בכל האתרים פותחו אזורי פנאי נופש ופעילות ספורט וכן נבנו שבילי הליכה, טיילות נופיות, שיקום צומח וחי מקומי, ספסלים ופינות ישיבה לפיקניק ולפנאי, נקודות תצפית, מסלולים לימודיים ועוד.
צפון
שביל בין הגשרים, מבואת הכניסה לבית שאן – נחל חרוד: 3 ק"מ שביל לנופי חרוד
שביל בין הגשרים, מבואת הכניסה לבית שאן – נחל חרוד
פינת חמד שהוכשרה וטופחה לטובת הציבור הוא שביל בין הגשרים המחבר בין גשר הכניסה המערבית לבית שאן, עד לגשר הקטוע של העיר העתיקה בית שאן ומסתיים בגשר קניון הבזלת, שעליו אפשר לעבור ולהתרשם מנופי החרוד. לאורך השביל מספר גשרים ופינות ישיבה
בכניסה הראשית לעיר בית שאן לבאים מכיוון עפולה, נכנסים למבואת הכניסה לפארק בית שאן – נחל חרוד ומשם יורדים עם הנחל בשביל סלול לאורך נחל חרוד עד לקניון הבזלת. חלקו של השביל שוקם וחודש לאחרונה ואורכו כ-3 ק"מ. השביל מתאים למשפחות.
(וויז: שביל בין הגשרים, חניון, דרך נוף נחל חרוד, בית שאן: https://waze.com/ul/hsvc0ztz4g )
נחל נעמן – מסלול לאורך הנחל באזור עכו
רשות מקרקעי ישראל שיקמה וטיפחה מסלול הליכה מקסים ופינות ישיבה ופיקניק לאורך נחל הנעמן באזור עכו.
אם אתם חובבי טבע ומחפשים מסלול הליכה חביב ולא קשה באורך של כ 2 ק"מ עם פינות ישיבה ופיקניק, כדאי לכם לבקר באתר.
נחל נעמן הוא נחל קצר, אורכו רק כ-10 ק"מ, אך הוא אחד מנחלי האיתן המעטים שבמישור החוף. ראשית דרכו בעינות אפק (ליד קיבוץ אפק) ומשם הוא זורם צפונה בפאתי קרית ביאליק והקיבוצים כפר מסריק ועין המפרץ. הנחל פונה מערבה ונשפך לים התיכון בעכו.
שם הנחל נגזר משמו הערבי – א-נעמין, שפירושו הזמנה. מסורת מקומית מספרת שכאשר עבר הנביא מוחמד בארץ אסרו הנחלים להעניק לו זכות מעבר, ואילו נחל נעמן היה היחיד שהתיר לנביא לעבור דרכו.
בעבר, לפני ניצול מי הנחל, סיפקו המעיינות לערוץ העיקרי של הנחל כמויות אדירות של מים, בערך 5,000 מ"ק מים בשעה. עין אפק (כורדאני) היא קבוצת המעיינות העיקרית, והמעיינות שבה נובעים למרגלות העיר המקראית אפק. המעיינות ותל אפק נמצאים כיום בתחום שמורת טבע עין אפק.
אורכו של קטע הנחל בין הכניסה הדרומית לצפונית הוא כ-1.3 ק"מ. בכניסה הצפונית נמצא גשרון בטון המשמש את החקלאים באזור. מכאן אפשר להמשיך בגדה השמאלית של הנחל עוד כ-700 מ', ולהגיע לגשר הצפוני ביותר. בינתיים המעבר בגשר אינו אפשרי. בגדה המזרחית של הנחל נמצאת שמורת עין נימפית. כאשר יושלם שם השביל, אפשר יהיה לעבור בגשר ולסייר בשמורה.
מהסככה ניתן לעבור לגדה הימנית של הנחל, שם נמצאים חורשת איקליפטוס גדולה וחניון קטן ובו ארבעה שולחנות . לאורך הגדה ניתן לצעוד כ-700 מ' וליהנות בדרך מקטע ובו צמחיית נחלים עשירה. קק"ל השיבה לכאן צמחיית בר של גדות נחלים, והיא צומחת כאן באין מפריע כמעט. לרשימת המינים הבולטים נוכל להוסיף כף זאב אירופית, צמח עשבוני שמצמיח גבעול באורך של עד מטר ופרחיו לבנים.
