התנועה למען איכות השלטון: חוק ההסדרים יוביל לפגיעה מהותית במשק החשמל
הערות התנועה למען איכות השלטון בישראל בנוגע לפרק ח' (הקמת רשות החשמל) בתזכיר חוק התכנית הכלכלית לשנים 2015 ו-2016
הגברת הפריון: הקמת רשות החשמל המאוחדת
הקדמה
מטיוטת הצעת תקציב המדינה לשנים 2015/16 - שינויים מבניים (להלן: "חוק ההסדרים" או "החוק") שהופצה בשבועות האחרונים עולה כי מוצע להקים במשרד התשתיות הלאומיות, האנרגיה והמים רשות חשמל מאוחדת אשר תמזג את מינהל החשמל והרשות לשירותים ציבוריים - חשמל (להלן: "רשות החשמל") לגוף אחד.
תמצית עמדת התנועה
לעמדת התנועה, הרפורמה המוצעת תוביל לפגיעה מהותית במעמדה העצמאי של רשות החשמל – הן עקב הכפפתה המוסדית למשרד האנרגיה; הן עקב הכפפתו האישית של יו"ר רשות החשמל המאוחדת לשר האנרגיה; והן עקב הכפפת שיקול דעתה של רשות החשמל המאוחדת בקביעת תעריפים למדיניות השר.
פגיעה זו תפגום באיכותה של הרגולציה על משק החשמל עקב התלות בגורם פוליטי; תצמצם את מידת הוודאות והמהימנות השוררת במשק זה החיונית במיוחד במשק החשמל אשר נשלט על ידי מונופול ממשלתי; תהווה פתח להשפעה פסולה של שיקולים פוליטיים זרים, חלף השיקולים המקצועיים שעניינם קידום ההגנה על אינטרס הצרכנים; ותעמוד בסתירה לאמות המידה הבינלאומיות המקובלות במדינות המערביות שמדינת ישראל מבקשת להשתוות להן.
אשר על כן, התנועה מתנגדת להסדר המוצע לגופו של עניין, ולצד זאת מתנגדת אף לניסיון להעבירו בכנסת באמצעות חוק ההסדרים. לעמדת התנועה, אין מקום להעביר באמצעות חוק ההסדרים רפורמה מבנית מהותית שהינה נעדרת משמעות תקציבית, ואינה בעלת דחיפות מיוחדת.
יודגש, כי עקב פניית התנועה למבקר המדינה, כתב כבוד המבקר ליועץ המשפטי לממשלה ביום 6.8.2015 ועמד על הקשיים המשפטיים המשמעותיים בשינוי המוצע:
"[...] שינוי כה משמעותי הנעשה במסגרת חוק ההסדרים הינו מוקשה. טוהר המידות בשירות הציבורי וחובת הנאמנות של משרתי הציבור כלפי הציבור כולו, מחייב ששינויים מעין אלו ייעשו לאחר בחינה מדוקדקת, ובאופן שקוף וענייני [...] בתקופה הקרובה עתיד להתפרסם דוח ביקורת בנושא משק החשמל, אשר בין היתר בין היתר כלולה בו התייחסות לסוגיית עצמאותה של רשות החשמל, לאור חשיבות חיזוק הרגולטורים העצמאיים. לכאורה [...] עולה כי במסגרת חוק ההסדרים ישנו ניסיון לנהוג בדרך שונה."
על מעמדה העצמאי של רשות החשמל
רשות החשמל הוקמה מכוח חוק משק החשמל, התשנ"ו-1996, על-מנת לפעול במשק החשמל "[...] לטובת הציבור [...] תוך יצירת תנאים לתחרות ומיזעור עלויות". בהתאם לחוק, רשות החשמל מוסמכת לקבוע את תעריפי החשמל ולעדכנם מעת לעת, להסדיר את מתן הרישיונות ליצור החשמל ולקבוע אמות מידה לרמת, טיב ואיכות השירות של בעלי הרישיונות וכן לפקח עליהם.
