות - תקנות הנגישות מחייבות כיום את נותני השירות בביצוע הוראות התקנות, אלא אם העסק יוכיח שביצוען יהווה נטל כבד מדי עבורו. הנוסחה שתגדיר מהו נטל כבד מדי טרם נקבעה. יש צורך להגדיר את המונח "נטל כבד מדי" כבר עתה ולקבוע קריטריונים ברורים לגבי נותני השירות אשר עליהם יחולו עוד בטרם כניסתן לתוקף של תקנות הנגישות.
