החללית CoRoT תרה אחר כוכבים – שמשות רחוקות, שיש להם כוכבי לכת – פלנטות, החולפים על פניהם בצורה מחזורית. במקרה כזה חלק מפני שמש כזאת מוסתרים על ידי כוכב הלכת לזמן קצר. אירוע כזה, החוזר על עצמו בכל הקפה של הפלנטה, מאפשר לחוקרים למדוד את רדיוס הפלנטה, ובעזרת תצפיות מכדור הארץ אפשר גם להעריך את מסתה. החללית CoRoT המופעלת מכדור הארץ ע"י צוות צרפתי הייתה החללית הראשונה ששוגרה לחלל כדי לחפש כוכבי לכת והיא כבר פועלת כחמש שנים.
בין התגליות של החללית עליהן יוכרז במרסיי:
CoRoT-20b – כוכב לכת הנע מסביב לשמש שלו במחזוריות של 9 ימים ובמסלול אקצנטרי, בניגוד לכוכבי הלכת במערכת השמש שלכולם מסלולים מעגליים. ייתכן כי המסלול האקצנטרי קשור לצפיפות הגדולה של הכוכב הכפולה מזו של מאדים.
CoRoT-24b,c – שני כוכבי לכת קטנים יחסית, בגודלו של כוכב הלכת נפטון, הנעים סביב אותה שמש במחזוריות של 5 יום ו-12 יום.
בכל אחד מן המקרים נדרשות תצפיות מן הקרקע המשלימות את נתוני החללית ומאפשרות לקבוע בוודאות את גודלם ומסתם של כוכבי הלכת. הצוות של CoRoT משתמש בטלסקופים שונים בעולם, מהם הנמצאים באיים הקנאריים, והטלסקופים הענקים בצ'ילה והוואי, כולל הטלסקופ במצפה הכוכבים של אוניברסיטת תל אביב אשר בנגב.
למרות שישראל אינה שותפה במימון בניית הלוין ושיגורו, התקבל פרופסור צבי מזא"ה מהמחלקה לפיסיקה ואסטרונומיה מאוניברסיטת תל אביב, כשותף מלא בצוות החללית לאור תרומתו לניתוח התצפיות. יחד אתו שותפים בחלק מן הגילויים התלמידים אביב אופיר ולב טל-אור מאוניברסיטת תל אביב.
למרות המרחק העצום אל כוכבי הלכת שהתגלו, אפשר להעריך מתוך התצפיות את גודלם ואת כמות המסה שלהם, ומתוך כך לקבל את הצפיפויות הממוצעות שלהם. כוכבי הלכת שהתגלו שונים באופיים אלה מאלה. "כל כוכב שמתגלה הוא עולם חדש המופיע מאחורי קו האופק ובו פיסת מידע בפתרון חידת היצירה וההתפתחות של כוכבי הלכת" אומר פרופסור צבי מזא"ה.