יצוין, כי רשות החשמל הינה רשות סטטוטורית הנהנית ממעמד עצמאי, מתוקצבת על-ידי המדינה בסעיף תקציבי נפרד, ופועלת לטובת שימור האינטרס הציבורי של כלל צרכני החשמל במדינת ישראל.
כיום רשות החשמל כפופה הן למדיניות הממשלה והן למדיניות שר האנרגיה והתשתיות ושר האוצר (להלן: "השרים") אך בהתאם לסמכויותיהם על פי כל דין; יושב ראש הרשות ממונה על ידי הממשלה בהמלצת השרים; וחברי הרשות ממונים לפי הצעת השרים.
מאז הקמתה בשנת 1996, נהנית רשות החשמל מעצמאות מקצועית נרחבת. הרשות גילתה בשנים האחרונות מעורבות עצמאית ראויה להערכה בהסדרת יצור החשמל הפרטי, קביעת מכסות לאנרגיה מתחדשת והחלת כללי רגולציה קפדניים על חברת החשמל שהביאו לשיפור השקיפות והשירות לצרכן.
ברור לכל כי מעמדה העצמאי והבלתי תלוי של רשות החשמל תרם לגישה העניינית והאקטיבית בה נקטה בפעולותיה, עת יצאה פעם אחרת פעם להגנתו של ציבור הצרכנים נגד בעלי אינטרסים כלכליים הנוגעים לדבר. ברי, כי עצמאות זו הינה בגדר תנאי חיוני להמשך תפקודה האפקטיבי כשומרת הסף של האינטרסים של צרכני החשמל בישראל.
הרפורמה המוצעת פוגעת באורח מהותי במעמדה העצמאי של רשות החשמל
תזכיר חוק התכנית הכלכלית לשנת 2015 (תיקוני חקיקה), התשע"ה-2015, הקמת רשות החשמל מציע, באשר לרשות החשמל המאוחדת, סדרת שינויים שתוביל לפגיעה מהותית בעצמאותו של הרגולטור האמון על אסדרת משק החשמל במדינה, תעקר במידה רבה את כוחו ותרכז סמכויות נוספות בידי שר התשתיות הלאומיות, האנרגיה והמים.
פגיעה בעצמאותה המוסדית של רשות החשמל
ראשית, מוצע כי הגוף המאוחד יפעל בראש ובראשונה לפי מדיניות שר התשתיות הלאומיות, האנרגיה והמים ויהיה הגורם המסייע והמייעץ לשר בקביעת המדיניות. זאת, בעוד לשון החוק הנוכחית קובעת כי הרשות תפעל הן לפי מדיניות הממשלה והן לפי מדיניות השרים, בהתאם לסמכויותיהם לפי כל דין.
שנית, מוצע בהסדר דנן כי השר יוכל, לפי רצונו ואם ראה שהתקבלה החלטה במועצת הרשות שאינה תואמת את השקפותיו, להורות על קיום דיון נוסף במליאת הרשות בנושא, להצביע על החריגות מהמדיניות, ולהשהות את החלטת הרשות עד לעריכת הדיון הנוסף.
מכך, אנו למדים כי מטרת ההצעה שבחוק ההסדרים להביא במידה רבה להכפפת הרשות המאוחדת למדיניות השר, במנותק מסמכויותיו לפי דין, ולהפיכת רשות החשמל מגוף מאסדר לגוף מסייע ומייעץ בעיקרו.
לא למותר לציין כי יכולתו של השר להורות על דיון נוסף בנוגע להחלטות שאינן עומדות בקנה אחד עם שאיפותיו משמעותה אחת - שום החלטה לא תעבור במליאת הגוף המאוחד ללא אישור השר והרשות תהפוך, הלכה למעשה, כמעט לחותמת גומי.
