ממצאי המחקר, במהלכו נבדקה הפעילות במעל 70 חשבונות פייסבוק וטוויטר של גופים רשמיים באקדמיה הישראלית (אוניברסיטאות ומכללות ויחידות בתוכן, וכן גופים אקדמיים בין-מוסדיים), מצביעים בראש ובראשונה על נוכחות ברשתות החברתיות. באופן מפתיע, מצא המחקר כי הצטרפות גדולה של גופים אקדמיים לטוויטר הקדימה בכחצי שנה את ההצטרפות הגדולה לפייסבוק. "פייסבוק הוא הוותיק יותר, הפופולרי יותר והגדול יותר, ולכן הממצא הזה מפתיע," מסביר הרשקוביץ, "אבל יכול להיות שההסבר נעוץ בפריצתה של טוויטר לתקשורת הישראלית באמצע 2009, בימי הקרב המתוקשר בין אשטון קוצ'ר ל - CNN, וההפגנות באיראן".
." עם זאת, מהות השימוש נותרת שמרנית למדי. "כמעט ואין שימוש בפריטי תוכן מיוחדים שפייסבוק מאפשרת כמו תמונות, אירועים, קישורים וסרטוני וידאו," מפרטת פורקוש-ברוך, "ובטוויטר – כמעט ואין שימוש בתווים המיוחדים שמאפשרים רישות חזק, כמו #, @ וריטוויט."
לדברי החוקרים, זהו מחקר ראשון מסוגו הבוחן את השתלבותה של האקדמיה בעולם הרשתות החברתיות ברמה המערכתית. "עד כה," מציינת פורקוש-ברוך, "עסקו המחקרים בתחום בעיקר באופן בו יכולה הרשת החברתית לקדם למידה ולשפר הוראה, מנקודת המבט של הפרט (הלומד או המלמד). אותנו עניינה התמונה הגדולה: מה עושה המערכת על מנת לשפר את הנִראות שלה ברשתות החברתיות, והאם היא משמרת את אותם דפוסי פעילות שהיו נהוגים באמצעי התקשורת האינטרנטיים הקודמים שהפכו כבר לדבר שבשגרה, כמו דף-בית או בלוג?". הרשקוביץ מסכם את הממצאים ואומר כי "אפשר לזהות ניצנים של פתיחות ושל שימוש חדשני ברשתות החברתיות, אך התמונה הגדולה היא בהחלט של שמרנות." המחקר יוצג ביום ראשון הקרוב, 23 במאי 2010, במסגרת סמינר מחקר של מכון נטוויז'ן לחקר האינטרנט באוניברסיטת תל-אביב.
