אם הממשלה לא תמלא שורה של דרישות דחופות להצלת הייצור המקומי ולהגברת השקיפות – גם עצירה מוחלטת של רפורמת המכסים בחקלאות לא תבלום את המשך עליית המחירים בסל הקניות של כולנו. זוהי אזהרת הליבה העולה מדו"ח אגרומשוב 2026, המתפרסם לקראת התערוכה החקלאית הקרובה.
על פי הדו"ח, המבוסס על נתונים רשמיים של משרד החקלאות (המרכז לסחר חוץ), הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה, מרכז המחקר והמידע של הכנסת, מועצת הצמחים ומשרד האוצר, רפורמת הייבוא שנכנסה לתוקף ב-16 במרץ 2022 נכשלה במבחן התוצאה. הורדת המכסים – שבוצעה בשתי פעימות (מרץ 2022 וינואר 2023) וכללה ביטול מלא של המכס על חלק מהמוצרים והפחתה של 25% לפחות על אחרים – לא התגלגלה לכיסו של הצרכן אלא נקלטה בשרשרת השיווק והתיווך, בעוד החקלאי הישראלי ספג פגיעה קשה.
כאשר הוצגה הרפורמה ביולי 2021, הבטיחה הממשלה כי המהלך יגדיל את התחרות, ירחיב את מגוון המוצרים ויביא לחיסכון שנתי של 2.7 מיליארד שקל – כ-840 שקל למשק בית – באמצעות הפחתת מכסים הדרגתית על פני חמש שנים. בפועל, הנתונים מציירים תמונה הפוכה לחלוטין: בין השנים 2021 ל-2023 (ללא שנת 2022, שהושמטה מההשוואה בשל היותה שנת שמיטה עם ייבוא מוגבר) זינק ייבוא הירקות הטריים ב-43%, אך ממוצע מדד מחירי הירקות הטריים עלה ב-13.1%, לעומת 8.8% במדד המחירים לצרכן הכללי. בהמשך החריפה המגמה: בין ינואר 2023 ליוני 2025 זינקו מחירי הפירות והירקות הטריים ב-16.3%, לעומת עלייה של 6.2% בלבד במדד הכללי.
לאן נעלמה ההוזלה?
לפי ניתוח הנתונים בדו"ח, ההוזלה שהובטחה לצרכנים נבלעה לאורך שרשרת האספקה והשיווק:
- עגבניות: המכס הופחת פעמיים (ל-85% מרמתו הקודמת במרץ 2022 ול-70% בינואר 2023) והייבוא זינק ב-29% בין 2021 ל-2023, אך ממוצע מדד מחירי העגבניות ב-2023 היה גבוה ב-22% מממוצע 2021.
- מלפפונים: הייבוא גדל ב-88%, ובמקביל מדד המחירים עלה ב-21%.
- פערי התיווך: ביוני 2023 עמד פער המחיר בין הסיטונאי לקמעונאי על 48% בפלפל אדום, 27% בעגבניות רגילות, 28% במלפפונים – וזינק ל-105% בעגבניות שרי.
- שום: גם בענף היחיד שבו המחיר לצרכן ירד, מרווח היבואן עלה בכ-15% בממוצע ביחס לרמה שלפני הורדת המכס.
התלות בייבוא והפגיעה בייצור המקומי
הנתונים לפי ענפים ממחישים כיצד הצפת השוק בתוצרת מיובאת שחקה את החקלאות המקומית מבלי להבטיח אספקה יציבה. בשנת 2023 עמד ייבוא העגבניות על כ-43 אלף טון (גידול של 29% לעומת 2021, כשהמלחמה הוסיפה ייבוא מוגבר), בעוד הייצור המקומי צנח לשפל של 119 אלף טון ב-2022 ו-114 אלף טון ב-2023. רק לאחר שהייבוא מטורקיה ומירדן נפסק ב-2024 והתמיכות בייצור המקומי הורחבו, חזרה החקלאות הישראלית לספק למעלה מ-90% מצריכת העגבניות בארץ.
במלפפונים, שב-2024 יובאו ברובם (95%) מירדן, נחתך הייבוא באותה שנה ביותר מ-50% לאחר שמקורות הייבוא נסגרו. בפלפל (גמבה) – ענף המתחרה בעיקר בייבוא מירדן – פרסם משרד החקלאות ב-2024 נוהל תמיכה להגדלת היבול המקומי, ואילו בתפוח עץ, הפרי המיובא ביותר, עלה חלקו של הייבוא באספקה מ-16% ב-2017 ל-29% ב-2023, וב-2024 יובאו כ-60 אלף טון – עלייה של 58% שהמשרד מייחס בעיקר למלחמה.
לפי נתוני משרד האוצר, הכנסות המדינה ממכס ירדו ב-2023 ל-1.7 מיליארד שקל. סך האספקה של פירות וירקות טריים (ללא תפוחי אדמה) ירד ב-2024 בכ-6% לעומת 2023, לכ-211 ק"ג לנפש, כשהייבוא תפס נתח של כ-12% מהאספקה.
הענפים שנפגעו קשה ביותר הם אלה שבהם המכס בוטל לחלוטין במרץ 2022. בשום, חלקו של השום הישראלי בצריכה צנח מכ-50% לכ-20%–30% כבר באותה שנה, שטח הגידול קטן מכ-9,000 דונם לכ-4,000 דונם, ומספר המגדלים ירד מ-60 ל-20. לפי הדו"ח, 99% מהשום המיובא מגיע כיום מסין.
בתחום האפונה והשעועית הודיעה הנהלת מפעל פרי הגליל בחצור הגלילית כבר בדצמבר 2021 על כוונתה לפטר כ-100 עובדים ולהפסיק את זריעת האפונה, בעקבות ביטול המכס. בינואר 2024 הפסיק המפעל לייצר ירקות קפואים, ובספטמבר 2024 נסגר לחלוטין – כשההנהלה מייחסת זאת, בין היתר, להפחתת המכסים.
שש הדרישות להצלת הענף
בסיכום הדו"ח קובעים מחבריו כי החקלאי הישראלי, המתחרה בייבוא ממדינות עם עלויות ייצור נמוכות יותר, נדרש לעשות זאת ללא רשת ביטחון מתאימה – שכן התמיכות הישירות שהובטחו לו לא התקבלו במלואן, וב-2024 פורסם נוהל תמיכה בהיקף של 10 מיליון שקל בלבד. לקראת התערוכה קוראים מחברי הדו"ח לממשלה לפעול בשישה צירים:
- קביעת מכסים יציבים: רמת מכסים קבועה ומוכרזת מראש למספר שנים.
- מכסות חירום בלבד: פתיחת מכסות פטורות ממכס אך ורק במקרה של מחסור מוכח ולפי קריטריונים שקופים.
- תמיכה ישירה בזמן: העברת התמיכות לחקלאים לפני הזריעה ולא בדיעבד.
- פיקוח על גלגול ההוזלה: הבטחה שהוזלת מכסים אכן מגיעה לצרכן, בליווי פרסום מחירי מדף לפני ואחרי.
- שקיפות לאורך השרשרת: פרסום המחיר לחקלאי, המחיר לסיטונאי והמחיר לצרכן על המדף.
- צמצום פערי עלויות הייצור: הורדת עלויות התשומות, ובהן עלויות האנרגיה וכוח האדם.
"חקלאות מקומית חזקה אינה עניין של החקלאים בלבד. היא ביטחון המזון של כולנו"
מתוך סיכום דו"ח אגרומשוב 2026