לאחר כ-700 מ' נגיע לגשרון נוסף ולידו מתקן שעשועים לילדים ושני שולחנות פיקניק. שהוקמו באמצעות רשות מקרקעי ישראל. נעבור לגדה השמאלית של הנחל. אפשר להתרשם כאן מהאוכלוסייה הענקית של הצמח המכונה חנק מחודד, המטפס על משוכות הפטל שלאורך השביל. הצמח ניכר בעליו דמויי הלב. כבן למשפחת האסקלפיים, גם בעורקי החנק זורם מוהַל חלבי ארסי. רוב החרקים נמנעים ממגע עם הצמח. כולם מלבד הפרפר דנאית סדום הכתום , אשר נקבותיו מטילות את ביציהן על הצמח והזחלים שלו ניזונים מהם.
במקום ניתן לפגוש גם כמה נציגים של הצב הרך - צב ענק שמשקלו עשוי להגיע ל 50 ק"ג, שהובא לכאן בתקווה שיתרבה. כמו כן ניתן לראות כאן את דג לבנון הירקון הנמצא בסכנת הכחדה שאורכו מגיע עד 20 ס"מ.
(וויז: נסיעה עם Waze אל נחל נעמן קריית ביאליק, דרך הנעמן, כפר מסריק: https://waze.com/ul/hsvbgnf7xt
עמק המעיינות, בית שאן
(עמק המעיינות (צילום: רשות מקרקעי ישראל
בואו לטייל במתחם המעיינות, במועצה המקומית יסוד המעלה, אשר עבר שיקום באמצעות רשות מקרקעי ישראל יחד עם תעלת היסוד והנגשה למטיילים. הכניסה בכל ימות השנה ללא תשלום.
נחל הקיבוצים, בעמק המעיינות - הוא אחד היובלים הניזונים משפע המים הבוקעים ממעיינות לרגלי הגלבוע. חלקו המערבי של הנחל מהווה שמורת טבע על הצומח והחי שבתוכו, ואילו הצד המזרחי פתוח לנופשים ומטיילים.
המים הצלולים יוצרים בריכות טבעיות בתוך צמחיית הנחלים וממעל מתנשאים עצי איקליפטוס גבוהי צמרת. פרויקט שיקום נחל הקיבוצים באמצעות רשות מקרקעי ישראל כלל שיקום אקו-הידרולוגי ונופי בנחל,. במקום הוכשרו חניון רחב ידיים, פינות צל ופיקניק. לאורך הערוץ האקולוגי נסלל שביל מונגש, מוקמו מרפסות נוף ונבנה גשר עץ המאפשר חציית הנחל – כל אלו על מנת לאפשר לקהל נקודות תצפית אל האזור הטבעי.
מדובר בפרויקט סביבתי חשוב הממוקם באזור עמק המעיינות במועצה המקומית יסוד המעלה בתחום פארק המעיינות. הפרויקט נועד לקדם שיקום ופיתוח שבילים ליצירת נגישות טובה וטיול בפארק ללא פגיעה בטבע טיפול באקוודוקט וחשיפה לציבור של מתקני מים קדומים, הסדרת הגישה לתל שיכה כאתר מורשת ותצפית בפארק.
קישור לסרטונים באינסטגרם: https://www.instagram.com/reel/CeWHBG3IFv7/?igshid=YmMyMTA2M2Y
(וויז:עמק המעיינות https://waze.com/ul/hsvc0ythvd ).
נחל קדש תחתון, פארק מונגש
(נחל קדש תחתון, פארק מונגש (צילום: רשות מקרקעי ישראל
נחל קדש תחתון, פארק מונגש לילדים ולאוכלוסיות עם צרכים מיוחדים:
רשות מקרקעי ישראל היתה שותפה במימון בהקמה ובטיפוח של פארק מיוחד במינו לבעלי צרכים מיוחדים.
