השפלה פומבית (shaming). בעוד שבסיטואציה של פגיעה מינית במציאות החיצונית, הנפגעת מתמודדת בדרך כלל עם דינמיקה של השפלה בתנאי הסתרה וחשש מחשיפה, הרי שבפגיעה מינית ברשת, נחשפת הנפגעת גם לסכנה להשפלה פומבית (shaming), זאת עקב חשיפה רחבת היקף וחוסר יכולת לשלוט במידע המשפיל, למחוק אותו או אפילו לדעת למי ולכמה אנשים המידע הגיע. הביזוי המיני ברשת הוא אות קין המנציח קונקרטית את הפגיעה. בניגוד לתקיפה מינית שיש לה זמן התחלה וזמן סיום בפועל, הרי שהפגיעה ברשת ממשיכה את הפעולה ההרסנית ללא גבולות של זמן.
לדברי פסיכותרפיסטית ומטפלת בהבעה ויצירה במרכז הרב תחומי לטיפול בנפגעות תקיפה מינית בביה"ח בני ציון ליאורה זומר, המשמשת גם כיו"ר עמותת ט.ד.י. - טראומה ודיסוציאציה ישראל "הגלישה ברשת מבוצעת באמצעות מכשיר שנתפס על ידי הנפגעת כבטוח - המחשב האישי או הטלפון החכם. התחושה הבסיסית היא שיש לה שליטה על פעולותיה ועל בטחונה האישי, כי היא זו המחליטה מתי לגלוש או לצ'וטט, באילו אתרים, כמה זמן ומול מי. יחד עם זאת, תחושת השליטה הזו היא מדומה. המרחב ברשת פרוץ, החומרים המצויים בה יכולים להיות מועברים ונגישים הרבה מעבר לידיעתה ולבחירתה של הגולשת.
ליאורה זומר, מוסיפה ואומרת, שפגיעה מינית בעצם הגדרתה היא פריצת גבולות הגוף, החפצה של גוף האישה וחילולו לסיפוק צרכי הפוגע. ואכן, פריצה אלימה של מרחבי הפרטיות האישיים היא אחד האלמנטים הקשים ביותר להתמודדות בהקשר של פגיעה מינית בכלל ופגיעה מינית ברשת המקוונת בפרט. פגיעה מינית ברשת מעצימה את תהליך הביזוי בכך שהיא מוציאה אותו אל כיכר השוק, אל מרחב הסייבר האינסופי. ביזוי כזה, לא רק שאין לו גבולות פיזיים, אלא גם אין לו גבולות של זמן. הוא נשאר כתוב, נגיש, מתועד ובמקרים רבים קשה מאד להסירו. עותקים ממנו נמצאים אצל אינספור אנשים - מוכרים וגם אלמוניים.
הפגיעה המינית באמצעות האינטרנט שינתה את הכללים. במקום להתמודד עם הסתרה של הפגיעה וניסיון להוכיח אותה, אנחנו מתמודדים עם חשיפה בלתי נשלטת וחסרת גבולות. האפשרות לפעול באופן אנונימי ברשת, באווירה של הסתגרות ובידוד, מקנה לפוגע תחושה של הגנה מפני הסיכון שבעונש. בניגוד לחומרים מיניים ופורנוגרפיים המתפרסמים באתרים ספציפיים, ויש למשוטט ברשת בחירה אם להיכנס אליה או לא, הרי שפגיעה מינית היא מצב בו המסרים מתקבלים באופן בלתי צפוי, מבלי שיש לכך הכנה מוקדמת, שלא מבחירה, ולכן אין אפשרות להתגונן מפניהם. המרחב האישי והחברתי פרוץ.
פגיעה מינית מקוונת מתחלקת לשתי קטגוריות עיקריות: חומרים שנשלחים אל הנפגעת וחומרים שמתפרסמים אודות הנפגעת. כמו באירועים של התעללות מינית פיזית, קיים מגוון רחב של התנהגויות, החל מעלבונות על בסיס מיני במהלך התכתבויות ודיונים מקוונים, דרך ניסיונות פיתוי, שליחת הודעות ותמונות פורנוגרפיות ועד איומים ואלימות של ממש.
"החשיפה הפומבית של פגיעה מינית ברשת חורגת מעבר לגבולות הפגיעה הישירה אל מעגלים נוספים הקשורים בנפגעת. נוצר מצב בו גם המשפחה הקרובה והרחוקה, גם חוג החברים ובעצם החברה כולה מתמודדים עם ההשלכות של המעשה. דרכי ההתמודדות הן שונות", ליאורה זומר, ומוסיפה, "לעיתים יש ביטוי של חוסר הבנה, כעס ואף הבעת אשמה כלפי הנפגעת על ש"הכניסה את עצמה" למצב הזה. לעיתים תישמענה תחושות של בגידה על כי הנפגעת מביישת את הקרובים לה במעשיה. במקרים קיצוניים תישמע טענה לחוסר אמונה ביכולת ההורים להגן על הבנות, לחוסר יכולת לשמור עליהן מהישנות מקרים דומים, יוטלו מגבלות ואיסורים על פעילות ברשת החברתית המקוונת ועל יצירת קשר עם בני אדם. במקרים אחרים תזכה הנפגעת לתמיכת המשפחה והסביבה הקרובה אך גם כך, ההתמודדות האמיתית בסופו של דבר היא שלה".
עוד מוסיפה הגב' זומר, שתחום הפגיעה המינית ברשת הפך לאחד התחומים המטופלים היום במרכז הרב תחומי לנפגעות תקיפה מינית במרכז הרפואי בני ציון וכפי שהוזכר קודם, נוספו לטיפול אלמנטים חברתיים ותרבותיים חדשים.
המרכז הרב תחומי לנפגעות תקיפה מינית במרכז הרפואי בני ציון הינו במימון ובפיקוח משרד הרווחה והשירותים החברתיים - השרות לנוער צעירים וצעירות, עירית חיפה - אגף הרווחה וביה"ח.
