בניצוחו של שמעון כלפה ז"ל, אז ראש מועצת עזתה, ובשיתוף פעולה עם נתיבות, אופקים, שדרות ומרחבים, גובשה יוזמה עצמאית להקמת פארק תעשייתי שייתן מענה לצורך הדחוף בתעסוקה איכותית. הצורך הפך קריטי לאור השינוי במאזן הדמוגרפי באזור, עם זרימה של זוגות ומשפחות צעירות שקבעו את ביתם ביישובי הסביבה ובעיר נתיבות. לאחר סדרת סקרים שכללו בחינת כדאיות כלכלית, היבטים אקולוגיים ותשתית תחבורתית, השתכנע משרד התמ"ת בחשיבות הפרויקט.
כיום הפארק, המשותף לערים נתיבות ואופקים ולמועצות האזוריות שדות נגב ומרחבים, מציין 15 שנות תנופה תעשייתית עם חשיפת אסטרטגיה המשלבת תעשייה מתקדמת, קיימות וחינוך. הפארק, המאכלס גם את מפעל טרה כעוגן מרכזי, עתיד להפוך בשנים הקרובות למעבדה חיה של תעשייה מתקדמת וירוקה, בעלת קשר הדוק עם הקהילה ועם החינוך המדעי-טכנולוגי. מנכ"ל הפארק, יוסי אנגלר-שר, מתאר תפיסת עולם המבוססת על שני עקרונות ליבה: אקו-תעשייתי וחינוכי-מדעי.
"אנחנו לא רק מייצרים מוצרים. אנחנו שואלים את עצמנו כל יום איך לתת ערך מוסף לפארק תעשייה, וחושבים תמיד איך לשלב את ה'הארדקור' התעשייתי עם ערכים סביבתיים וחינוכיים" - יוסי אנגלר-שר, מנכ"ל פארק נ.ע.ם.
אחת מגולות הכותרת של הפארק היא חזונו של אנגלר-שר לבלוק "סימביוזה תעשייתית" המתוכנן על פני 50 דונם. מדובר במודל הקיים במקומות ספורים בעולם, שבו קבוצת מפעלים מתכננת את הייצור כך שתוצרי הלוואי, כלומר הפסולת, של מפעל אחד הופכים ישירות לחומרי הגלם של המפעל השכן. כך, ברמת סימביוזה נמוכה יותר, מפעל משטחים מספק משטחי עץ למפעל שכן בשינוע פנימי קצר, תוך חיסכון בזיהום אוויר ובשינוע בכבישים.
הפארק מוביל גם את המעבר לאנרגיה נקייה: חיבור מפעלי הפארק, ובהם טרה, מובילק ואינופק, לרשת הגז הטבעי כבר בוצע, מה שמפחית משמעותית את השימוש במזוט ובסולר מזהמים. במקביל קיבל הפארק אור ירוק להקמת תחנת אגירה לחשמל בשיתוף חברת החשמל והרשויות, בהשקעה של כ-12 מיליון שקלים. כמו כן, כל מפעל חדש מחויב בתכנון התקנת פאנלים סולריים על הגגות כתנאי להיתר בנייה.
אנגלר-שר, שרואה עצמו גם כמנהל מרחב תעשייתי-חינוכי במובן הרחב, יצר חיבורים עם מערכת החינוך: תוכנית מצוינות למורים מהאזור הלומדים את עולם התעשייה כדי להנחיל ערכי ניהול וחדשנות לתלמידים; תוכניות לימוד עתידיות המשלבות עבודה מעשית במפעלי הפארק כחלק מתוכנית הלימודים; וחיבורים לקהילה, כמו מסיק זיתים במטע הפארק לכיתות מצטיינות וביקורים לימודיים במפעלים, שהפכו לחלק בלתי נפרד מלוח השנה האזורי.
החזון אינו עוצר ברצפת הייצור. הפארק מקדם ומתכנן להקים מלון בוטיק שישרת אנשי עסקים ואורחים מחו"ל המבקרים במפעלים, לצד תיירות פנאי של רוכבי אופניים בנחל גרר. בנוסף, בשיתוף עם רשות התעופה האזרחית וחיל האוויר, מקודמת תוכנית להקמת בית ספר לטיסה הכולל מנחת למטוסים קלים, רחפני ענק ומכוניות מעופפות, שיהווה מוקד לתחבורה אווירית מתקדמת וללימודי תעופה.
שיתוף הפעולה עם התאחדות התעשיינים מרחב דרום תרם להצלחת הפארק, הן במשיכת מפעלים והן בקידום יוזמות שמחברות בין פיתוח תעשייתי לקהילה. לפי הנהלת הפארק, הקשר עם התעשיינים מסייע גם לקדם מודלים דומים באזורים אחרים בארץ, ובנ.ע.ם נוצרה קהילה עסקית מחוברת שבה רמת ההירתמות והמחויבות גבוהה.
"פארק נ.ע.ם ממחיש את הערך שבחיבור בין תעשייה לקהילה. התאחדות התעשיינים רואה בפארק הזה דוגמה מצוינת לדרך שבה אזור תעשייה יכול להפוך למוקד צמיחה משמעותי, וחשוב לנו להמשיך ולתמוך במודלים כאלה ברחבי הדרום" - דנה אופיר שדה, מנהלת מרחב דרום בהתאחדות התעשיינים.
