למה דווקא גן בוטני, ולמה דווקא עכשיו
יש משהו מעט מיושן בצירוף "גן בוטני". זה נשמע כמו טיול כיתה, כמו שלטי לטינית ליד שיחים, כמו מקום שהילדים יסרבו לצאת אליו. ואז מגיעים לשם, והילד בן החמש רץ אחרי צב מים בבריכת הנימפאות, בת השמונה מגלה שיש עץ שמריחים את העלים שלו והם מריחים לימון, והפעוט פשוט מתגלגל על מדשאה בלי שאף אחד צועק עליו. אחרי שנים של טיולים עם ילדים אני יכולה להגיד את זה בביטחון: הגנים הבוטניים והפארקים העירוניים הם המקומות שהכי קל להצליח בהם, והכי קשה להרוס.
אוקטובר הוא הרגע האידיאלי. החום נשבר, הדשא מתאושש אחרי הקיץ, חלק מהגנים נכנסים לעונת השתלנים והתפרחות הסתוויות, והחופשות הגדולות נגמרו – כלומר אין עומס. בניגוד לטיול בשמורת טבע, כאן אין מסלול שחייבים לסיים, אין שעת סגירה דרמטית ואין שאלה של "כמה עוד". אפשר להגיע לשעתיים ואפשר להישאר חצי יום.
כמה כללי אצבע שחוסכים עצבים: לצאת מוקדם, לא אחרי הצהריים, כי הילדים טריים והאור יפה; לקחת שמיכת פיקניק גם אם מתכננים לקנות משהו בדרך; ולתת לכל ילד "משימה" – לצלם חמישה פרחים בצבע שונה, למצוא את העץ הכי עבה בגן, לספור כמה סוגי דקלים יש. זה הופך הליכה בין ערוגות למשחק חיפוש, וזה עובד גם על מבוגרים.
הגן הבוטני ע"ש מונטיפיורי, גבעת רם – ירושלים
זה הגדול והמרשים מכולם, ובצדק. הגן הבוטני בגבעת רם פרוש סביב אגם, ומחולק לאזורים גיאוגרפיים: אירופה, דרום אפריקה, אוסטרליה, צפון אמריקה, דרום-מזרח אסיה וארץ ישראל. למעשה אפשר לעשות שם "סיבוב עולם" ברגל בתוך שעה וחצי, וזה בדיוק הסיפור שמוכרים לילדים בכניסה.
מה עובד עם ילדים: החממה הטרופית, שבה הלחות והחום והצמחייה הענקית מייצרים תחושה של ג'ונגל; גן הבונסאי, שמפעיל גם ילדים שלא מתלהבים מצמחים ("איך עץ שלם נכנס לעציץ?"); והאגם, עם ברווזים, צבים ודגים. יש רכבת גן קטנה שעושה סיבוב מודרך, ובסופי שבוע ובחגים מפעילים פעילויות יצירה וסדנאות למשפחות.
טיפים: הגן גדול ומדורג, אז עגלה אפשרית אבל מצריכה כוח. יש קפיטריה עם מרפסת מול האגם – לא זולה, אבל נעימה. אם אתם כבר באזור, אפשר לשלב את הביקור עם מסלול קצר בהרי ירושלים עם ילדים.
הגן הבוטני של אוניברסיטת תל אביב
הפנינה הסודית של תל אביב. הגן הבוטני ע"ש יהודה נפתלי שוכן בקמפוס רמת אביב, הוא קטן יחסית, שקט להפליא וכמעט ריק מאנשים באמצע השבוע. יש בו גשרון עץ אדום מעל בריכה, אוסף יפהפה של צמחי מים וצמחיית ארץ ישראל מכל אזורי הארץ – מהחרמון ועד הערבה – מסודרת לפי בתי גידול.
למה זה מצוין עם ילדים: השבילים מישוריים ונוחים לעגלה, המרחקים קצרים, ובריכת הנימפאות עם הצבים היא מגנט אמיתי. הכניסה חינם ברוב ימות השנה, מה שהופך את זה לטיול ספונטני מושלם לאחר צהריים. בצמוד לגן נמצאים מוזיאון הטבע ע"ש שטיינהרדט ומוזיאון אנו, כך שאפשר לחבר יום שלם – ואם זה הכיוון, שווה לקרוא גם את המדריך למוזיאונים ומרכזי מדע עם ילדים.
פארק הירקון וגני יהושע – תל אביב
פארק הירקון הוא לא גן בוטני אלא ריאה עירונית ענקית, ובתוכו מסתתרים כמה גנים מעולים שרוב המבקרים מפספסים: גן הסלע עם צמחיית מדבר וסלעים מאזורים שונים, גן הטרופי, וגן הקקטוסים. אבל מה שהופך את הפארק לטיול משפחתי מושלם זה השילוב: ירוק, מים ופעילות.
- שייט על הירקון – סירות משוטים, קייקים ופדלים באגם הפארק. מתאים מגיל 4 בערך, עם מצופים.