פגיעה בעצמאותו של יו"ר רשות החשמל באמצעות הכפפתו לשר האנרגיה
בנוסף, על פי המתווה המוצע, מנהל הרשות החדשה ימונה לפי הצעת שר התשתיות הלאומיות, האנרגיה והמים ויהיה כפוף לו ישירות, לאחר היוועצות עם שר האוצר. זאת, בעוד לשון החוק הנוכחית דורשת כי מנהל הרשות ימונה לפי הצעת שר האוצר ושר התשתיות הלאומיות, האנרגיה והמים במשותף, ובאישור הממשלה.
יתר על כן, מחזק השר אחיזתו ברשות החדשה עת בכוחו למנות לפי ההסדר המוצע גם את אחד מנציגי הציבור החברים במועצתה, בעוד שבעבר לא הוסדרה דרך מינוים של נציגי הציבור.
הנה כי כן, ההסדר המוצע מסמיך את השר למנות, על דעתו, את מנהל הרשות (שישמש גם כיו"ר המועצה), נציג ממשרדו וכן נציג מקרב הציבור. יחדיו, יהוו נציגי השר רוב של שלושה מתוך חמישה מחברי המועצה. זאת, בעוד כיום השר יכול למנות על דעת עצמו אך נציג בודד ממשרדו.
מכל אלו עולה מסר חד וברור למנהל הרשות המאוחדת המוצעת - שר התשתיות הלאומיות, האנרגיה והמים הוא האמון על מינויו, הוא שיקבע כיצד עליו ועל מועצתו לנהוג, והוא שיוכל לפטרו מתפקידו ככל שלא יסור למרותו.
פגיעה בעצמאותה של רשות החשמל בקביעת תעריפים
זאת ועוד, לכאורה, ההסדר המוצע חוזר שוב ושוב על העיקרון שלפיו יישמר שיקול דעתה העצמאי והמקצועי של הרשות בכל הנוגע לקביעת תעריפים. ואולם, הלכה למעשה ההסדר פוגע גם פוגע בעצמאותה של רשות החשמל בקביעת התעריפים.
ראשית, ההסדר דורש כי בקביעת עקרון העלות לצורך קביעת תעריפים שונים, תכיר הרשות המאוחדת בעלויות הנובעות מעקרונות המדיניות שהגה השר. אמנם, בקביעת עקרונות אלו יתייעץ השר עם הרשות, אך הוא זה שיקבל את ההחלטה הסופית. משמעות הדבר היא כי למעשה, הרשות תהיה כבולה להחלטות השר גם בקביעת התעריפים אותה היא אמורה לבצע באופן עצמאי.
שנית, ההסדר קובע כי שר התשתיות הלאומיות, האנרגיה והמים, יוכל לקבוע מדיניות בכל נושא שהוא במשק החשמל – מבלי להגדיר רשימה סגורה של נושאים שרק בעניינם יהיה השר מוסמך לקבוע מדיניות אשר תגבר על רשות החשמל ותנחה את צעדיה.
עוצמת הפגיעה: החשיבות שבעצמאותה הרגולטורית של רשות החשמל
דוח הוועדה לייעול מנגנוני רגולציה בישראל ולבחינת הממשקים בין הרגולטורים השונים במשק קבע אך לאחרונה, כנקודת מוצא, כי "[...] רגולציה אפקטיבית מהווה מפתח לקיומו ותפקודו של משק משגשג [...] רגולציה יעילה ואפקטיבית חיונית למיצוי הפוטנציאל של המשק והשגת האינטרסים הציבוריים שעל הפרק".
עוד קבע הדוח כי: "ישראל נחשבת כמדינה בעלת רגולציה באיכות נמוכה יחסית [...] הסיבה המרכזית לכך נעוצה בכשלים מבניים בפעילות הרגולציה בישראל ובכלל זה: מבנה הרגולציה בישראל הינו ייחודי ולא מקובל במדינות מפותחות. השוני טמון בעוצמה גדולה וסמכויות מרובות של הדרג הפוליטי מחד, ובעצמאות נמוכה וסמכויות מצומצמות של הרגולטורים מאידך [...]".
