ועידת האקלים ה-31 של האו"ם (COP31) נפתחה ביום שני (9.11) באנטליה שבטורקיה, ותימשך עד ה-20 בנובמבר 2026. הוועידה השנתית מפגישה נציגי מדינות, ארגונים בין-לאומיים, חוקרים, נציגי החברה האזרחית והמגזר העסקי, במטרה לקדם את שיתוף הפעולה העולמי בהתמודדות עם שינוי האקלים ואת יישום הסכם פריז.
השנה, בשל אילוצים ביטחוניים, לא תצא לוועידה משלחת ישראלית ממשלתית. עם זאת, נמסר מדוברות המשרד להגנת הסביבה, ישראל תמשיך להשתתף בתהליך הבין-לאומי באמצעות נציגים מקצועיים ממשרדי הממשלה, בהובלת המשרד ובשיתוף משרד החוץ ומשרדי ממשלה נוספים – ובהם משרד האנרגיה והתשתיות, משרד הבריאות, משרד התחבורה והבטיחות בדרכים ומשרד האוצר. הנציגים ישתתפו מרחוק בדיונים ובאירועי הוועידה הרלוונטיים, בהתאם לאפשרויות ההשתתפות המקוונת ולמתכונת הדיונים.
מה עומד במוקד המשא ומתן
במוקד המשא ומתן יעמדו השנה סוגיות מרכזיות ביישום הסכם פריז, ובהן קידום השימוש המעשי במדדים להשגת היעד העולמי להסתגלות לשינויי אקלים (GGA) שאומצו בוועידה הקודמת, ובחינת האופן שבו מדינות מיישמות את מסקנות הסקירה העולמית הראשונה על עמידה ביעדי ההסכם (GST), לצד ההיערכות לסבב הסקירה הבא. עוד יעסקו הדיונים בהאצת הפחתת פליטות גזי חממה ובהמשך תוכנית העבודה הבין-לאומית בתחום (MWP), בקידום שיתופי פעולה והנגשת טכנולוגיות אקלים – תחום שבו ישראל בוחנת הגדלת מעורבות בפעילות האמנה – וכן בחיזוק שיתוף הפעולה העולמי ובהמשך תוכנית האמנה בנושאי החקלאות וביטחון המזון לנוכח שינוי האקלים.
לצד דיוני המשא ומתן ייערכו במהלך הוועידה אירועים מקצועיים, מושבים ודיונים בהשתתפות נציגי ממשלות, ארגונים בין-לאומיים, אנשי מחקר ומומחים בתחומי האקלים והסביבה. נציגי משרדי הממשלה בישראל צפויים להשתתף מרחוק באירועים הרלוונטיים לתחומי פעילותם, תוך בחינת ההשלכות על המדיניות הלאומית וההזדמנויות לשיתוף פעולה בין-לאומי.
סדר היום של המדינה המארחת
טורקיה, המארחת ונשיאת הוועידה, מקדמת במקביל למשא ומתן הרשמי את מסגרת ה-Global Climate Action Agenda (GCAA), שמטרתה להניע ולתאם פעולה של כלל המגזרים מול משבר האקלים, לרבות חיבור בין פעילות ממשלתית לפעילות של גורמים שאינם מדינות. הפעילות מאורגנת סביב שישה צירים אסטרטגיים ו-30 יעדי מפתח, העוסקים בהאצת המעבר לאנרגיה נקייה ובהפחתת פליטות; הגנה על יערות, אוקיינוסים ומגוון ביולוגי; קידום חקלאות ומערכות מזון בנות-קיימה; חיזוק החוסן של ערים, תשתיות ומערכות מים; קידום פיתוח אנושי וחברתי; והעמדת מימון, טכנולוגיה ובניית יכולות.
הפעילות הבין-לאומית של המשרד
במשרד מציינים כי ההשתתפות מרחוק היא חלק מפעילות בין-לאומית מקצועית מתמשכת. זו כוללת, בין היתר, את השתתפות ישראל במפגש הצדדים לפרוטוקול מונטריאול, שנערך בתחילת נובמבר בסמוך לציון עשור לתיקון קיגאלי לאחר שישראל השלימה את אשרורו; ביקור משלחת מומחים מטעם האו"ם בישראל, הצפוי להתחיל ב-29 בנובמבר, לצורך בחינה מקצועית של דוח השקיפות הדו-שנתי של ישראל לאמנת האקלים (BTR); וכן קידום שיח מקצועי במסגרת פורום האקלים של בית הנשיא, מפגש בנושא יעדי הפחתת פליטות גזי חממה ועבודת מינהלת ההיערכות לשינוי האקלים.
המשרד להגנת הסביבה מזמין את הציבור, אנשי האקדמיה, הרשויות המקומיות, ארגוני הסביבה והמגזר העסקי לעקוב אחר ההתפתחויות בוועידה ולהיחשף לדיונים ולאירועים המשודרים לציבור, וכן לבחון השתלבות ביוזמות וולונטריות במסגרת ה-Action Agenda. באתר הרשמי של אמנת האקלים של האו"ם ניתן למצוא את סדר היום, מסמכי הדיונים, עדכונים שוטפים וקישורים לשידורים הפתוחים לצפייה.