- רכיבה על אופניים – עשרות קילומטרים של שבילים מופרדים לאורך הנחל. אפשר לשכור במקום. מי שאוהב את הפורמט ימצא עוד רעיונות במדריך מסלולי האופניים עם ילדים.
- גן הסלע והמדשאות – פיקניק קלאסי עם מרחבים אינסופיים לכדורגל ולעפיפונים.
- מתחם מתקני המשחק – כמה גני שעשועים גדולים פזורים בפארק, חלקם מוצלים.
הפארק פתוח תמיד וללא תשלום, והחניה בחלק מהכניסות בתשלום. השעה הטובה ביותר היא בוקר שישי או אחר צהריים בחול – בשבת זה הומה.
פארק אוטופיה – כפר ויתקין
אם יש מקום אחד ברשימה הזאת שמנצח גם ביום גשום, זה אוטופיה. זהו פארק סחלבים מקורה בעמק חפר: חממה טרופית ענקית עם מפלי מים, בריכות, צמחייה סבוכה ואוסף סחלבים צבעוני שמלבלב כל השנה. הילדים לא מבינים שהם בחממה – הם מרגישים שהם בג'ונגל.
מה יש שם מעבר לצמחים: מופע מזרקות מוזיקלי, מבוך צמחייה, גן חיות פינתי קטן עם תוכים ובעלי חיים ידידותיים, מתקני משחק ומתחם פעילות לילדים. זה אתר בתשלום ולא זול, אבל הוא מחזיק משפחה בקלות שלוש-ארבע שעות, וזה בדיוק הסוג של מקום שמציל יום חורפי. כדאי לבדוק מראש שעות פעילות והזמנת כרטיסים באתר.
הפארק הלאומי ברמת גן
אחד הפארקים הוותיקים והאהובים במרכז, ובצדק: מדשאות ענק, חורשות אורן ואקליפטוס, אגם עם ברבורים וברווזים, ורשת שבילים מרוצפים שמאפשרת לעשות סיבוב שלם עם עגלה בלי מכשול אחד. בשבתות ובחגים הוא מתמלא במשפחות עם מנגלים, כדורים ואופניים, והאווירה שלו ישראלית מאוד.
לילדים יש כאן מתקני משחק, אפשרות להשכיר סירות על האגם, ובסמוך – ספארי רמת גן, כך שאפשר לחבר יום שלם. אם תכננתם בכל מקרה סיבוב באזור, שווה להציץ במדריך גוש דן עם ילדים ובמדריך גני החיות והחוות.
גן הפעמון וגן הוורדים – ירושלים
גן הפעמון (פארק ליברטי בל) הוא הגן העירוני האהוב על משפחות ירושלמיות, והוא שונה מהאחרים ברשימה: הוא פחות "בוטני" ויותר גן משחקים ענק מוקף ירק. יש בו פסלי משחק גדולים – דרקון כחול לטיפוס, מנהרות, רכבת – מתחם אמפיתיאטרון, מגרשים ושבילי ריצה. הכניסה חופשית, והוא פתוח תמיד.
קילומטר משם נמצא גן הוורדים (גן הוורדים ע"ש ואהל), הפרוש מול בניין הכנסת: אלפי שיחי ורדים ממאות זנים, מדשאות מטופחות ותצפית. השילוב של השניים הוא חצי יום ירושלמי נעים במיוחד, במיוחד באוקטובר כשהוורדים נותנים גל פריחה שני.
גני רמת הנדיב – זכרון יעקב
רמת הנדיב הוא אולי הגן המטופח ביותר בישראל, והוא חינמי. הגנים הפורמליים – גן הניחוחות, גן הקסקדות, גן הדקלים – ערוכים סביב מתחם קבר הברון רוטשילד, עם שבילי אבן מדויקים, מזרקות וערוגות שמחליפות צבע לפי העונה. מסביב פרושה שמורת טבע עם מסלולי הליכה מסומנים באורכים שונים, חלקם קצרים ומתאימים לילדים.
המלצה: להתחיל בגנים הפורמליים (קל, יפה, מרשים את הילדים) ואז לצאת למסלול הקצר אל שרידי עין צור או אל התצפית. יש מרכז מבקרים, שירותים ובית קפה. הגן נגיש לעגלות בחלקו. מי שכבר באזור ימצא עוד רעיונות במדריך זכרון יעקב וחוף הכרמל עם ילדים.
הגן הבוטני בעין גדי – הפתעה במדבר
זה הגן הבוטני היחיד בעולם שאנשים גם גרים בתוכו: קיבוץ עין גדי כולו מתוכנן כגן בוטני, עם מאות מיני צמחים טרופיים וסובטרופיים שנשתלו לאורך עשרות שנים – באובים, אדניות, דקלי נוי, קקטוסים ועצים שמגיעים ממדגסקר, מדרום אמריקה ומאפריקה – והכול על מדף סלע מעל ים המלח, מול מצוקי המדבר.