לפי הדוח, התנאים לרגולציה יעילה הינם עצמאות בקבלת החלטות, הבטחת מינויים מקצועיים, הגנות מהדחה למפקחים ומתן סמכויות אכיפה לגוף המאסדר. בנוגע למשק האנרגיה בפרט, נקבע בדוח כי בשל מאפייניו נדרשת בתחום רגולציה מקצועית ועצמאית, ברורה, אשר תקדם תנאי משק תחרותיים ותקטין סיכונים ליזמים.
כזכור, עקב פניית התנועה למבקר המדינה, כבוד המבקר נדרש לסוגיה ואף כתב ליועץ המשפטי לממשלה ביום 6.8.2015 כי ישנם קשיים משפטיים משמעותיים בשינוי המוצע הכולל שינוי מדיניות משמעותי במסגרת חוק ההסדרים בצורה נמהרת, שאינה שקופה ושאין בה דיון ציבורי :
"[...] שינוי כה משמעותי הנעשה במסגרת חוק ההסדרים הינו מוקשה. טוהר המידות בשירות הציבורי וחובת הנאמנות של משרתי הציבור כלפי הציבור כולו, מחייב ששינויים מעין אלו ייעשו לאחר בחינה מדוקדקת, ובאופן שקוף וענייני [...].
ואולם, בבחינת מתווה ההסדרה המוצע נראה כי בכוונת המחוקק לפעול בניגוד מוחלט לכל העקרונות לעיל. כך, ברור כי בעוד דוח הוועדה המקצועי קובע כי יש צורך בשיפור הרגולציה בישראל, העמקת עצמאותה ומקצועיותה וניתוקה מהמערכת הפוליטית, המהלכים המוצעים יפגעו בעצמאות הרגולטור האמון על אסדרת משק החשמל ויצרו תלות משמעותית בינו לבין הדרג הפוליטי.
לא זו אף זו. דווקא הוודאות הרגולטורית אותה המתווה המוצע מתכוון לקדם היא-היא זו שתיפגע. זאת, שכן אסדרה שמונחית משיקולים פוליטיים לעולם תשתנה חדשות לבקרים עם חילופי השרים והממשלות, בעוד שאסדרה מקצועית צפויה להישאר יציבה ועניינית למשך תקופה ארוכה.
ולראייה – מאז שנת 1995 עת הוקמה רשות החשמל נשאו בתפקיד יו"ר הרשות ארבעה בעלי ובעלות תפקיד (מצב המשקף כהונה ממוצעת של כחמש שנים). לעומת זאת, בתקופה זו כיהנו כשר התשתיות הלאומיות, האנרגיה והמים 16 שרים שונים, כשאיש מהם לא הצליח להחזיק בתפקיד אפילו שלוש שנים מלאות.
לכל האמור יש להוסיף את הפגיעה הייחודית הנגרמת עקב צמצום עצמאותו של הרגולטור האמון דווקא על משק החשמל. זאת, שכן מאפייניו הייחודיים של משק החשמל בישראל הופכים את הצורך ברגולטור מקצועי ועצמאי לחיוני במיוחד.
ראשית, חברת החשמל, המהווה מונופול במשק החשמל, היא חברה בבעלות ממשלתית מלאה. במצב דברים זה, ברי כי הגוף המפקח על מונופול ממשלתי זו אינו יכול להיות גורם ממשלתי ונדרשת רשות עצמאית ומקצועית. לצד זאת, המאמץ לקדם את התחרות במשק החשמל הריכוזי באמצעות תמיכה ביצרני חשמל פרטיים, מחייבת רגולטור עצמאי שיספק למשקיעים ודאות ואמינות – ללא חשש להשפעה עקב לחצים פוליטיים.
גם לסוגיה זו נדרש מבקר המדינה בפנייתו ליועץ המשפטי לממשלה מיום 6.8.2015, וכתב כי:
"[...] בתקופה הקרובה עתיד להתפרסם דוח ביקורת בנושא משק החשמל, אשר בין היתר בין היתר כלולה בו התייחסות לסוגיית עצמאותה של רשות החשמל, לאור חשיבות חיזוק הרגולטורים העצמאיים. לכאורה [...] עולה כי במסגרת חוק ההסדרים ישנו ניסיון לנהוג בדרך שונה."