מדובר על פרויקט חדש בשטח מועצה אזורית מבואות החרמון, לפיתוח ושיקום בפארק נחל קדש, לפנאי, תיירות ונופש, במקום הושם דגש על הנגשה ייחודית לילדים ולאוכלוסיות עם צרכים מיוחדים. בפארק המשתרע על שטח של כ-29 דונם, בוצע שיקום סביבתי ואקולוגי, נבנה תוואי חדש לנחל קדש, יצירת תעלת מים מלאכותית והוקם פארק טבע ונופש מונגש עם מתקני ספורט לילדים ולאוכלוסיות עם צרכים מיוחדים, הכולל פינות ישיבה והצללות. בפרויקט שותפים המועצה אזורית מבואות החרמון, רשות ניקוז ונחלים כינרת, קרן קיימת לישראל ומשרד התיירות.
הפארק ממוקם בחלק המערבי של עמק החולה, צמוד למתחם צומת כ"ח, על כביש 90, בין עמק החולה לרכס הרי נפתלי, במורד נחל קדש. כחלק מהפרויקט, הנחל וגדותיו עברו שיקום ומעבר מתעלת בטון ליצירת מראה טבעי ומתפתל עם צמחייה מתאימה באורך של כ-500 מטר עם מדרונות מעוצבים וצמחי גדות.
(קרדיט לסרטון: רשות מקרקעי ישראל)
(בוויז - נסיעה עם Waze אל חניון נחל קדש תחתון: https://waze.com/ul/hsvck3m56p)
נחל השבעה, הגליל התחתון
צילום: אורי וול
(נחל השבעה, הגליל התחתון (צילום: אורי וול
נקודת חן למטיילים בגליל התחתון במועצה המקומית שיבלי אום אל ג'נאם הוא נחל השבעה (ואדי אל-מידי) אשר עבר הנגשה על ידי רשות מקרקעי ישראל למטיילים וגם לבעלי מוגבלויות.
במקום נסלל שביל סלול מונגש לנכים ופינות ישיבה ופיקניק לציבור. מקטע הנחל שבוצע כשלב ראשון, מתפרס על פני כ-3 ק"מ מצומת עין זעטוטא ששוקם ממש כעת לכיוון כדורי לצפון וכביש 65 לדרום.
נחל השבעה (ואדי אַלְמִידִי) מתחיל את דרכו במזרח הרי נצרת. הנחל יורד לעבר קיבוץ בית קשת, עובר בין בית ספר כדורי לשיבלי ומתחבר לנחל תבור מדרום לצומת גזית. שמו העברי של הנחל מנציח את שמם של שבעה לוחמי פלמ"ח שנהרגו בנחל במלחמת העצמאות.
בנחל, שאורכו כשמונה ק"מ, מתקיימת בחורף זרימה שיטפונית מהרי נצרת ובהמשך השנה זרימה שמקורה במעיינותיו ובמעיינות יובליו – נחל קשת ונחל אזנות. ערוץ הנחל נשמר טבעי במורדות ההרים, אך במהלכו בשטחים החקלאיים הוסדר לתעלה ששינתה את אופיו הטבעי לחלוטין.
נחל תבור ויובליו הם מסדרון אקולוגי חשוב המקשר את בקעת הירדן עם הגליל התחתון. נחל השבעה כאמור זוכה כעת לשיקום, השבת המופע והצמחייה הטבעיים שלו ופיתוחו למקום מפגש לתושבי הסביבה.
(וויז: חניה שכונת אלונים, מורן, כפר תבור: https://waze.com/ul/hsvc1vztzg)
חניון נחל קשת: https://www.google.com/maps?q=32.6994505,35.4090846&z=17&hl=he)
מרכז
נחל הדר, הוד השרון
(נחל הדר, הוד השרון (צילום: אסף פרידמן
אתר נפלא לפיקנינים בחיק הטבע באזור המרכז הוא נחל הדר אשר שוקם וטופח באמצעות רשות מקרקעי ישראל (שהשקיעה במקום 10 מליון ₪ ) ועיריית הוד השרון שהפכו אותו לפארק אקולוגי עם האגם האקולוגי הגדול במדינה.
אגם הדר, הוא כאמור אגם אקולוגי המתפקד כמקווה מים טבעי בשטח של כ-27 דונם, כולל גדות עם צמחיית מים ונחלים מקומית, רציפים עם מסתורים מוצלים המשתמשים לתצפית על ציפורים ובעלי חיים וטיילת היקפית.
