שייערך מחר בבוקר בוועדת הפנים בכנסת בהשתתפות השר שטייניץ. גרינפיס: אנו קוראים לשר האנרגיה להיערך להשבתה מדורגת של התחנה הפחמית ולחזור בו מהתנאים שהציב לסגירה. ההשבתה מתבססת על הגידול הצפוי בכושר הייצור של אנרגיות מתחדשות, הרזרבה הנוכחית והגידול האיטי בצריכת החשמל. מחוות הדעת עולה כי ניתן להשבית חלקית את היחידות בתחנה בחדרה גם לפני סיום פיתוח לוויתן, מתוך הסברה ש"יש להישען גם על טכנולוגיות אחרות אשר אינן תלויות בפחם (או שתלויות בו בשעות השפל)".
כאמור, ההשבתה נשענת על פרוייקטים של אנרגיות מתחדשות שכבר יצאו לדרך ואחרים שעתידים לפעול בשנתיים-שלוש הקרובות; בקרוב צפוי פרסום מכרזים נוספים למתקנים פוטוולטאיים (בהיקף 1,300 מגה-וואט) שיקומו תוך שנתיים-שלוש, תחנת הכוח התרמו סולארית באשלים ותחנת נגב (120 מגה-וואט כל אחת) אמורות לפעול עד סוף 2017 ופרוייקט אגירה שאובה בגלבוע (300 מגה-וואט) עתיד לפעול במרץ 2018.
עוד קובע ויינשטוק כי השבתה של 2 יחידות כמעט ולא תשפיע על שתי היחידות הנוספות. לדבריו, השבתה של יחידה אחת אפשרית אך מורכבת יותר מאחר והיא כרוכה בהתאמות ובחוסר יעילות מסויים עקב הפעלת מערכות משותפות עבור יחידה אחת.
בארגון הסביבה גרינפיס, שמובילים את המאבק לסגירת התחנה ולקידום אנרגיה סולארית, הגיבו על חוות הדעת שהזמינו : "מחוות הדעת הוכח מעל לכל ספק כי שר האנרגיה יכול להשבית מחצית מפעילות התחנה הפחמית בחדרה תוך שנתיים. ראש מנהל החשמל לשעבר למעשה שומט את הקרקע מתחת לרשימת התנאים שהציב השר שטייניץ, שאינם מחוברים למציאות. שטייניץ למעשה הופך את כולנו ובמיוחד את תושבי האזור לבני ערובה של פיתוח כושר ייצור מגז. השבתה חלקית של התחנה הפחמית המזהמת תציל ממוות מוקדם מאות בני-אדם ותחסוך מיליארדים למשק".
"הפחם out, השמש in, הדגישו בגרינפיס, "הסגירה מבוססת על פרוייקטים של אנרגיות מתחדשות שכבר יצאו לדרך. בניגוד לתכנית המסורבלת של משרד האנרגיה הנמצאת על הנייר בלבד, המסלול ודאי ובר-יישום עוד לפני חיבור לוויתן".
בגרינפיס הדגישו: "אנו קוראים לשר להיערך להשבתה מדורגת של התחנה הפחמית ולחזור בו מהתנאים שהציב לסגירה. לבל יהיה לנו מקרה רידינג נוסף שסגירתה התעכבה במשך 13 שנה. שטייניץ כבר לא ישמש כשר האנרגיה, ההחלטה תרד לטימיון והפחם ימשיך להרוג".
"חשוב להבין שהמסלול המוצע הנשען על אנרגיה מתחדשת יניב רווח עתק לקופת המדינה. הצורך להקים תחנות גזיות שיספקו כושר ייצור חלופי בעלות משוערת של שני מיליארד שקלים יתבטל לחלוטין. זאת, בנוסף לחיסכון של מיליונים למשק כתוצאה מהשבתת פעילות שתי היחידות המזהמות בתחנה (עלויות חיצוניות של זיהום, תחלואה וביטול ימי עבודה).
"בפני משרד האנרגיה הזדמנות פז לבסס את סגירת התחנה הפחמית על מקורות אנרגיה מתחדשים. ישראל צריכה להוביל את המהפכה של המאה הנוכחית, מהפכת האנרגיות המתחדשות. אסור לנו להסתפק באנרגיה מלכלכת קצת פחות מפחם. השקעה במתקני גז ענקיים תקבע את השימוש בו לעוד עשרות שנים, בעוד שנחוץ מעבר ל- 100 אחוזים אנרגיה מתחדשת עד אמצע המאה במטרה למגר את שינויי האקלים".
"מאחר והמגמה הכוללת במשק היא האטה ואף צמצום צריכת האנרגיה, בניית תחנות נוספות על גז רק תדחה את המעבר הבלתי-נמנע והדוחק לאנרגיות מתחדשות, ובוודאי תפגע ביכולת המדינה להעניק תמריצים לאנרגיה מתחדשת ולהסיר חסמים בתחום", הוסיפו בגרינפיס. רקע · בעקבות לחץ ציבורי של גרינפיס יחד עם התושבים, הוחלט בסיכום בין המשרד להגנת הסביבה למשרד האנרגיה שיחידות 1-4 של חדרה ייסגרו עד יוני 2022 אולם, השר שטייניץ הציב תנאים בעיתיים לסגירה.
· התנאים של שטייניץ לסגירה: 1) חיבור שלושה מאגרי גז (לוויתן, כריש ותנין); 2) בניית כושר ייצור של 1,200 מגוואט מגז טבעי.
· פיתוח של שלושה מאגרי גז גדולים והשלמת הליכי תכנון וביצוע למתקני גז כבירים צפויים לקחת הרבה יותר מחמש שנים. התושבים ימשיכו לסבול מהפחם לעוד שנים רבות. נוסף על כך, שטייניץ כבר לא יהיה שר האנרגיה וההחלטה עלולה לרדת לטמיון.
· השימוש בפחם גובה את חייהם של כ- 155 בני אדם בשנה בנפת חדרה ואת חייהם של כ-59 בני אדם בשנה בנפת אשקלון.[1] חמישה מיליון מתושבי ישראל סובלים מנזקי הפחם. באירופה, הפחם אחראי לתמותה מוקדמת של כ-22,000 בני אדם בשנה.[2] · יחידות 4-1 פועלות בתחנת הכוח שבחדרה משנת 1981 ופולטות זיהום הגבוה פי עשרה מהתקן האירופאי.[3] · התחנות הפחמיות של ישראל מלוכלכות מהתחנות האירופיות ומשחררות לאוויר כמויות גדולות יותר של חומרים מזהמים. למשל, תחמוצות גופרית - 1,380 מ"ג למ"ק לעומת 150; תחמוצות חנקן - 1,000 מ"ג למ"ק לעומת 150; חלקיקים נשימיים - 50 מ"ג למ"ק לעומת 15. [4] ------------------------------ [1]הערכת אגף איכות אוויר במשרד להגנת הסביבה. ראו: כהן, ה' (2015, 3 במאי).
