בנק ישראל מפעיל מאז פרוץ המלחמה שורה של תכניות שנועדו להבטיח את התפקוד התקין של השווקים הפיננסיים ולתמוך בפעילות הכלכלית וביציבות הפיננסית. אחת לחודש מפרסם הבנק דיווח על היקף הפעילות בפועל במסגרת התכניות האלה. הדיווח העדכני, המתייחס לנתונים נכון ל-31 באוקטובר 2026, מצביע על המשך הקיפאון בשימוש בכלים הללו.
לפי הנתונים, בחודשים מאי עד אוקטובר 2026 עמד היקף הפעילות על אפס בשלוש התכניות הפעילות: מכירת מט"ח, עסקאות החלף (swap) דולר/שקל, ועסקאות ריפו כנגד אג"ח ממשלתי או קונצרני כבטוחה. הפעילות האחרונה שנרשמה בעסקאות ריפו הייתה במרץ ובאפריל 2026, בהיקף של 200 מיליון שקל בכל אחד מהחודשים. בשוק המט"ח נרשמה הפעילות האחרונה ביוני 2025, בהיקף של 0.3 מיליארד דולר.
לשם השוואה, בחודש אוקטובר 2023, עם פרוץ המלחמה, מכר הבנק מט"ח בהיקף של 8.2 מיליארד דולר, ביצע עסקאות החלף בהיקף של 0.4 מיליארד דולר ועסקאות ריפו בהיקף של 95 מיליון שקל. בנובמבר 2023 הצטמצמו מכירות המט"ח ל-0.3 מיליארד דולר, ומאז לא חזרה הפעילות להיקפים שנרשמו בחודש הראשון של המלחמה.
התכניות שהושקו בעקבות המלחמה כוללות מסגרת למכירת מט"ח של עד 30 מיליארד דולר, שנועדה למתן את התנודות בשער השקל ולספק את הנזילות הנדרשת להמשך הפעילות הסדירה של השווקים; הפעלת מנגנוני עסקאות החלף בהיקף של עד 15 מיליארד דולר; וביצוע עסקאות ריפו מול גופים מוסדיים וקרנות נאמנות כנגד בטוחות של אג"ח, במטרה לשמור על התפקוד התקין של השווקים.
תכנית נוספת, מוניטרית, נועדה להקל על תנאי האשראי לעסקים קטנים וזעירים שנפגעו מהמלחמה. במסגרתה הועמדו הלוואות מוניטריות לבנקים בהיקף של עד 10 מיליארד שקל, ונותני אשראי חוץ-בנקאיים מפוקחים הורשו לבצע מול הבנק עסקאות ריפו בהיקף של עד מיליארד שקל. בחודשי פעילותה נע היקף התכנית בין 2.1 ל-2.2 מיליארד שקל בחודש, והיא הסתיימה בפברואר 2024.