מדובר בפארק ייחודי מסוגו בארץ ובעולם, אשר מממש את עיקרון החזרת המרחבים הטבעיים וההיסטוריים של נחל הדר ונחל הירקון לתושבי העיר, והוא בעל חשיבות גבוהה לאיכות החיים של תושבי הסביבה. בנוסף, הוחלט על יצירת מנגנוני הגנה סטטוטוריים בלתי הפיכים, שישמרו עליו בעתיד מלחצי הפיתוח המודרני.
נחל הדר, הוא אחד מיובליו של נחל הירקון, אשר סבל לאורך שנים מהזנחה ומשפכי ביוב שזרמו אליו. הפארק עובר התוויה מחודשת ושיקום פיזי באופן שייהפך מתעלת ניקוז חפורה מיושרת ומזוהמת לנחל מתפתל במראה ותפקוד טבעי. מי הנחל יזרמו אל הירקון לאורך כל השנה כחלק מ"גאולת הירקון".
אחד מהאלמנטים שהופכים את הפארק לאקולוגי, הוא מערכת ייחודית לטיהור, להשבת ולהזרמת מים לירקון למען שיקומו. נחל הדר ממוקם בשטח שמדרום לתחום המבונה של העיר הוד השרון, הפרויקט המשתרע של שטח של כ-115 דונם ועוסק בהתוויה מחודשת ושיקום פיזי של נחל הדר הזורם בפארק כך שהפך מתעלת ניקוז חפורה, מיושרת ומזוהמת לנחל מתפתל במראה ותפקוד טבעי, בו זורמים מים כל השנה אל הירקון כחלק מ"גאלת הירקון".
בנוף האגם בולטים שלושה מסתורי צפרות גדולים, וסביב האגם, שצורתו דמויית דלעת, הוסדר שביל הליכה סלול המתאים גם למוגבלי תנועה, ופינות ישיבה מוצלות. אורך השביל ההיקפי הוא 720 מ'. האגם הוקם בסמוך לאפיק נחל הדר, אחד מיובליו של הירקון, החוצה את השכונות המערביות בהוד השרון. אורכו של הנחל כשישה קילומטרים, אך חלקים ממנו הוכנסו למובל ניקוז סגור בתחום שכונות המגורים.
הפרויקט כולל גם ביצוע מערך שבילים לאורך שתי גדות הנחל, שבילי הליכה ואופניים והנגשת הנחל לכל אורכו לציבור הרחב וכולל שטחים מנחל הירקון השוכנים בחלק הדרומי של הפרויקט.
פארק נחל הדר מחבר ומקשר את שטחי הירקון לשבילי הליכה ואופניים ומהווה עוגן של איכות הסביבה, איכות חיים ושמירה על שטחים פתוחים.
הגבעה הבולטת בנוף, שימשה עד לאמצע שנות ה- 90' כמזבלה העירונית של הוד השרון. לגבעה עולה דרך עפר מפותלת מכיוון מערב, החסומה בתחילתה לכלי רכב. מי שיתאמץ ויעלה למזבלה (ברגל או באופניים) ייהנה מתצפית נוף מרהיבה - בצפון הוד השרון, במזרח השומרון, בדרום מגדלי פתח תקווה ובמערב תל אביב, רמת השרון, הרצליה וחורשות האקליפטוסים במתחם תע"ש השרון. כמו כן, ניצבת כאן אנדרטה מאולתרת בדמות אופניים על עמוד. זוהי גם נקודה טובה לתצפית על זריחת השמש. בתחילת דרך העפר העולה למחצבה נמצא מבנה אבן ישן, ששימש בעבר כבית ספר לילדי שבטי הבדווים באזור בתקופת המנדט הבריטי.
מדרום לאגם (במרחק 200 מ' דרומה), נמצאים "האגנים הירוקים" - פרוייקט לטיהור מי קולחים באמצעים ביולוגיים, ע"י הזרמת הקולחים לאגנים ובהם שכבת חצץ ומעליה נשתלו צמחי מים שונים, המסננים את המים. המים המטוהרים מוזרמים (החל ממאי 2014) בערוץ נחל הדר לעבר הירקון. מים אלו אינם מיועדים לרחצה, אך משפרים את כמות ואיכות המים בירקון לעומת המצב שנמשך שנים ארוכות.
