ההנחיות ליועץ המשפטי לממשלה החלו להתגבש בזמן בו כיהן בתפקיד מאיר שמגר , תקופה זו חלה בשנות ה-60. ההנחיות מתייחסות לנושאים אשר רלוונטיים לפעולות השוטפות של הממשלה וכוללות: שירות משפטי ציבורי, תכנון ובנייה ושלטון מקומי, משפט פלילי, משפט מנהלי, משפט חוקתי, משפט אזרחי, משמעת ומיסים. הנחיות אלו עברו עדכונים שונים עם חלוף השנים על ידי יועצים משפטיים. לפי ההגדרה, התפקיד של היועץ המשפטי לממשלה הוא להיות עורך הדין של הממשלה, מתוקף כך בסמכותו מספר תפקידים מוגדרים: לייעץ לממשלה בנושאים משפטיים, לייעץ בהכנה של תזכירי חוק של הממשלה, לייצג את הרשויות של המדינה בבתי המשפט ולשמש כראש התביעה הכללית מטעמה של המדינה, יש לציין כי תפקיד זה אינו נובע בצורה ישירה מהגדרת התפקיד של היועץ המשפטי לממשלה כעורך דין של הממשלה.
מינוי היועץ המשפטי לממשלה
ועדת שמגר המליצה כי מינוי משפטי של היועץ יתבצע על ידי הממשלה ובאמצעות המלצות של ועדה ציבורית, כאשר על האחרונה למנות חמישה חברים: שופט לשעבר שכיהן בבית המשפט העליון אשר נשיא בית המשפט העליון מינה, יועץ משפטי לשעבר או שר משפטים אותו ממנה הממשלה, חבר כנסת אותו תבחר ועדת חוקה, חוק ומשפט מטעם הכנסת, עורך דין אותו תבחר המועצה הארצית מטעם לשכת עורכי הדין ובנוסף, איש אקדמיה מנוסה בתחום המשפט הציבורי ודיני עונשין, את האחרון יבחר פורום ראשי הפקולטות למשפטים. כמו כן, על המועמד לתפקיד היועץ המשפטי לממשלה להיבחר בהסכמת ארבעה חברי ועדה לכל הפחות בתחום הכשירות. מעבר לכך, נהוג לבחור יועץ שיכול להיבחר לשופט של בית המשפט העליון, שכן לא מעט יועצים משפטיים מונו בתום תפקידם כשופטים בבית המשפט העליון.
בחודש אוגוסט, שנת 2000, בהחלטה של הממשלה, הוחלט לפעול בהתאם להמלצות של ועדת שמגר ולמנות בצורה זו יועצים משפטיים לממשלה, כאשר נהוג שהבחירה ביועץ המשפטי תילקח מתוך רשימה של מועמדים מומלצים שהתקבלה מהוועדה הציבורית ושהיא תתבצע על ידי שר המשפטים. לאחר שהאחרון מקבל החלטה היא מובאת לאישורה של הממשלה.