השרה שקד: ״בתי המשפט והמערכת המשפטית מנוהלים על ידי נשים, בכל הדרגים. נשים מהוות 62% מדרג הניהול הבכיר במשרד המשפטים, ויש 51% שופטות מכלל השופטים. מתוכן, בשבועיים האחרונים, הושבעו שתי שופטות בנות העדה האתיופית וכן אנו פועלים למנות קאדית ראשונה בבית הדין השרעי. הפערים בשכר במשק בין נשים לגברים בישראל הינם 33% ואילו במשרד המשפטים הפער הינו 2% בלבד. אנו מובילים מגמה ברוכה של התקדמות לעבר שוויון מגדרי".
עו״ד פלמור: ״במשרד המשפטים ישנם הסדרי תעסוקה ייחודים שמאפשרים שוויון מגדרי. בנוסף, הטבות ניתנות תוך מתן משקל ומודעות לנושא המגדרי, כך שאנו מצליחים לצמצמם את פערי השכר וכן ליצור סביבת עבודה סובלנית המאפשרת איזון בין חיי משפחה לעבודה. סביבה שיש בה נשים מנהלות הינה יותר ידידותית לנשים מחברות מסורתיות וחלק ניכר מהעשייה שלנו הוא לייצר אמון בקרב בני החברה החרדית והערבית בכדי לשלבם בשורותינו. אנו נאבקים בנושא אך מצבינו טוב, וישנן נשים ערביות וחרדיות במגוון תפקידים ניהוליים ומקצועיים".
השופט שפיצר: ״גם בהנהלת בתי המשפט קיים איזון נכון בין נשים לגברים כאשר בחמש דרגות הניהול הבכירות ישנו רוב נשי מובהק. באשר לשופטות - בבתי משפט השלום ובבתי הדין ישנן שופטות רבות ואילו ככל שעולים בערכאות לצערנו ישנן פחות נשים אך זו קביעתה המקצועית של הוועדה למינוי שופטים״.
מנכ״לית שדולת הנשים, עו״ד מיכל גרא מרגליות: ״עומדת לפתחכן החלטה חשובה באשר למינוי שופטים לביהמ"ש העליון ולצערי ברשימת המועמדים ישנן 7 נשים בלבד מתוך 28. כיום ישנן 4 שופטות מתוך 15 בעליון, כאשר ארבעה פורשים ובניהם הנשיאה נאור. ההשפעה שלכם יכולה להכריע אם בקצה אחד נהיה עם שלוש שופטות מול 12 שופטים, או מצב כמעט שוויוני של 7 שופטות ו-8 שופטים בקצה השני".
יו"ר הוועדה ביקשה לנצל את נוכחות בכירי מערכת המשפט לדון בעוד מספר נושאים שעל הפרק.
היא פנתה למנהל בתי המשפט ושאלה האם בתי הדין ערוכים לקיים את חוק הסדר התדיינות בסכסוכי משפחה אשר נכנס לתוקפו ביולי האחרון. השופט שפיצר: ״צורת הפעלתו של החוק כרגע איננה הצלחה גדולה, ואנו עובדים יד ביד עם משרד הרווחה בכדי לשפר את המצב. התשתית אינה מספקת באשר לעורכי דין ועובדים סוציאליים שמוקצים לעניין הגישור ושירותי הסיוע אינם עומדים במסה שנוצרה. כבר היום נקבעים תאריכים מעבר למועד הקבוע בחוק, וניתנו כבר כמה החלטות שיפוטיות אשר ויתרו על ההמתנה לתהליך בשל פערי הזמנים. מדובר ברצון טוב לשפר מצב בין בני זוג אך לא תמיד הדבר תואם את רצונם ואת המציאות האפשרית״.
יו"ר הוועדה פנתה לשרת המשפטים: "אתמול התפרסמה ידיעה בדבר ביטולך את הוועדה המקצועית בנושא מזונות וחזקת הגיל הרך. זהו נושא חשוב שעומד על הפרק ויש לשנות את הגישה הפוגעת בזכותה של האישה להתפרנס בכבוד. המזונות הן לא פרנסתה של האישה אלא הם זכות הילדים בלבד, ובשל המזונות היא לא צריכה להיפגע בקצבאות ודרכים אחרות. בהקשר לחזקת הגיל הרך, ישנם מאבקים כוחניים, השמצות ואיומים מדאיגים, העלולים להביא לכך שתוצאה בסיומו של הליך פוליטי, במקום בחינת ועדה מקצועית, תשקף את יחסי הכוח הקיימים בחברה הישראלית מבחינה מגדרית, במקום לשפר את מצבן של הנשים״.
השרה שקד: ״קיבלתי התנגדויות רבות מארגוני גברים ומחלק מארגוני הנשים באשר לעצם קיום ועדה ולדיון בחזקת הגיל הרך ולכן החלטתי כי הכנסת, כנציגת העם, תדון בכך ותנסה להגיע להסכמות. בנוסף אנחנו פועלים על מנת להגיע למתווה מוסכם באשר למחלוקת בדבר המזונות, ואני מאמינה שתוך חודשיים-שלושה, מתווה חדש על בסיס ועדת שיפמן, יגיע לכנסת כהצעת חוק ממשלתית".
לסיכום, בירכה יו"ר הוועדה, ח״כ תומא-סלימאן, את משרד המשפטים על נוכחותו המכבדת בדיון, על הסקירה ותוצאותיה. ״המצב במשרד המשפטים טוב בהרבה מאשר במשרדים אחרים ועליהם ללמוד ממנו ולאמץ את אותה מדיניות. אין כאן נס חנוכה אלא החלטת מדיניות לפעול ולחתור לשוויון מגדרי״.
"אני מחזקת את ידי השרה על כך שהיא רוצה לראות קאדית וכן שופטות ערביות בבתי המשפט המחוזיים, מה שיאפשר לנו להתחיל לדבר גם על שופטת ערביה בבית המשפט העליון".
"אני מצטערת ומודאגת בדבר ביטול הוועדה המקצועית הנוגעת למזונות וחזקת הגיל הרך ומקווה כי נגיע למצב בו המזונות יוכרו כזכות בלעדית של הילדים ולא הכנסה של הנשים וכן מסקנות זהות יוסקו ע"י מוסדות אחרים כגון ביטוח לאומי. כמו כן אני מציינת בדאגה את החוק לסכסוכים משפחה שהושם בלי לדאוג לתשתית ומבקשת לקבל עדכון באשר להתפתחויות״.