בצמוד ומדרום לאגנים הירוקים, היה בעבר שפך נחל הדר לנחל קנה. בשנות ה- 50', הוסט נחל קנה מזרחה, כדי למנוע הצפה של שטחים חקלאיים במורד הנחל, והאפיק ההיסטורי של נחל קנה "סופח" לנחל הדר. במפגש ההיסטורי בין הנחלים צומחים בערוץ הנחל עצי ערבה מחודדת, שנוכחותם כאן מצביעה על מי תהום גבוהים. מכאן לכיוון הירקון יש לאורך הנחל שדרת אקליפטוסים עבותה, וצמחיית עבקנה סבוכה.
ממערב ל"אגנים הירוקים", נמצא תל קנה. זוהי גבעה נמוכה עליה צומחת חישת קנים, אך התל נקרא על שם נחל קַנַה הסמוך. שלט הסבר על תולדות התל נמצא בצד הדרומי של התל.
המישור הנרחב בין גבעת המזבלה ובין הירקון עובד בעבר ע"י חקלאים מפתח תקווה, שנטעו כאן פרדס רחב-ידיים - פרדס בחר-יה (או בחריה), הפרדס העברי הראשון בין פתח תקווה לחדרה. הפרדס נעקר בסוף שנות ה- 1990, ובשטח נותרו שני שרידים - בית הפרדס (מבנה דו-קומתי במרכז השטח המעובד, הכניסה אליו מסוכנת), וגשר בשפך נחל הדר לירקון. גשר זה הוקם בשנות ה- 1930 (על ערוץ נחל קנה דאז) ושימש למעבר קרוניות עם ארגזי פרי. כיום עובר בגשר זה שביל ישראל.
(וויז: נחל הדר: https://waze.com/ul/hsv8ycfy07)
אגמון חפר – פארק הציפורים עין החורש
(אגמון חפר – פארק הציפורים עין החורש (צילום: חיים שפיר
אין כמו החגים כדי לבקר באגמון חפר - "פארק הטבע והציפורים - אגמון חפר" אתר ששוקם וטופח אמצעות רשות מקרקעי ישראל. - במקום בוצעו עבודות פיתוח על בסיס בריכות הדגים של קיבוץ עין החורש וכן בוצעו עבודות לשימור בתי הגידול בשיפוץ מאגר לתפיסת מי שיטפונות לניצול מיטבי של הגשמים.
באגמון חפר מקננות אלפי ציפורי שיר ומעט עופות מים, הוא אתר חנייה בנדידה לעשרות אלפי ציפורים, בעיקר אלו החובבות סבך צמחיה וביצה . בסתיו ניתן לראות באגמון חפר, אנפה אפורה ואנפית סוף, מגלן חום וביצניות, טבלן גמדי וקרקירים (ברווזים) ובסבך הצמחייה מקפצות קניות, סבכיים ובשולי הבריכות נחליאלים צהובים. עופות דורסים, שקנאים וחסידות חולפים מעל האגמון החל ממחצית הסתיו ואז ניתן לשבת בגבעת התצפית וליהנות מעוצמתה של נדידת הציפורים.
פיתוח אגמון חפר הוא חלק מפרויקט שיקום נחל אלכסנדר והוא עוסק בשימור ובהעשרת בתי הגידול בעמק חפר שיפוץ מאגר תפיסת מי שיטפונות והבטחת קיומו של ממשק אקולוגי בין השניים. הפרויקט התבצע במועצה האזורית עמק חפר, בצמוד לנחל אלכסנדר, דרומית לקיבוץ עין החורש ממערב לכביש 6 וממזרח לכביש 4, על שטח של כ-335 דונם .
במסגרת הפרויקט הוכשר שביל היקפי הכולל 6 עמדות מסתור ותצפית, לרווחת המבקרים, שימור והעשרת בתי הגידול אשר יסייעו בשמירה והגנה על השטחים הפתוחים והמערכות האקולוגיות, תוך שילוב ואיזון בין צרכי התושבים, המטיילים והסביבה בדרך של ממשק אקולוגי שתאפשר שמירה על אופיו הייחודי של האזור גם לדורות הבאים.
