בלשון אינדוקטיבית מוכיחים שיריו ה"ריבועיים" של עודד כרמלי כיצד השתנו יחסי הגומלין בין הפרט לזולת: הפרט מתוודע ליותר ויותר דעות, רגשות והתנהגויות של זולתו, בשעה שיכולת הביטוי שלו את עצמו נותרת ללא שינוי; רשות היחיד מעמיקה בשעה שרשות הרבים רק מתרחבת למרחק. התוצאה היא השתלטות השיחה השטוחה – שפתם של המשטרים הפרלמנטריים, של הסוקרים והפרסומאים – גם על יחסינו האישיים ביותר, ואפילו על מחשבותינו.
מול אלה מציב עודד כרמלי את הלא-כלום: את הבשר, המוות והיקום. בעצם רצוננו להבין את הזולת ולהיות מובנים על ידו, אנחנו מהווים אופוזיציה לרוב הדומם והמוחץ – אך בפטפוטינו אנו מתפזרים, נטמעים ונכנעים לו.
http://www.youtube.com/watch?v=hJN81WMeyYg
עודד כרמלי, יליד 1985, הוא חתן פרס "שירה על הדרך" לשנת 2008. הוא ערך את כתב העת "כתם" ואת מיזם התיקיות החד-פעמי "02010". משמש כחבר מערכת כתב העת "עכשיו". ב-2007 פרסם את מחזור השירים "עורשלד" (הוצאת "עכשיו"), וב-2009 את רומן הביכורים "כלכלת בית" (הוצאת "כתר"). שיריו ורשימותיו פורסמו בכל העיתונים היומיים וכן במרבית כתבי העת בישראל. תרגומים לשיריו פורסמו בכתבי העת האמריקאיים "L.A. Review" ו"Presentense", ובמגזין הבריטי "Stand".
מֵאַחַר שֶׁנִּטָּמַע בַּיְּקוּם
בְּהֶכְרֵחַ נִתְעַלֶּה לְיָרֵחַ
מֵאַחַר שֶׁנִּטָּמַע בַּיְּקוּם
שׁוּם הֱשֶּג לא יִתגַּלֶה
הַכְּלוּם יְנַצֵּחַ
מתוך "הִתְרַחֲבוּת הַסִּפּוּרִים"
