ההסכם הבינלאומי לסחר בשירותים, TISA, נדון בימים אלו על ידי הממשלה מול גורמים בינלאומיים תחת מעטה חשאיות וללא דיון ציבורי. זאת למרות שהוא כולל סעיפים דרמטיים ושנויים במחלוקת שעלולים לפגוע בזכויות אדם ובאיכות הסביבה. את ההסכם מקדמים משרדים כלכליים ותאגידים רבי עוצמה במטרה להפחית רגולציה וליצור עבורם סביבה כלכלית נוחה, ואינם לוקחים בחשבון שיקולים חברתיים.
במכתב מפורטת שורת פגיעות פוטנציאליות בתחומים שונים: בחופש הביטוי, בעיקרון הניטרליות ברשת, בפרטיות, בהגנת הסביבה ובבריאות הציבור. ההסכם עשוי להביא למצב בו שירותים חיוניים ורגישים יינתנו על ידי תאגידים זרים תוך הגבלה ממשית על סמכותו של הרגולטור להגן על האינטרסים של האזרחים. חתימה על ההסכם תפגע קשות ביכולתן של מממשלות עתידיות לשנות את המדיניות ולא תאפשר לשנות את מידת הרגולציה על שירותים חיוניים, אפילו עם אספקתם במסגרת ההסכם תתבצע תוך פגיעה בציבור. למשל, מדינה שתפריט תחום מסוים לא תוכל לחזור בה, אפילו אם ההפרטה נכשלה לחלוטין. כזכור, רק לאחרונה קבע בג"ץ כי אין להגביל שיקול דעת של ממשלה עתידית במסגרת בג"ץ מתווה הגז.
כאשר מדובר בחתימה על הסכם כל כך דרמטי, חייב להתקיים דיון ציבורי משמעותי לגביו. אם דרישת הארגונים לקיום דיון זה לא תתממש, נשקול פנייה להליכים משפטיים.
