מה כדאי שתמיד יהיה במקרר?
אפילו אם החשק לפיצה עולה באופן מפתיע, תמיד אפשר לצפות ללא צפוי, ולהכין מה שאפשר מראש. לכן, אם אתם חובי פיצה מושבעים, כדאי שתמיד יהיו במקפיא צנצנת רוטב שאפשר להפשיר במיקרו, תחתיות בצק עטופות ניילון נצמד מוכנות לקריאה, וגבינות מכל הסוגים שיהיה כיף לפזר וטעים לאכול חצי שעה אחר כך. את הרוטב תוכלו להכין מעגבניות אפויות בתנור, שום, שמן זית ועלי בזיליקום טחונים יחד למרקם חלק בבלנדר מוט, ולאחסן בצנצנת אטומה למשך שבוע (ובמקפיא- למשך כמה זמן שתרצו).
פיצה פיתה
אז נכון, זה לא הבצק הקלסי שתמצאו כשתחפשו מתכון לפיצה, אבל באמת שעם טוויסטים קטנים אפשר להפוך אותו לאלטרנטיבה ראויה. כאן, המיקרו ממלא את מקומו של טאבון אבן איטלקי, והתוצאה- קרובה מספיק! כמה פיתות במקפיא קופצות למיקרו להפשרה קצרצרה, נחצות לאורך וממשיכות משם אל תבנית מרופדת בנייר אפייה. אם תרצו את הפיתה-פיצה שלכם קרובה למקור, זה הזמן למרוח עליה רוטב עגבניות שהכנתם מראש (או רוטב מיועד לפיצה מקופסת שימורים- כשהעיגולים היפים האלו יצאו מהתנור אף אחד לא יחשוד, או יותר נכון- לאף אחד לא יהיה אכפת!). אם לעומת זאת תרצו את הפיצה-פיתה שלכם בסגנון יותר מזרח תיכוני, תוכלו לכתוש כמה ראשי שום, עלי אזוב, אורגנו ובזיליקום מהגינה (האמיצים מבניכם יכולים להוסיף גם רצועות פלפל צ'ילי גרוס). ערבבו את התערובת הכתושה עם שמן זית, מלח גס ופלפל שחור ומרחו על החלק הפנימי של הפיתה (אשר פונה כלפי מעלה). פזרו מעל את הגבינות האהובות עליכם ושלחו לתנור לאפייה של רבע שעה בערך בחום גבוה (190 מעלות).
רולדת פיצה
ובכן, נכון, זו לא ממש פיצה, אבל במבחן הטעם- זו פיצה לכל דבר. הפיצה הזו מגיעה בתבנית במקום במגש, אבל אם הטעם אותו הטעם, למה לא לגוון את הקונספט? ערבבו בקערה קמח, שמרים, סוכר, מלח, שמן ומים. לושו אותו היטב במשך כמה דקות ותנו לו לנוח חצי שעה. לאחר מכן, פתחו אותו לכדי מלבן באורך התבנית, מרחו את הרוטב, פזרו בנדיבות מוצרלה מגוררת (או גבינה הצהובה, או בולגרית) וכמה עלי בזיליקום לחיזוק האווירה האיטלקית. גלגלו את הרולדה ופזרו גבינה צהובה מעל, והיידה לתנור- אפו למשך 40-45 דקות וחתכו לפרוסות מעוררות תיאבון. להעשרת הטעמים תוכלו להוסיף כל תוספת שהייתם מוסיפים על פיצה: מזיתים, תירס ובצל ועד אספרגוס, רצועות זוקיני ובטטה.
פיצה במחבת
כן, מה ששמעתם. זמנים נואשים דורשים מעשים אמיצים- וזוהי בדיוק הגרסה שלפניכם. נכון, בדרך כלל מתכון לפיצה תמיד יכלול תנור, אבל מסתבר שעם המתכון הנכון, גם המחבת יכולה לתת עבודה. כאן הבצק מוכן בזמן אמת, ואפילו שהוא דורש מעט התפחה, היא עדיין קצרצרה ביחס להתפחה המקורית ותוך שעה כבר יש לכם פיצה תוצרת בית (בזמן הזה תוכלו לערוך שולחן ולהזמין חברים שתרצו להשוויץ בפניהם). התחילו בהכנת הבצק: ערבבו שמרים יבשים עם קמח, שמן, מים חמימים, מלח וסוכר. ערבלו את הבצק במערבל מזון למשך 6 דקות עד שמתקבל בצק אחיד ללא גושים. הניחו להתפחה של 30 דקות, ובזמן הזה הכינו את הרוטב (במקרה שאין לכם כבר אחד מוכן בצנצנת): עגבניות, שום, בזיליקום, שמן זית ומלח- זה כל מה שצריך. לטחון בבלנדר מוט ולבשל 10 דקות. עכשיו, כשהבצק מוכן והרוטב מחכה, צקו מעט שמן זית למחבת והברישו אותו בצורה אחידה. המחבת צריכה להיות משומנת, אבל לא יתר על המידה. רדדו עיגול דק בקוטר המחבת, העבירו אותו למחבת, מרחו מעט רוטב עגבניות ופזרו גבינה צהובה בנדיבות, וכל תוספת שאתם אוהבים במיוחד. לפני שתדליקו את האש, תנו לפיצה לנוח 10 דקות, ואז "אפו" על אש בינונית עם מכסה סגור. כמה דקות, ויש לכם פיצה מושלמת על הגז!