, |

זמן קריאה: 4 דקותשיתוף:

קורטיגו, שפיתחה טכנולוגיה לתקשורת אלחוטית בין מכונות תעשייתיות וגייסה כ-45 מיליון דולר ממשקיעים ובהם אמזון, קוואלקום ולנובו, קרסה לאחר שלקוחה גרמנית מרכזית הפסיקה בפועל להזמין ממנה מוצרים. אחרי שמונה חודשים של ניסיונות כושלים לאתר רוכש, נמכרו נכסיה — ובהם 34 פטנטים וקוד התוכנה — לחברה יפנית תמורת 350 אלף דולר.

כלים
עו"ד גיל אפרתי, נאמן קורטיגו | צילום: שגיא כהן
עו"ד גיל אפרתי, נאמן קורטיגו | צילום: שגיא כהן

מה עושים עם הטכנולוגיה והפטנטים של חברת הייטק שקרסה, כאשר עובדיה כבר פוטרו, מערך הפיתוח חדל לפעול ורוכשים פוטנציאליים אינם מוכנים לרכוש את נכסיה? זו הייתה הבעיה שניצבה בפני עו"ד גיל אפרתי, שמונה בפברואר האחרון לנאמן של חברת קורטיגו (CoreTigo) הישראלית.

מנתניה לשווקים בעולם

קורטיגו הוקמה ב-2017 בנתניה על ידי ערן זיגמן, ששימש מנכ"ל החברה, ועופר בלונסקי, סמנכ"ל הטכנולוגיה. החברה פיתחה טכנולוגיה המאפשרת תקשורת אלחוטית בין מערכות בקרה תעשייתיות לבין חיישנים ומכונות, ללא צורך בכבלים. מוצריה, שהתבססו על תקן IO-Link Wireless, שולבו בין היתר במכונות אריזה ובמערכות למיון חבילות.

במהלך שנות פעילותה גייסה החברה כ-45 מיליון דולר ממשקיעים ובהם אמזון, קוואלקום, לנובו, וריזון ואמרסון. אלא שלמרות הגיוסים התקשתה קורטיגו להגדיל את מכירותיה ונאלצה לצמצם את מצבת עובדיה מ-60 ל-24.

הלקוחה הגרמנית שדחתה את ההזמנות

בסוף 2024 חתמה החברה על הסכם הצטיידות עם ענקית החיישנים הגרמנית SICK AG, שהייתה אחראית לכמחצית מהכנסותיה. במהלך 2025, על רקע המשבר בתעשיית הרכב הגרמנית, החלה SICK לדחות את הזמנותיה מחודש לחודש בלי לבטלן רשמית — דחייה שפגעה קשות בתזרים המזומנים.

קורטיגו ניסתה להתמודד באמצעות הלוואת גישור של מיליון דולר מבנק הפועלים, צמצום הוצאות ומגעים עם הלקוחה הגרמנית. בדצמבר 2025 הודיעה SICK כי אינה יכולה לעמוד בהתחייבויותיה או למסור מועד חלופי לביצוע ההזמנות, ובעקבות זאת הוקפאה פעילות החברה. לאחר שניסיונות למכור אותה לשלוש חברות בינלאומיות לא הבשילו, הגישה קורטיגו בינואר 2026 בקשה לפתיחת הליכי חדלות פירעון באמצעות עורכי הדין פיני יניב וברק בן אריה ממשרד מיתר.

ב-4 בפברואר פסקה השופטת חנה קיציס, סגנית נשיא בית המשפט המחוזי בלוד, כי לא נותר סיכוי סביר לשיקום החברה, הורתה על פירוקה ומינתה את עו"ד אפרתי לנאמן.

