מיד לאחר ההכרזה על הזוכים בתחרות פלאי עולם, הממשלה תחליט האם לאשר הצעת חוק אשר מגבילה את היקף שאיבת המים מים המלח, מחייבת את המפעלים לשקם את הנזקים שגרמו לאזור ומאפשרת את ביטול הזיכיון של המפעלים אם לא יעמדו בתנאים. ח"כ דב חנין:"מסרונים לא יספיקו להגנת ים המלח העובר תהליכי הרס מדאיגים". עו"ד עמית ברכה, מנכ"ל ארגון 'אדם טבע ודין': "הצבעת השרים תוכיח את כנות כוונתה של הממשלה ואת מחויבותה להבטיח את המשך קיומו של ים המלח כפלא עולם"
לאחר שהממשלה וחברי הכנסת נרתמו לקדם את ההצבעה על ים המלח בתחרות פלאי העולם ו-48 שעות לאחר שיתברר האם ים המלח זכה, ידונו השרים ביום ראשון הקרוב (13.11) באישור הצעת חוק שמגינה על ים המלח מפני ההשפעות הסביבתיות של הפעילות התעשייתית על האזור.
הצעת החוק "הגנת ושיקום ים המלח" שנוסחה על ידי ארגון 'אדם טבע ודין' והוגשה על ידי ח"כ דב חנין ושורה של ח"כים בהם משה גפני, זבולון אורלב, דוד רותם, איתן כבל ועוד עוסקת, בין היתר, בנזקים שגרמו מפעלי ים המלח לאזור לאורך השנים, ומחייבת את המפעלים לשקם את הנזקים ולמנוע פגיעה סביבתית עתידית.
ח"כ דב חנין: " מסרונים לא יספיקו להגנת ים המלח העובר תהליכי הרס מדאיגים. כדי למנוע חורבן של פלא הטבע הזה נדרשת פעולה כוללת, על בסיס העיקרון המזהם משלם. החוק המוצע מציע התמודדות עם כל סוגיות היסוד ומייצר מנגנונים שיאפשרו לא רק לבלום את ההתדרדרות אלא להפוך כיוון ולהתחיל מהלך אמיתי של שיקום".
עו"ד עמית ברכה, מנכ"ל 'אדם טבע ודין': "במשך למעלה מחמישים שנה אפשרה מדינת ישראל בחסות חוק הזיכיון לפגוע בים המלח ולהרוס אותו. הצעת החוק החדשה יוצרת שינוי מהפכני בקובעה שים המלח הינו משאב טבע לאומי ובינלאומי השייך קודם כל לציבור. הצבעת השרים תוכיח את כנות כוונתה של הממשלה ואת מחויבותה להבטיח את המשך קיומו של ים המלח כפלא עולם".
עו"ד נעמה הלר, מנהלת המחלקה המשפטית באט"ד מסבירה כי איזור ים המלח מצוי במצב של דרדור מתמשך אשר מתבטא בירידת מפלס ים המלח בכמטר אחד בשנה.
זאת בשל שימוש מוגבר של מדינות האזור במים שהיו אמורים להגיע לים המלח ובשל השפעת מפעלי ים המלח ומפעל האשלג הירדני, אשר שואבים מים מהאגן הצפוני של ים המלח לצרכי פעילות תעשייתית. "בכוחה של הצעת החוק להגן על ים המלח ואוצרות הטבע שלו וכן לאפשר את שיקום ים המלח ושימורו כמשאב טבע", מסבירה עו"ד הלר.
הצעת החוק הגנת ושיקום ים המלח
הצעת החוק והאגן הצפוני:
· השר להגנת הסביבה יקבע בכל שנה את היקף שאיבת המים המקסימאלי המותר למפעלים מהאגן הצפוני לצרכי הפעילות התעשייתית. על פי הצעת החוק, מפעלי ים המלח יקבלו אישור לשאוב מים רק לאחר שהשר להגנת הסביבה ישתכנע שלא קיימות טכנולוגיות אחרות לכריית מינרלים מים המלח. יש להדגיש כי על פי הצעת החוק, שאיבת המים שתאושר תבטיח כי היקפי הייצור של מפעלי ים המלח לא ירדו ממיליון טון אשלג בשנה.
הצעת החוק ומתקני תשתית:
· על פי הצעת החוק, מפעלי ים המלח לא יוכלו להקים מתקני תשתיות ובריכות אידוי שיאיצו את ירידת מפלס ים המלח, מבלי שתאושר תוכנית, אשר במסגרתה יתחייבו המפעלים להחזיר את המים לאגן הצפוני.
· הגנה על הלב השמור – הצעת החוק מגנה על האזור הבתולי הגובל בשמורת עיינות צוקים מצפון ונחל רחף מדרום מפני פגיעה של הפעילות התעשייתית. על פי הצעת החוק, מפעלי ים המלח לא יוכלו להקים באזור זה מתקני תשתית אלא באישור המועצה הארצית, לאחר שזו הבטיחה כי אין חלופות אחרות וכי הפעילות לא תגרום לנזק בלתי הפיך לאזור.
הצעת החוק והאגן הדרומי:
· הצעת החוק מגבילה את הגובה המקסימאלי של הסוללות באגן הדרומי וכן את מפלס המים בבריכה 5. בנוסף, הצעת החוק מחייבת את מפעלי ים המלח לבצע קציר ולממן אותו במסגרת עיקרון "המזהם משלם".
