במעקב רפואי שנערך ע"י ביה"ס לבריאות הציבור באוניברסיטת חיפה, נמצא כי קרוב ל 90% מצוותי החילוץ וההצלה שנאבקו בשריפה בכרמל דווחו על תסמין אחד לפחות מבין התסמינים הבאים: גירוי בעיניים, קשיי נשימה, עייפות
אוניברסיטת חיפה תעקוב במחקר אורך רב שנתי אחרי שינויים במצבם הבריאותי של הכבאים שנאבקו בשריפה הגדולה בכרמל. חברת GSK (GlaxoSmithKline Israel) שהינה שלוחה של ענקית התרופות הבריטית, נרתמה לתת חסות לבדיקות תפקודי נשימה.
מחקרים דומים שנערכו במדינות שונות מראות כי כבאים שנאבקו בשריפות ענק עלולים לפתח במשך הזמן בעיות בריאות שונות הקשורות באירוע השריפה, גם אם מייד לאחר השריפה אין סימנים מיוחדים.
המחקר הנוכחי, יכלול שאלונים למילוי אישי, כמו גם בדיקות מעקב רפואיות כגון תפקודי ריאה וכד'.
לדבריו של פרופ' רפאל כראל מבית הספר לבריאות הציבור של אוניברסיטת חיפה, "עוד במהלך השריפה התחלנו לקבל בבית הספר לבריאות הציבור פניות רבות, הן של אזרחים והן של כבאים, בשאלות על ההשלכות של תהליכי הכבוי על בריאות התושבים ואלו שנחשפו לשרפה. שאלות כגון חשיפה לעשן ולחום, לגבי החשיפה לחומרים מעכבי הבערה שפוזרו מהאוויר, טראומות כאלו ואחרות ומהן ההשפעות המאוחרות הצפויות.לא היו לנו תשובות לכל השאלות. "המחקר נולד מהצורך הזה ואנחנו רואים בו חשיבות רבה", סיכם פרופ' כראל.
הממצאים הראשוניים מצביעים על כך, שכלל, כתוצאה מההתמודדות עם הארוע לא היו פגיעות בריאות חמורות בין המרואיינים. יחד עם זאת לפעילות זו היו השפעות על רב המעורבים. קרוב ל-90% מן המרואיינים דווחו על תסמין אחד לפחות מבין התסמינים הבאים: גרוי בעיניים, קשיי נשימה, עיפות.
בשליש מבין המשיבים השפעות התסמין הנדון נמשכו לפחות שבוע מעבר לארוע. בהתחשב בכך שהכבאים דווחו על פעילות בכבוי בממוצע 18 שעות ביממה והשוטרים על 12 שעות בממוצע, הרי שתסמינים אלו סבירים בהחלט.
מעל למחצית מן הנשאלים ציינו שבמהלך פעולות הכבוי, חשו, לפחות זמנית, שבטיחותם האישית נמצאת בסכנה. כמו כן, כרבע מן המשתתפים ציינו תסמיני דחק גם חודשים לאחר הארוע.
ד"ר באשרה, מומחה ריאות מסר כי נערכו תפקודי ריאה לצוותי החילוץ. זאת כבסיס להערכת השפעות עתידיות אפשריות, תעשנה גם בדיקות מעקב אחרי משתתפי הסקר בעתיד במטרה להעריך קיומן ומידת חומרתן של השלכות ארוכות טווח בקרב ציבור זה ולנקוט באמצעי התערבות הנדרשים במקרים המתאימים.
חשוב לציין כי גם אם קיים סיכוי שהמחקר יאשש שלמעשה לא נגרם נזק מידי לכבאים תתכנה השפעות מאוחרות הבאות לידי בטוי זמן רב לאחר הארוע החריף. לכן, במקרים מסוג זה, בהם אנשי ההצלה המעורבים דואגים וחוששים מפגיעה בריאותית, יש להקים מנגנון מעקב שיאשר להם שבריאותם לא נפגעה או שיסיע באיתור מוקדם של בעיות העלולות להתפתח עם הזמן.