כחלק מהפרויקט משוקם מאגר לתפיסת מי שיטפונות האפשר ניצול כמות מי הגשמים במקום לטובת הנחל, לצרכי הפארק ולבתי הגידול שבו. המיזם משלב ראיה עתידית וחשיבה סביבתית המשלבת בין צרכי הטבע בעלי החיים, הצמחייה והמערכות האקולוגיות הייחודיות של המקום אשר יזכו לשיפור משמעותי לבין ההזדמנות הניתנת לציבור הרחב ליהנות ממסלול ייחודי סביב בריכות עין החורש ונקודות תצפית על מהמגוון הביולוגי הקיים במקום.
(בוויז אגמון חפר, 146 האגמון, חדרה: https://waze.com/ul/hsvbb5j3nm)
דרום
אגם ירוחם
(אגם ירוחם (צילום: רשות מקרקעי ישראל
אם תרצו לסוע דרומה יש אתר מיוחד ששווה לכם לבקר בו אשר רשות מקרקעי ישראל טיפחה והנגישה לציבור הרחב ללא כל תשלום.
מדובר על פארק אגם ירוחם המשתרע על שטח של כ 4000 דונם. באמצעות רשות מקרקעי ישראל הוכשרן האגם ופרויקט "עיר בלב הפארק" כאתרי נופש ובילוי למשפחות ומטיילים.
סביב האגם הוקמו טיילת וגשר להולכי רגל ומסלול לאופניים משפחתיות ולרכבי סיור חשמליים קטנים סביב האגם, ופרויקט "ירוחם - עיר בלב פארק". השיקום נועד ליצור ציר תיירותי המקשר בין האטרקציות הנופיות דרך הנחלים והעיר, עם תצפית על האגם, הסכר וקניון נחל רביבים ממערב, וכלל הצבת תאורה, ברזיות, ריהוט גן, יצירת טיילת מהסכר לאורך הגדה הדרומית ועד המזרח וחזרה; טיילת צפה מאזור המזח על נחל ירוחם בתוך סבך קנים ועד לגדה הדרומית; ועוד פעולות שנועדו לשמור על הסביבה, בדרך של קיימות ותוך שמירה על אופיו הייחודי של האזור לדורות הבאים.
פעולות השיקום וההנגשה שבוצעו באמצעות רשות מקרקעי ישראל במסגרת "עיר בלב הפארק" ו"טיילת סביב האגם" באגם ירוחם חיזקו את אטרקטיביות האתר למטיילים.
(וויז: אגם ירוחם - חנייה ראשית פארק, ירוחם: https://waze.com/ul/hsv8b61wch)
מנהל רשות מקרקעי ישראל ויו"ר הקרן לשמירה על שטחים פתוחים, יעקב (ינקי) קוינט: "אנו מזמינים את כלל הציבור בישראל לנפוש ולטייל בחג הסוכות ולכל אורך השנה באתרי הטבע היפים של ארצנו, מהצפון ועד הדרום, במגוון אתרים ששוקמו, פותחו והונגשו לציבור באמצעות ובמימון רשות מקרקעי ישראל. באתרים השונים ייהנו המטיילים משבילים מסודרים לרכיבה ולהליכה, מפינות ישיבה, מפינות לפיקניק, מנקודות תצפית לפנאי ובילוי ועוד. בתכנון האתרים הושקעו תכנון והתאמה למאפיינים הייחודיים המקומיים, בהם: שיקום צמחייה מקומית והמגוון הביולוגי, יחד עם ראייה עתידית וחשיבה סביבתית מתקדמת לטובת הטבע ולטובת הציבור והדורות הבאים."
הקרן לשמירה על שטחים פתוחים של רשות מקרקעי ישראל פועלת מכוח חוק רשות מקרקעי ישראל. הקרן פועלת מול משרדי ממשלה, רשויות סטטוטוריות, גופים מוניציפליים, חברות ממשלתיות וגופים נוספים לתמיכה בפרויקטים בשטחים הפתוחים ולשימורם. הקרן הקצתה עד כה מעל 120מליארד ש"ח לסיוע במימון פרויקטים העוסקים בשמירה, בפיתוח סביבתי ובטיפוח השטחים הפתוחים שמחוץ לשטחים העירוניים הבנויים בכל רחבי הארץ.
