העלייה בשווי התיק ברבעון נבעה בעיקר משלושה רכיבים: יתרת ההשקעות בחו"ל, שעלתה ב-8.3%; יתרת המזומן והפיקדונות, שהוסיפה 4.2%; ויתרת אגרות החוב של החברות, שעלתה ב-3.8%. למעשה, יתרות האחזקות של הציבור עלו במהלך הרבעון בכל רכיבי התיק.
משקל תיק הנכסים הפיננסיים ביחס לתוצר עלה בכ-8.4 נקודות אחוז ועמד בסוף הרבעון על כ-348 אחוזים, זאת משום שהתיק צמח בקצב מהיר יותר מהתוצר.
יתרת המזומן והפיקדונות הוסיפה כ-102.4 מיליארד שקל והגיעה לכ-2.54 טריליון שקל, המהווים כשליש מסך התיק. יתרת אגרות החוב הקונצרניות הסחירות בארץ עלתה בכ-20.2 מיליארד שקל לכ-546 מיליארד, על רקע שילוב של השקעות נטו ועליות מחירים. יתרת המניות בארץ עלתה בכ-22.8 מיליארד שקל (1.6%) בעקבות עליות מחירים, יתרת המק"ם שבידי הציבור הוסיפה כ-8 מיליארד שקל לרמה של כ-196 מיליארד, ויתרת אגרות החוב הממשלתיות הסחירות עלתה בכ-16 מיליארד שקל לכ-519 מיליארד.
הרכיב הבולט ביותר היה ההשקעות בחו"ל, שעלו בכ-111 מיליארד שקל לכ-1.45 טריליון שקל — כ-19% מסך התיק. בתוך כך זינקה יתרת המניות בחו"ל בכ-129.5 מיליארד שקל (16.8%) לכ-901 מיליארד, בשילוב של עליות מחירים והשקעות נטו. מנגד, יתרת קרנות ההשקעה בחו"ל ירדה בכ-9 מיליארד שקל ויתרת אגרות החוב הסחירות בחו"ל ירדה בכ-6.4 מיליארד שקל.
כתוצאה מכך עלה שיעור הנכסים במטבע חוץ מ-24.1% ל-24.9%, ושיעור הנכסים הזרים עלה מ-18.3% ל-19%.
יתרת הנכסים המנוהלים בידי המשקיעים המוסדיים עלתה ברבעון בכ-198 מיליארד שקל (6.1%) ועמדה בסופו על כ-3.5 טריליון שקל, כ-46% מסך התיק. עיקר העלייה נרשמה בהשקעות בחו"ל (כ-109 מיליארד שקל), במזומן ובפיקדונות בארץ (כ-33 מיליארד) ובאגרות חוב ממשלתיות (כ-19 מיליארד).
התיק המנוהל באמצעות קרנות נאמנות בארץ עלה בכ-46 מיליארד שקל (6%) לכ-826 מיליארד שקל, כ-11% מסך התיק. העלייה נבעה מצבירות נטו של כ-22.6 מיליארד שקל ומעליות מחירים, כשעיקר הצבירות נרשמו בקרנות הכספיות השקליות (כ-11.5 מיליארד) ובקרנות המתמחות באג"ח בארץ (כ-9.1 מיליארד). מנגד, בקרנות המתמחות במניות בארץ נרשמה צבירה נטו שלילית של כ-4.8 מיליארד שקל.