לסיכום חלק זה, נראה כי בניגוד לכל עקרונות העצמאות הרגולטורית והדוח המקצועי הקורא לשיפור טיבה ועצמאותה של האסדרה בישראל, המתווה הנוכחי מסכל במידה רבה את העצמאות הרגולטור האמון על אסדרת משק החשמל, ויוצר תלות בינו לבין הדרג הפוליטי תוך נטרול היתרון המקצועי שבעבודתו. בכך, עלול ההסדר לפגוע באינטרסים של צרכני החשמל במדינת ישראל - המהווים את כלל אזרחיה. לצד זאת, עלול ההסדר המוצע לפגוע גם בוודאות הרגולטורית, ולהרחיק משקיעים ממשק החשמל תוך פגיעה בהתפתחותו.
עוצמת הפגיעה: אי עמידה בסטנדרטים בינלאומיים
יש להדגיש כי עקרונות העצמאות הרגולטורית אינם ייחודיים, כמובן, למשק הישראלי או לאסדרה במשק האנרגיה. למעשה, עצמאות ומקצועיות רגולטורית מהווים ערך עליון עבור כל גוף מאסדר במדינות המפותחות.
כך לדוגמא, במסמך מכונן מטעם ה-OECD שמטרתו לבסס פרקטיקות אסדרה ראויות, נקבע כי עצמאות רגולטורית חשובה ועליה להיות מנותקת מההליך הפוליטי - במיוחד ככל שהחלטות הרגולטור מסדירות גוף הנמצא בבעלות ממשלתית כחברת החשמל, וישנה סכנה לניגוד עניינים בין הפיקוח הממשלתי לבעלות הממשלתית. כן, נקבע במסמך זה כי יש לשמר את אוטונומיית הרגולטור הכפוף למשרד ממשלתי באמצעות חקיקה נוקשה ומעצימה.
עוד נקבע על ידי ה-OECD כי ככל שמדובר ברגולטורים בעלי השפעה כלכלית, מוטב כי לשר הממונה עליהם לא תהיה כל יכולת להורות להם כיצד לפעול, וכי יש להבטיח שכל ממשק בין השר והגורם המאסדר לא יפגע בעצמאות קבלת ההחלטות של הרגולטור.
לענייננו, מובאת במסמך ה-OECD כדוגמא חיה לרגולטור עצמאי סוכנות החשמל, הגז, התקשורת, הדואר והרכבת בגרמניה, ה-Bundesnetzagentur, שאינה יכול לקבל הוראות מהממשלה בענייני אסטרטגיה, טיפול בסוגיות פרטניות וערעורים.
יצוין כי החשיבות שבעצמאות הרגולטורית אינה מתמצה רק בהבטחת פעילותו המקצועית של הרגולטור, אלא גם בהבטחה שלא יהפוך לרגולטור שבוי בידי הגורמים המפוקחים. כך, מסמך מדיניות אחר של ה-OECD מדגיש כי רגולטור עצמאי הוא יציב ואמין יותר ואחראי יותר על פעולות הפיקוח שלו בפני הממשלה והצרכנים. עצמאות זו מתאפשרת, לפי מחקר זה, רק ככל שהרגולטור נפרד מהממשלה, אוטונומי, ממונה בצורה שקופה ומנותק מלחצים פוליטיים.
למעשה, ניכר כי באסדרת משק האנרגיה בפרט נדרשת בעולם עצמאות רגולטורית גבוהה במיוחד. כך, בדירקטיבת האיחוד האירופי בנושא נדרש כי כל מדינה באיחוד תבטיח את עצמאות הרגולטור על משק החשמל כך שיוכל להפעיל את סמכויותיו בצורה שקופה וישרה במנותק מכל השפעה פוליטית או שוקית אחרת, ובצורה שלא יקבל הנחיות משום גורם ממשלתי או ציבורי אחר.
