מדינת ישראל יהיה שר חוץ במשרה מלאה." במסגרת המפגש הוצג מסמך המלצות להצלת מערך החוץ הישראלי. המסמך גובש על ידי צוות חשיבה של מכון מיתווים, המכון הישראלי למדיניות חוץ אזורית. מנכ"ל מיתווים, ד"ר נמרוד גורן אמר: "חולשתו של מערך החוץ גורמת נזק מדיני לישראל. המסמך שהציג מכון מיתווים בכנסת מצביע על המלצות לחיזוק הדיפלומטיה הישראלית, ובהן ישראל צריכה, בראש ובראשונה, לאמץ מדיניות-חוץ תומכת-שלום ולעבור מלעומתיות מול הקהילה הבינלאומית להשתלבות בה. השילוב בין מערך חוץ משופר למדיניות-חוץ חדשה יקדם את ישראל לעבר התחלה חדשה במשפחת העמים." במפגש, השתתפו חברי כנסת ודיפלומטים לשעבר, שמילאו תפקידים בכירים בעבר והשתתפו בעיצוב המסמך המכונן על משרד החוץ.
ד"ר רונן הופמן, חבר כנסת לשעבר: "הציפיה שלנו מראש הממשלה היא שינהל את המדינה מתוך מחויבות, ויראה את המצב באופן מערכתי ולא באופן אישי- אינטרסנטי.
הדרך היחידה והריאלית להבטיח שדבר זה יקרה היא לחוקק את חוק מערך החוץ שיגדיר את סמכויות מערך החוץ ויעגן אותן." הגב' אילאיל שחר, הכתבת המדינית בגל"צ אמרה שהחלשת מערך החוץ היא מדיניות מכוונת: "המחסור בכח אדם מאפשר רק שגריר ודיפלומט נוסף. איך אפשר לתפקד כך? כשיש אדם אחד הוא עסוק בכיבוי שרפות. במדינה בה אומר ראש הממשלה יום אחד כי יש הסדרה וכמה שעות אחרי שאין- אין החלטיות. אין זה מפתיע שאין מדיניות חוץ." מר גדי בלטיאנסקי, דובר שגרירות ישראל בוושינגטון ויועץ תקשורת לראש הממשלה אהוד ברק לשעבר:
"עמדת משרד החוץ נעדרת מסדר היום הלאומי. אין אנו יכולים להיות "שחקן ספסל" ולצפות שיתייחסו אלינו כאל "שחקן מרכזי?" מר דניאל שק, שגריר ישראל בצרפת לשעבר אמר שיש פיל בחדר ואף אחד לא מדבר עליו: "הסכסוך הישראלי- פלסטיני הוא מכשול. מהשיתוק לדבר עליו- נוצר מצב שאין לנו בכלל כיוון דיפלומטי. חייבים לגבש יעדים. זו משימה הכרחית." המסמך שהוצג על ידי מכון מיתווים נועד לחזק את הדיפלומטיה הישראלית. בין המלצותיו שיפור מעמד מערך החוץ ביחס למערכת הביטחון, החזרת משרד החוץ לנושאי הליבה של העשייה המדינית, צמצום נזקי פיזור סמכויות משרד החוץ, חיזוק מטה משרד החוץ, שינוי התרבות הארגונית של משרד החוץ, העצמת הפיקוח הפרלמנטרי על מערך החוץ, עיגון פורמלי של מעמד משרד החוץ, והגברת המודעות הציבורית לחשיבותה של מדיניות-חוץ. צעדים אלה ייתנו מענה לאתגריו, מבניו וההתנהלות עמם מתמודד מערך החוץ.
