מה עמדת ההלכה כלפי סוכן ביטוח שבאמצעותו נכרת חוזה המבטח חפצים של עבודה זרה, או חמץ בפסח? ומה לגבי סוכן ביטוח שלא גילה לחברת הביטוח שהמבוטח חולה במחלת לב קשה?על שאלות אלו ועל רבות אחרות עונה ספר מחקרי חדש מבית "מכון כת"ר" לחקר הכלכלה על פי ההלכה העוסק בהיבטים המקצועיים של עבודת סוכני הביטוח לאור ההלכה
ספר חדש אשר הוציא לאחרונה מכון כת"ר לכלכלה על פי ההלכה עוסק בנושא "חברות הביטוח" במבט הלכתי. הספר מנתח באופן מדויק ופרטני את כלל עבודת סוכן הביטוח מנקודת מבט הלכתית –משפטית כאשר הוא מתמקד בשלושה היבטים: יחסי סוכן מבטח, יחסי סוכן מבוטח; והתייחסות סוכני הביטוח זה כלפי זה.
לדוגמא הספר מתייחס לשאלות הקשורות להתחייבות הסוכן כלפי החברה בה עובד ולנאמנותו ללקוח, כאשר יש סתירה ביניהם: בעת המשא ומתן על גובה הפרמיה, ייצוגו את המבטח מחייב את הסוכן לדרוש פרמיה גבוהה. ייצוגו את המבוטח מחייב את ההפך.
סוגייה נוספת העולה מן המחקר הינה. שליחות לדבר עבירה. הסוכן עלול למצוא את עצמו לעתים מחתים את המבוטח על חוזה פסול מבחינה הלכתית.דוגמאות לכך: סוכן שבאמצעותו נכרת חוזה המבטח חפצים של עבודה זרה או חמץ בפסח; חוזה הקובע ריבית בלא היתר עסקה; חוזה המחייב ניתוח הגופה בכדי לקבל תגמולי ביטוח חיים וכדומה.
במקרים אלו, קובע מכון כת"ר: "אם הוא שלוחה של חברת הביטוח גם לעניין כריתת החוזה, הריהו שליח לדבר עבירה. כאשר הסוכן עשה עבירה בשמה של חברת הביטוח הוא חייב ושולחו, המבטח, פטור. חוקי המדינה אינם מבטלים את חלותו של חוזה הנכרת בעבירה,ועל כן אם יטענו הצדדים לביטול החוזה מחמת הכלל אין שליח לדבר עבירה הטענה תידחה. אולם לסוכן אסור לכרות בשם החברה חוזה לדבר עבירה, וכן אסור לו לנהל משא ומתן בשמה, או לגבות את דמי הביטוח בשמה. אם עשה כן, העבירה נזקפת לחובתו"
עוד נושא מעניין אשר עולה מהספר הינו חובת הגילוי בכריתת חוזההביטוח. בעניין זה, מציגים מקרה של סוכן ביטוח שלא גילה לחברת הביטוח שהמבוטח חולה במחלת לב קשה, וחברת הביטוח הסכימה לבטח את אותו אדם בביטוח חיים, כאשר אילו הייתה יודעת את המצב לאמיתו לא הייתה מסכימה לכך.
"כל עוד אותו חולה לב חי, לא נגרם כל נזק לחברת הביטוח, קובע המכון" ומוסיף: "הנזק ייגרם אם וכאשר מחלתו תגרום למוות. נזק כזה מוגדר גרמא בנזיקין, והמזיק נזק מסוג זה פטור מלפצות את הניזק. בהתאם לכך יהיה חיובו של סוכן הביטוח לפצות את חברת הביטוח".
חלקו הראשון של המחקר דן בהסכם בין המבטח לבין המבוטח כאשר הוא מתייחס לתפיסת ההלכה באותם נושאים, תוך ניסיון להתייחס לדילמות ולקונפליקטים בהם שרוי סוכן הביטוח מתוך ניסיונו לייצג אינטרסים סותרים – את המבטח מחד ואת המבוטח מאידך.
החלק השני עוסק ביתר פרוט במחויבות סוכן הביטוח כלפי המבוטח, תוך הצגת מרכיבי ביטוח שונים, ודיון באחריותו של סוכן הביטוח לכך שהפוליסה אותה הוא מציע אכן תהיה כדאית עבור המבוטח.
חלקו השלישי של הספר עוסק בנושא התחרות בין סוכני הביטוח לבין עצמם תוך ניסיון לקבוע את גבולותיה של התחרות העסקית הכשרה.