באשר לאסדרת משק האנרגיה בישראל, קבע ה-OECD בסקירתו הכלכלית של המדינה כי המסגרת המוסדית של האסדרה תשתפר ככל שרשות הגז (ולעניין זה, כל גוף מאסדר אחר וגם רשות החשמל) תופרד במלואה משליטת משרד התשתיות הלאומיות, האנרגיה והמים מכיוון שעצמאותה נמצאת בסכנה ככל שהשר הוא האחראי על מינוי ופיטורי העומד בראשה.
לסיכום, עולה כי המתווה המוצע אינו רק לוקה בחוליים משמעותיים מנקודת מבט מקומית, אלא אף סותר עקרונות משפטיים בינלאומיים מקובלים ועומד בניגוד לכל מסמך או הוראה בנוגע לאסדרת משק החשמל במדינות המפותחות. למותר לציין כי השינויים המוצעים בחוק ההסדרים לא רק שלא יקדמו את הרגולציה על משק החשמל בישראל וישוו אותה לסטנדרט שמקובל במדינות ה-OECD, אלא אף ירחיקו אותה מכך באורח משמעותי.
לא ניתן להעביר את הרפורמה המוצעת במסגרת חוק ההסדרים
כאמור, התנועה מתנגדת לשינוי המבני המוצע לגופו של עניין. ואולם, אף אם נקבל את הרציונאל הניצב בבסיס הרפורמה המוצעת – הרי שיש לשלול מכל וכל את הניסיון להעבירה במחטף באמצעות חוק ההסדרים.
אין צורך להכביר מילים על תחלואיו הרבים של חוק ההסדרים, אשר מאפשר להעביר בהליך חקיקה מואץ שורה ארוכה של תיקוני חוק מהותיים שאינם קשורים זה בזה. הליך החקיקה המזורז של חוק ההסדרים יוצר למעשה מסלול "עוקף דמוקרטיה", ומונע את האפשרות לערוך דיון פרלמנטארי תקין וממצה בכלל נושאי החוק.
על רקע זה, הניסיון להעביר את הרפורמה המוצעת ברשות החשמל באמצעות חוק ההסדרים צפוי לפגוע בהליך הדמוקרטי התקין ובעקרון הפרדת הרשויות, לפגום בתוצר של הליך החקיקה ולהקשות על קיום פיקוח ובקרה אפקטיביים על הליך החקיקה.
לא זו אף זו. הרפורמה המוצעת ברשות החשמל אף אינה מתאימה במהותה לחוק ההסדרים.
ראשית, מדובר בשינוי מבני מהותי במעמד הרגולטור שיופקד על אסדרת משק החשמל. שינוי שכזה חייב לעבור הליך מקדים של בדיקה מקצועית קפדנית ובחינה מעמיקה בטרם יוגש לכנסת. בהקשר זה, די להזכיר כי סמכויותיה ומעמדה של רשות החשמל הוגדרו בשנת 1996 רק לאחר הליך בדיקה מעמיק ורציני של ועדה מקצועית שמונתה לבחינת הנושא.
שנית, אין כל דחיפות מיוחדת בהעברת הרפורמה, שמצדיקה לכלול אותה דווקא במסגרת חקיקת חירום כלכלית כדוגמת חוק ההסדרים. מדברי ההסבר להצעה עולה כי הרפורמה נחוצה לדעת מקדמיה מכיוון שהיא צפויה להביא לרגולציה אחידה, ברורה וקוהרנטית. ואולם, מטרה ראויה זו ודאי שאינה מלמדת על צורך בהול המצדיק להעביר במחטף רפורמה משמעותית שכזו.