הניגוד הוא כל הקסם: יוצאים מהמדבר הצחיח ונכנסים לצמחייה ירוקה ושופעת. יש סיורים מודרכים ברכב חשמלי, וזה טיול מצוין לחבר ליום בים המלח עם ילדים או לטיול בשמורת עין גדי. חשוב לזכור שבקיץ החום שם קיצוני – אוקטובר עד אפריל הם העונה הנכונה.
איך הופכים גן בוטני לטיול שהילדים מבקשים לחזור אליו
ההבדל בין "היינו בגן" לבין "מתי חוזרים לגן" הוא כמעט תמיד בהכנה הקטנה שעושים בבית, לא בגן עצמו. כמה דברים שעובדים לנו שוב ושוב:
- ביקור עם מטרה – לבחור מראש שלושה צמחים "מבוקשים" ולחפש אותם בגן כמו במצוד. בגן הבוטני בירושלים, למשל, אפשר לצאת לחפש את הבאובב, את עץ הבננה ואת הבונסאי הכי זקן.
- מצלמה לילד – גם טלפון ישן. ילד שמצלם מסתכל אחרת לגמרי, ובסוף היום יש אלבום שהוא עשה בעצמו.
- לאסוף במקום לקטוף – עלים שנשרו, זרעים, קליפות. בונים מזה קולאז' בבית. חשוב להסביר שבגן בוטני לא קוטפים כלום מהצמח החי.
- לשבת – זו לא בדיחה. ההורים ממהרים, הילדים רוצים להישאר באותה בריכה עשרים דקות. תנו להם. הטיול נמדד בעומק, לא בקילומטרים.
- לסיים בטוב – ארטיק, מאפה או משחק בדשא בסוף. זה מה שנשאר בזיכרון, וזה מה שגורם להם לבקש לחזור.
ועוד נקודה למי שמטייל עם פעוטות: גנים בוטניים הם אחד המקומות הבודדים שבהם ילד בן שנתיים יכול פשוט ללכת לאן שהוא רוצה. אין כביש, אין מצוק, אין קהל. זו חירות שקשה למצוא בטיול אחר, ושווה לנצל אותה.
עוד גנים ופארקים ששווים נסיעה
- גן הבהאים, חיפה – המרפסות המדורגות במדרון הכרמל, אחד המראות המרשימים בארץ. הכניסה לגנים העליונים חופשית ואפשר להצטרף לסיור מודרך בחינם, בכפוף לקוד לבוש.
- גן האם, חיפה – גן עירוני ותיק עם גן חיות קטן ומוזיאון, מתאים מאוד לפעוטות.
- פארק אריאל שרון – הפארק שנבנה על הר הפסולת של חיריה: גבעת תצפית, מדשאות ענק ומסלולי אופניים. פרויקט סביבתי שמרתק ילדים גדולים.
- פארק הכט, חיפה – מדשאות ענק מול הים, מתקני משחק ומרחב מושלם לעפיפונים.
- גן לאומי אפק-אנטיפטרוס – שילוב של מצודה, מעיינות וצמחיית מים, קרוב מאוד לגוש דן.
- הגן הבוטני בכפר הנשיא ובגבעת וושינגטון – קטנים, שקטים ופחות מוכרים, מצוינים לאחר צהריים רגוע.
ציוד, תקציב וכמה זה באמת מחזיק
- מה לקחת – כובעים ומים גם באוקטובר, שמיכת פיקניק, חטיפים, החלפה לפעוט (יש מים, יהיו רטובים), ואם יש – משקפת קטנה או זכוכית מגדלת. זכוכית מגדלת היא ההשקעה הכי משתלמת לטיול בגן בוטני.
- תקציב – רוב הפארקים העירוניים והגן הבוטני בתל אביב בחינם; הגן הבוטני בירושלים ורמת הנדיב בתשלום סמלי עד בינוני (ורמת הנדיב חינם בכניסה לגנים); אוטופיה הוא היקר ברשימה. שווה לבדוק מנוי של רשות הטבע והגנים אם אתם מטיילים הרבה.
- כמה זמן – גן עירוני קטן: שעה-שעתיים. גן בוטני גדול: שעתיים-שלוש. אוטופיה או רמת הנדיב: חצי יום בקלות.
- נגישות – כמעט כל האתרים ברשימה נגישים לעגלות בחלקם לפחות. בגן הבוטני בירושלים ובגני רמת הנדיב יש קטעים מדרוניים.
אוקטובר ונובמבר הם גם עונת הסתוונית והחצב, ואם אתם מתחברים לפורמט הזה כדאי לצרף את מדריך טיולי הפריחה עם ילדים ואת מדריך יערות קק"ל לרשימת המועדפים. בסופו של דבר, הדבר הכי טוב בגנים האלה הוא שאין בהם מה להספיק. אתם נכנסים, מתיישבים על דשא, והילדים עושים את השאר.
