בעוד שלא נמצא הבדל בהפחתת סיכון להתקפים במחלת טרשת נפוצה בין קבוצת המטופלים בבטאפרון לבין קבוצת המטופלים בקופקסון, נמצא כי הטיפול בבטאפרון השפיע על התפתחות חורים שחורים קבועים במידה דומה או אף טובה יותר בהשוואה לטיפול בקופקסון.
שיעור הנגעים החדשים הפעילים במוח שהפכו לחורים שחורים קבועים נמצא דומה בטיפול בבטאפרון מול קופקסון. יחד עם זאת, טיפול בבטאפרון הפחית ב-30% את מספר הנגעים הפעילים במוח שעלולים להפוך לחורים שחורים קבועים, בהשוואה לטיפול בקופקסון. חורים שחורים קבועים נחשבים לאזורים של אובדן תאי עצב הגורמים נזק קבוע ובלתי הפיך לרקמת המוח.
טרשת נפוצה הינה מחלה כרונית מתקדמת של מערכת העצבים המרכזית, אשר יכולה להשפיע על דרגת הנכות. תסמינים של טרשת נפוצה משתנים מאדם לאדם והמחלה אינה צפויה. התסמינים עשויים לכלול: עייפות או תשישות, בעיות ראייה, חולשה באחת הגפיים או יותר, הרגשת נימול, קשיות שרירים, סחרחורת, ראייה כפולה , בעיות בדיבור ואובדן שליטה בשלפוחית השתן. בעוד שטרשת נפוצה נחשבה באופן מסורתי כמחלה דלקתית, ידוע כיום כי היא כרוכה גם בניוון מוקדם של תאי עצב, ולכן הניוון עלול להוביל לנזק בלתי- הפיך ולהתקדמות המחלה.
דר' פיליפי, מנהל יחידת המחקר באוניברסיטת סן- רפאל במילאנו , איטליה והחוקר הראשי של המחקר: "המחקר מראה כי טיפול בבטאפרון מספק הגנה על רקמת המוח כמו בטיפול בקופקסון. זאת על ידי מניעת הנזק שנגרם מתהליך דלקתי הפוגע בתאי העצב".
טימון בוגומיל, סגן נשיא וראש היחידה הרפואית לנוירולוגיה, עיניים והמטולוגיה בחברת באייר שרינג פארמה: "זהו מידע משכנע שדורש בדיקה נוספת לגבי הגורמים להתקדמות טרשת נפוצה ומנגנוני הפעולה של בטאפרון".
מחקר BEYOND הוא מחקר פרוספקטיבי, שלב III שבחן 2,244 חולי טרשת נפוצה מסוג התקפי- הפוגתי ב- 26 מדינות כולל ישראל. מטרתו הייתה לבדוק את יעילות, בטיחות וסבילות בטאפרון במינון 500 מק"ג לעומת המינון המקובל 250 מק"ג ובהשוואה לקופקסון.
לא נמצא הבדל בסיכון להישנות התקפים בין שלושת זרועות הטיפול. במחקר זה נמצא שיעור הישנות התקפים נמוך מאד בכל אוכלוסיית המחקר בהשוואה למחקרים קודמים.
תוצאות המחקר עברו אנליזה נוספת להערכת התפתחות חורים שחורים קבועים במהלך השנה השנייה, מנגעים חדשים שנמצאו בשנה הראשונה. הניתוחים הסטטיסטיים החדשים בבדיקות MRI תוכננו מראש והתבצעו בסמיות לסוג הטיפול. כ- 90 אחוז מהמשתתפים נמצאו מתאימים להערכה החדשה של נגעים שחורים קבועים.
נבדקו סריקות MRI של חולים שטופלו ב- 250 מק"ג בטאפרון (n = 797) לבין אלה שטופלו בקופקסון (n = 393) באופן סמוי, כדי לקבוע את מספר החורים השחורים הקבועים שהתפתחו בשנה השנייה כתוצאה מנגעים פעילים.