שלישית, הרפורמה המוצעת אינה בעלת זיקה ישירה והכרחית לתקציב המדינה, ואינה נדרשת על מנת לעמוד במסגרת התקציבית שנקבעה. ברי כי להאחדת רשות החשמל עם מינהל החשמל במשרד האנרגיה אין כל משמעות תקציבית ממשית. מכאן, שאין הצדקה לכרוך רפורמה זו במסגרת חוק ההסדרים שנועד במהותו אך לשנות או לבטל חקיקה שלא תאפשר עמידה במסגרת התקציב.
חיזוק לטענה לפיה רפורמה זו אינה מתאימה לחוק ההסדרים ניתן למצוא בדבריו של מבקר המדינה, כפי שהובאו לעיל, לפיהם:
"[...] שינוי כה משמעותי הנעשה במסגרת חוק ההסדרים הינו מוקשה [...] מחייב ששינויים מעין אלו ייעשו לאחר בחינה מדוקדקת ובאופן שקוף וענייני."
לאור כל זאת, עולה מאליה השאלה מדוע הרפורמה מקודמת במסגרת חוק ההסדרים ולא במסגרת הליך חקיקה רגיל, במסגרתו נחשף כלל המידע לציבור ולחברי הכנסת בהליך שקוף, תוך מתן פתח רחב להסתייגות, שקילת חלופות ודיון ציבורי נאות. בהעדר כל הצדקה, ונוכח הפגיעה הקשה הגלומה ברפורמה המוצעת, סבורה התנועה כי לא ניתן להעביר את ההסדר המוצע במחטף באמצעות חוק ההסדרים, תוך "מעקף דמוקרטי" ואיון הליך החקיקה הרגיל.
לצד כל האמור, לא ניתן שלא להעלות את החשש כי יתכן שהרפורמה עלתה לדיון דווקא בעת הזו – שלא עקב דחיפות פתאומית לאחד את הרגולטורים השונים במשק החשמל; אלא כמסר בעייתי ומסוכן לרגולטורים שמביעים "עצמאות יתר" שאינה נושאת חן בעיני הממשלה.
בהקשר זה, לא ניתן שלא לשים לב אל הצעדים האמיצים שבהם נקטה רשות החשמל בעת האחרונה למען ההגנה על ציבור הצרכנים, גם במחיר התנגשות ואי-הסכמה עם שרי הממשלה. כך למשל, פרסמה רשות החשמל דו"ח חיצוני שבמסגרתו היא עמדה על העלייה במחירי החשמל כתוצאה מהמונופול שנוצר בשוק הגז הטבעי, והציגה את הפעולות בהן יש לנקוט על-מנת להגן על צרכני החשמל במדינת ישראל.
לעמדת התנועה, יש להפגין זהירות יתירה מפני פגיעה בעצמאותם של רגולטורים ושומרי סף אחרים עקב מחלוקת מקצועית כזו או אחרת. מעבר לכך, ברי כי יש לדחות מכל וכל חקיקה שנועדה לשמש כאמצעי ענישה לרגולטור עצמאי "סורר" ולהכפיפו למרות הממשלה.
על רקע דברים אלה, אין מקום להעביר את הרפורמה המוצעת בהליך המזורז של חוק ההסדרים גם על מנת למנוע כל חשד או מראית עין לקיומו של מניע זר מעין זה.
סיכום
לעמדת התנועה, השינויים המוצעים בחוק ההסדרים מרוקנים הלכה למעשה מתוכן את תפקיד רשות החשמל כגורם מאסדר, ונוטלים ממנה את סמכויותיה ועצמאותה תוך הכפפת הגורמים הפועלים בה לשר התשתיות הלאומיות, האנרגיה והמים. כל זאת, בניגוד להסדר החוקי הנוכחי ובצורה שתהפוך את אסדרת שוק החשמל לנתונה ללחצים פוליטיים המשתנים תדיר תוך ניתוקה משיקולים מקצועיים טהורים.
אשר על כן, קוראת התנועה לעצור את הניסיון לכלול את הרפורמה ברשות החשמל במסגרת חוק ההסדרים ולמנוע את הפגיעה המתוכננת בעצמאותה של רשות החשמל.