מכרז שהניב פנייה אחת

עיקר שוויה של קורטיגו היה טמון בפטנטים, בקוד התוכנה ובידע הטכנולוגי. העובדים שפיתחו את המערכות כבר לא הועסקו, ורוכשים פוטנציאליים נדרשו לשקול רכישת טכנולוגיה מורכבת ללא צוות שיתחזק וימשיך לפתח אותה. במרץ קיבל אפרתי אישור לפרסם הזמנה פומבית להציע הצעות, אך הפרסום הניב פנייה אחת בלבד מגורם בגרמניה — וגם המתעניין היחיד חזר בו לאחר שנשלח אליו הסכם סודיות. ההצעות שהתקבלו עבור המלאי והציוד שנותרו במשרדים לא עלו על 5,000 שקלים.

בהיעדר רוכש ניסה הנאמן מתווה חלופי: במקום למכור את הטכנולוגיה במלואה, להגיע עם לקוחותיה לשעבר של החברה להסכמי רישוי שיאפשרו להם להמשיך להשתמש בה, בליווי מקצועי של הדירקטורים לשעבר. גובשו טיוטות הסכמים והתקיימו מגעים עם מהנדסים, עובדים ולקוחות ברחבי העולם, והמתווה אף זכה לאישור נציגי רשות החדשנות — אך גם הוא לא הבשיל לעסקאות.

המשא ומתן עם טוקיו

במהלך המגעים הביעה חברת Aeterlink Corp מטוקיו עניין ברכישת כלל נכסי קורטיגו, ולא רק בקבלת רישיון. החברה היפנית ביקשה בלעדיות וליווי מקצועי של הדירקטורים לשעבר, אולם המשא ומתן נקלע למבוי סתום: לפי הבקשה שהגיש אפרתי לבית המשפט, הדירקטורים לשעבר לא העמידו את התמיכה שנדרשה.

אפרתי חידש את המגעים במתווה שאינו תלוי בדירקטורים. לשם כך פנה לחברת ELPC, שסיפקה לקורטיגו שירותי תשתית ואבטחת מידע, ובסיועה השיג שליטה וגישה למערכות הדיגיטליות שבהן נשמרו נכסי החברה. במקביל פעל להגבלת הרשאות הגישה של עובדים לשעבר ולשמירת המידע הטכנולוגי. כך התאפשר להציג בפני החברה היפנית את הנכסים הטכנולוגיים ואת הקניין הרוחני, בלי לחשוף את קוד המקור עצמו לפני השלמת הרכישה.

הרוכשת הגישה הצעה של 250 אלף דולר. אפרתי דחה אותה ודרש 350 אלף, ולאחר משא ומתן נוסף הסכימה החברה היפנית להעלות את הצעתה ב-100 אלף דולר — תוספת של 40% ביחס להצעה המקורית — ולרכוש את הנכסים כמכלול.

מה כולל ההסכם

ב-20 באוקטובר נחתם הסכם המכר. לפיו תרכוש Aeterlink את הטכנולוגיה שפיתחה קורטיגו, 34 פטנטים ובקשות פטנט, קוד התוכנה, רכיבים אלקטרוניים ומוצרים מוגמרים שנותרו במלאי, מידע השמור במערכות הדיגיטליות, קניין רוחני הקשור לנכסים והמוניטין של השם CoreTigo. נקבע כי הנכסים יימכרו במצבם הקיים, ללא אחריות, תחזוקה או תמיכה טכנית מצד החברה שבפירוק, והרוכשת אישרה כי היא מודעת לכך שאין עוד צוות טכנולוגי וכי לא נחשפה לקוד המקור לפני החתימה.

יומיים לאחר מכן הגיש אפרתי בקשה דחופה לאישור ההסכם, בנימוק שהוצאות אחסון המלאי מכבידות על קופת הפירוק ושבעלת המשרדים בנתניה כבר דרשה את פינויים. ב-22 באוקטובר אישרה השופטת קיציס את הסכם המכר, וגם רשות החדשנות אישרה אותו. לאחר השלמת העסקה צפויה התמורה לזרום לקופת הפירוק ולשמש לפירעון חובות החברה בהתאם לדין.

משרד גיל אפרתי ושות' הוא משרד בוטיק המתמחה בליטיגציה אזרחית-מסחרית, בוררויות, חברות, נדל"ן, חדלות פירעון והסדרי חוב מורכבים.

The Butterfly Button