במהלך הישיבה שמעו חברי הוועדה את סיפורן של שתי נשים שפונו לאחרונה באלימות מדירות הדיור הציבורי, ואחת מהן אף התמוטטה לאחר דבריה. היו"ר כבל התייחס למקרים הקשים ודרש ממשרד הבינוי והשיכון מידע מלא באשר לכל דירות הדיור הציבורי הקיימות ופרטים באשר לכמה מהן מאוכלסות שלא על ידי זכאים לדיור ציבורי. הוא הוסיף כי יטפל בזה באופן אישי, ואמר כי לאחר קבל התשובות יחליט אם לערוך שימוע ציבורי גם בנושא הזה.
הישיבה התקיימה לבקשת ח"כ איציק שמולי, חברות הכנסת אורלי לוי אבקסיס וקארין אלהרר, ח"כ אורן חזן וח"כ אילן גילאון. ח"כ אלהרר אמרה כי מאות דירות דיור ציבורי חולקו שלל למועדוניות, ישיבות, בתי כנסת ומטרות אחרות אבל לא לטובת הדיור הציבורי שלשמם הם נועדו. היא הוסיפה כי "המקרה שבגללו התכנסה הוועדה הוא מזעזע – צעירה עם מוגבלות קוגניטיבית שנאזקת במהלך הפינוי ושוברים לה את השיניים. משרד השיכון לא עושה מספיק שלא נגיע למקרים כאלה". ח"כ גילאון הוסיף: "המקרה הזה הוא לא אחד ויחיד וקורה בכל מקום, צריך למצוא לו פתרון נקודתי מידי". ח"כ אורלי לוי אבקסיס אמרה: "חברת עמידר זרקה אם חד הורית לרחוב, באמצע חג החנוכה בשיא הגשמים, וכשמשרד השיכון רוצה לטפל בזה הוא מוצא את הדרך לעשות זאת". היא קראה ליו"ר כבל לקחת את הנושא לטיפולו וטיפול הוועדה, כדי שמקרים כאלה לא יחזרו. "ילד לא מבין למה זורקים את אמא שלו לרחוב, ובסוף עוד שירותי הרווחה עלולים לקחת אותו ממנה ובזה צריך לטפל", אמרה. ח"כ שמולי הוסיף כי שדדו את כספי ודירות הדיור הציבורי לצרכים אחרים, וזה מה שיצר תור אינסופי, וקרא להפסיק את הפינויים.
שרונה אוחיון, שפונתה עם שתי בנותיה, סיפרה כי היא מקבלת סיוע בשכר דירה כבר 5 שנים, כי היא לא זכאית לדירה, אבל אף אחד לא רוצה להשכיר לה. "פלשתי לדירה שהייתה ריקה במשך שנה וחצי. ביקשתי מהשוטרים לחכות עד אחרי החג, זה לא עניין אותם. שמו לי אזיקים בידיים וברגליים ולא פעלתי בדרך אלימה", סיפרה. כמה דקות לאחר מכן היא אף התמוטטה באולם הוועדה וקיבלה טיפול רפואי במקום, היא פונתה מהאולם ושבה אליו לקראת סוף הדיון לאחר שהתאוששה. מירי אבוטבול סיפרה כיצד פינו את אמה ואחותה שהיא בעלת מוגבלות, בעוד שבעיר באר שבע יש דירות ריקות במשך שנים. "אני מפנה אצבע מאשימה למשרד השיכון ומשטרת ב"ש. הפלישה הייתה צעד נואש. אף שוטרת לא הייתה בפינוי. אחותי קיבלה מכות ושברו לה את השיניים. הם טוענים שאמא שלי איימה עליהם, בעוד שהיא אפילו לא יכולה להגיע להליכון שלה לבד", אמרה.
נציג פורום הדיור הציבורי, דני גיגי, אמר כי מייצרים מאבק בין זכאים ללא זכאים, וכל עוד לא מייצאים פתרון אי אפשר לצפות שיפסיקו הפלישות. מיכה רחמן מהפורום הוסיף: הפלישה היא חלק מהמאבק והפתרון הוא בתקציב לדיור ציבורי. היו"ר כבל אמר כי הוא לא מסכים עם הגישה וכי לא פותרים עוול ביציאת עוול אחר. לדבריו, הקרב של הזכאים צריך להיות מול הממשלה ולא מול מי שממתין גם הוא בתור לדירה. ח"כ איילת נחמיאס ורבין הציעה לקיים שימוע ציבורי גם בנושא הדיור הציבורי, ואמרה כי התחושה היא שהמדינה החליטה שהדיור הציבורי לא חשוב לה והשאירה את אותם אנשים מאחור.
מנכ"ל עמידר, ראובן קפלן, אמר: "המקרים הם סופר קשים. אני לא יכול להסתכל בעיניים של אף אחד מהאנשים שפולשים, אבל אנחנו עושים את מה שנדרש מאתנו לפי דין. כמו שרונה יש עשרות אלפים שאין להם פתרון והם פולשים לדירות של זכאים. בשבוע שעבר הייתה פלישה לדירה מאוכלסת בזמן שיפוץ לדיירים אחרים". יועץ שר הבינוי והשיכון, חגי רזניק, אמר כי אי אפשר לעשות הכל אבל אין אטימות. לדבריו, יש בעיה של שנים במצאי הדירות והשר אכלס בתקופה האחרונה 600 דירות ורכש עוד אלף. "אי אפשר לעשות הכל ביום אחד", אמר.
היו"ר כבל סיכם ואמר כי "המדינה לקחה את חוק הדיור הציבורי ובמקום לעשות טוב ריסקה אותו לגמרי ומשרד הבינוי והשיכון לא יכול להתחבא מאחורי הגופים המשכנים", אמר. הוא דרש ממשרד השיכון להעביר לוועדה נתונים על כל הדירות בדיור הציבורי, מי מאכלס אותן, כמה מהן פנויות ובאיזה ערים ואמר: "פעם אחת ולתמיד נטפל בזה ואם נגלה שיש צורך נצא לשימוע ציבורי גם בעניין הזה". הוא הוסיף כי הממתינים בתור רובם לא מבצעים פלישות ואסור להסכים עם מצב שהם יפגעו על חשבון הפולשים.
